אחיות באופנה: המסע המופלא של דניאלה ואלונה צור

הן הפכו את הטרינינג ממשהו שרובצים אתו על הספה לפריט אופנתי ואת עצמן מעורכת דין ורואת חשבון, לאייקון של אופנה. אלונה ודניאלה צור מספרות על איך עוזבים עיסוק מבטיח לטובת הימור אופנתי ולאן הן מתכננות לקחת את הפלטפורמה בשלב הבא

טליה לוין
19/05/2022

סביר להניח שאם יש לכם אינסטגרם, נתקלתם לא פעם ולא פעמיים באחיות (סיסטארז) seestarz, בעלות אחד ממותגי האופנה הכי מצליחים כיום בישראל. מותג שהחל כבלוג אופנה, כתחביב - והפך לסטארט אפ אופנתי של ממש.

אלונה (30) ודניאלה (35) צור הן בהתאמה, עורכת דין ורואת חשבון, שעד לפני שלוש שנים עבדו בעבודות הרציניות שלהן בעולם האמיתי, ותחזקו בלוג אופנה מצליח ברשת האינסטגרם. הן צילמו את עצמן מידי בוקר לבושות במיטב הבגדים בסגנונן הייחודי ושימשו השראה לנשים רבות שלא ידעו בדיוק איך לשדרג את מראה המשרד הסתמי.

אלא שאז בהחלטה שהבשילה אצל השתיים ובעיקר בשל פניות חוזרות ונשנות של העוקבות הרבות בעמוד - ש"יעשו משהו משל עצמן", הן החליטו לעזוב הכל ולהקים עסק, ולא סתם עסק אלא מותג אופנה. כיום, כמעט שלוש שנים אחרי המפץ הגדול בו עזבו השתיים כל דבר בטוח בחייהן, הן יכולות להישען לאחור בנחת.

הן דורגו ברשימת 40 האנשים המבטיחים מתחת לגיל 40 של גלובס לפני מספר חודשים, והן כבר משתפות פעולה עם מותג האופנה "טרמינל X" בקולקציית קפסולה שביום הראשון לעלייתה כבר נחטפה ברובה מהמדפים. ואם זה לא מספיק, כל פריט אופנה חדש שעולה באתר של השתיים נגמר בדקות ספורות, כמעט כמו מה שקרה בזמנו עם כרטיסים להופעות של עומר אדם.

עוד בוואלה!

תחרות המסעדות הגדולה של ישראל יוצאת לדרך, וגם אתם יכולים לזכות!

בשיתוף ZAP REST
מייסדות SEESTARZ דניאלה (מימין) ואלונה צור. אחיות בחיים ואחיות לעסקים(צילום: דימה טליאנסקי)

לא מעצבות אופנה

גילוי נאות, גם אני נפלתי ב- SEESTARZ בתקופת הקורונה, אז הצליחו השתיים להפוך את הפריט הנחשק ביותר לזום "הטרנינג" לדבר האופנתי ביותר עלי אדמות. "חשוב לנו לומר שתמיד היתה לנו משיכה לעולם העסקים והאופנה, אבל לא ברמה של ללכת וללמוד את זה. אנחנו לא מעצבות אופנה" אומרת אלונה, "כשפתחנו את הבלוג פשוט נתנו השראה עם הסגנון הייחודי לנו אבל לחלוטין לבשנו בגדים של אחרים. זה מצחיק כי היום אני חושבת על זה שאם לא היה לי את המותג אני לא באמת יודעת מה הייתי לובשת".

לא פשוט להקים בישראל מותג אופנה בעידן של סין, ובטח שלא בתקופה בה העולם עצר מלכת
אלונה: "לא. היה לנו ממש ברור שאנחנו נייצר בארץ, גם מהמקום הציוני הקיטשי אפשר לומר, אנחנו שתינו ירושלמיות דור עשירי בארץ, השורשיות הזו היא משהו שטבוע בנו. זה גם תורם להעסקת ישראלים. ואנחנו ללא קשר לסין, מאמינות באיכות שיש בארץ ביחס למקומות אחרים. איכות התפירה למשל כאן, היא מהגבוהות שיש".

דניאלה: "כמובן שהיה לנו חשוב להעסיק מעצבות אופנה, לא התיימרנו ולו לרגע לקחת בגדים לתדמיתנים ולנסות לעשות משהו שאנחנו לא מבינות בו. ידענו שאם אנחנו מקימות מותג אנחנו צריכות לעשות את זה בצורה המקצועית ביותר. ידענו שזה מה שהרבה עושים, אבל אנחנו מאמינות במקצוע. מאמינות בהתמחות של אדם בתחום מסוים. ואי אפשר לוותר על המקצוע הזה שנקרא עיצוב אופנה לכן זה היