מה עושים: ONE טכנולוגיות עוסקת באספקת פתרונות טכנולוגיים חדשניים, שירותי תכנה, ואינטגרציה, תשתיות מחשוב, שירותי מומחים, ושירותי תמיכה ואחזקה לשוק הארגוני בישראל ובחו"ל.
משתתפים:
תומר סלטו, בן 36, נשוי, גר ברחובות. תפקיד: CTO בחטיבת הסייבר ואבטחת המידע, שלוש וחצי שנים בחברה.
אולגה פוקס, בת 42, נשואה פלוס שלושה, גרה בפתח תקווה. תפקיד: מנהלת גיוס ב-XacTech, חטיבת ה-SAP של קבוצת ONE, חמש וחצי שנים בחברה.
עידן שמש, בן 38, נשוי פלוס שניים, גר בפתח תקווה. תפקיד: CAO - Chief Architect Officer, 16 שנים בחברה.
לוקיישן: בבניין נאה, ברחוב יגיע כפיים בפתח תקווה, נמצא מטה ONE, אליו מגיעים 500 מעובדי החברה, המונים אחרי המיזוג עם "טלדור" 6,500 סך הכל. בלובי של שלוש הקומות של החברה, מחכה לאורחים קבלת פנים מיוחדת מ"תמי" הרובוטית, שנראית יותר כמו רובוט זכר, ששואלת לשלומו של האורח, עושה איתו סמול טוק קטן ומובילה אותו לאן שהוא צריך. תוך כדי צעידה היא שולחת הודעה למארח שהם מגיעים.
הרצפה מחופה בעץ, במסדרון יש שטח, ויש חללי עבודה משותפים לכל צוות. בכל קומה, שמסודרת באליפסה, יש שני מטבחונים קטנים ובקומה חמש יש רחבה גדולה שאפשר לעשות בה אירועים. על קירות חדר הגיימינג, המעוצב באפור, מצוירים פאקמנים ואל אחד מהם פרוש משטח לגו עצום.
יש כדורגל והוקי שולחן, ספות רכות ואקס בוקס. אם עושים פגישה לא פורמלית, אפשר לשבת בחדר חמים על כורסאות, מכונת קפה, מקרר קטן עם משקאות, טלוויזיה ואופני כושר לדווש עליהם תוך כדי שיחה.
הפסקת קפה: הקפיטריה ממוקמת בקומה הרביעית, הרצפה בצבע בז', שולחנות ארוכים בשחור, שולחנות דיינר עם ספות מרופדות ומרפסת מקסימה עם שולחנות וערסלים. בשעת צהריים מונחת על האי ערימת שקיות נייר של משלוחי האוכל עם שמות העובדים ועם כרטיס ה"תן ביס" אפשר גם לקחת מהמכונה שתייה, או קינדר, טוויסט, באונטי, קליק, מה שמתחשק.
ב-ONE העובדים מביאים את ארוחת הבוקר מהבית. מי שנשאר רעב יכול לקחת קורנפלקס, עוגיות, פרוסה עם שוקולד, או ריבה, וקפה ממכונה שטוחנת פולים במקום. במטבחונים הקטנים יש גם פירות.
CV: בני אדם תמיד ריתקו את אולגה ואינטראקציה בין אנשים עשתה לה את זה. היא עשתה שירות לאומי בקופת חולים מאוחדת ולמה תואר ראשון במדעי ההתנהגות עם התמחות בפסיכולוגיה אירגונית ובסיומו עבדה בחברת כ"א גדולה כסגנית מנהלת סניף, עסקה בגיוס והשמה במשך חמש שנים ואז הרגישה צורך להיכנס לעולם ההייטק.
"ההייטק היה טרנדי ועכשיו ורציתי להתנסות בו", היא אומרת. "במקביל ללימודי תואר שני בלימודי עבודה בת"א, התחלתי לעבוד בחברת אינטגרציה כרכזת גיוס ואז ילדתי. בכל חברה אני יולדת ילד. השתלבתי בארגון קטן ומגניב והקמתי את מערך הגיוס מאפס. אחרי שנה קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה, לניהול מחלקת משאבי אנוש בחברה בינונית ואחרי כשנתיים רציתי לחזור לגיוס עובדים, שזו התשוקה האמיתית שלי.
"גיוס עובדים הוא כמו חיזור, סוג של התאהבות, פינצטה שבעזרתה דולים את הטובים ביותר, בעוד משאבי אנוש הם מערכת יחסים לכל דבר ועניין ולכן דומים יותר לנישואים וגירושים. ואז חברה הציעה לי משרה ב- ONE, תפקיד של ניהול תהליכי הגיוס מאיתור המועמד ועד לסגירת חוזה, מאז אני פה, מרגישה כמו במשפחה. אנחנו חברה מובילה בשוק ויש לנו שם מעולה. מה שעושה אותנו הכי טובים היא העובדה שכולנו שחקני נשמה ויש שיתוף פעולה, נטול משחקי אגו, שאין בשום ארגון אחר".
את המחשב הראשון קיבל עידן כשהיה בכיתה א', בימים שהיה לו דיסקט גדול, הוא היה אלוף בפק-מן ובילה לא מעט בחנות המחשבים בפ"ת. הוא אהב לפרק דברים כדי לראות מה יש בתוכו, ובכיתה ו', כשהאינטרנט היה בחיתוליו, ביקש מההורים ללמוד לתכנת, ונשאב פנימה.
בתיכון למד 15 יחידות מחשבים והמשיך במסלול לתכנות י"ג, בשיתוף עם הצבא וכשהתגייס הצטרף כמתכנת להקמת מערכת ניהול המידע של הצבא במסגרת חיל התקשוב ועבד על תשתיות של סאפ.
"אחרי השחרור הצטרפתי לכמה חבר'ה מהצבא הקימו את 'אקזקט', שנתנה יעוץ ל - SAP.
הייתי בין 20 העובדים הראשונים. אחרי שנתיים החברה נמכרה ל - ONE. היה חשש, בלל שמדובר בחברה גדולה, אבל מהר מאוד הבנו שזה עשה רק טוב. החברה מחולקת לחטיבות ולכל אחת יש את האופי שלה, מה שמשמר את התחושה האינטימית, אין מעמדות, כולם מקשיבים לכולם. לפני הקורונה אמרתי למנהל שלי שאני רוצה לשנות תחום ועברתי לשירותי הענן".
והגענו לתומר, שמעיד על עצמו שהיה ילד תזזיתי עם קוצים בישבן, שבאופן פלאי היה יכול לשבת ליד המחשב בסלון עשר שעות רצוף, כשלא פירק והרכיב אותו מחדש או שרב עליו עם האחים הגדולים שלו. הוא היה בחוגי מחשבים ובתיכון למד במגמה טכנולוגיית מידע, עם 15 יחידות מחשבים ותכנות.
הוא דחה את השירות, המשיך לי"ג וי"ד בלימודי הנדסאי תכנה ומשם הגיע ל"אבנט כחול", יחידת התקשוב על ח"א יחד עם עוד 25 חבר'ה מהלימודים ושירת במרכז הבקרה של רשתות התקשורת של החיל.
מייד עם השחרור בגיל 24, התחיל לעבוד ב"צ'ק פוינט", צלל לתוך עולם אבטחת המידע ועסק בתמיכת לקוחות עסקיים ופתרונות תקלות אחרי שנתיים עבר למל"ם תים, ומשם לתפקיד ניהולי ב"טלדור". בקורס מנהלי אבטחת מידע שהחליט לקחת, הכיר מישהי מ - ONE , שעשתה את החיבור ומאז הוא כאן,
בשביל הנשמה: תומר, שמחכה ללידת השלישית שלו, הוא חובב וויסקי איכותי, ומביא מפי פעם למשרד בקבוק טוב מהאוסף הפרטי: "אני חובב פוקימונים מושבע ומשחקי אסטרטגיה שעוזרים לי לפתח פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות. חוץ מזה אני אוהב לעבוד בעץ, בניתי לאחי בר על הגג ואני משקיע זמן בלפתח את עצמי ברמה המקצועית והניהולית בקורסים והרצאות, בעיקר בנסיעות ארוכות".
אולגה היא אמא כבר 12 שנים, אז לא ממש נשאר לה הרבה זמן בשביל עצמה, ובכל זאת מוצאת זמן לצפות בנטפליקס, ולרכב על אופניים. "למדתי לרכוב בגיל 37", היא מחייכת. "איינשטיין אמר 'אתה נכשל רק כאשר אתה מפסיק לנסות' וזאת דרך החיים שלי: לא לעצור גם כשקשה, אני תמיד מנסה, תמיד ממשיכה לדחוף ולהניע את עצמי ואת הקרובים אלי, לפעמים נופלת אבל תמיד קמה".
עידן משחק סקווש ומקפיד לשתות בירה אחרי כדי להחזיר את הקלוריות שאיבד. הוא גם שוחה בשבת בבוקר ואופה אחלה פיצות עם הילדים.
ערך מוסף: בקורונה, כשעבדו מהבית, שלחו לכולם וודקה משובחת ועשו הרמת כוסית בזום, וכשהפציצו את ת"א קיבלו מארז עם חלה ומתוקים עם איחולי שבת שקטה והייתה הופעה וירטואלית של רותם אבוהב. בפורים חגגו במסיבת קונספט בנושא "היער הקסום".
בימי רביעי יש הפי האוור עם אלכוהול וכל אחד מביא משהו מתוק בתורנות. אחותו של אחד העובדים היא שוקולטיירית, אז כולם מחכים שכבר יגיע תורו. כל חטיבה מקבלת ומפנקת בשייט במרינה, יציאה למסעדה או לילה במלון כרמים.
"הערך המוסף האמיתי", אומר עידן, "הוא מה שאנחנו עושים מעבר לעבודה. שיפצנו בית של חוסים בקהילה, בשיתוף עם בית ספר לעיצוב פנים. כל מעצבת קיבלה כמה עובדים והיה מדהים". כל מי שרוצה ללמוד משהו פיסית או וירטואלית מוזמן, תומר, למשל, עשה קורס נחשק באבטחת מידע במימון החברה.
מאיפה עובדים: המודל היברידי. אולגה מגיעה פעם בשבוע, עידן בימי רביעי בעיקר לבונדינג וצחוקים עם כולם, וביתר הזמן הוא נפגש וירטואלית או פיסית עם הלקוחות, לפי הצרכים.
קוד לבוש: תומר מגיע מחויט למשרד או לפגישות, אולגה מדווחת שהסקאלה רחבה, מרמת הטי שירט, כמו שלובש עידן, ועד למחויט ממש, אבל אף אחד לא אומר איך להתלבש. ועדיין, כפכפים לא תראו הרבה ב- ONE.
שכר: "אני מגייס הרבה עובדים", אומר תומר, "ואני יכול להגיד שהשכר אצלנו מאוד תחרותי, אף פעם לא נפלו לי מועמדים בגללו. יש לנו יתרון משמעותי בגלל האופי הדינאמי בעבודה, אבל אין חבילת מניות". אולגה: "אנחנו שחקני נשמה. השכר הוגן וסביר, אבל יש הרבה מעבר לכסף. כאני מתמודדת על מועמדים מול חברות אחרות, אנחנו מצליחים להביא אותם ולא רק בגלל השכר".
מה הלאה: תומר רוצה להמשיך להתפתח מקצועית ואישית בחברה ואבהית, עם לידת הבת החדשה, בבית ולדעת לשלב את הכל. אולגה, התחילה בחטיבת האקזקט כשהיא מנתה 180 אנשים, היום יש כבר יותר מ- 400 והיא מתכוונת להיות שותפה לצמיחה ולגדילה. עידן: "אנחנו היחידה הכי צעירה, שהוקמה ממש לפני הקורונה. אני מאמין שעוד נגדל ונהיה בטופ ואני נשאר פה כי טוב לי, זהו".
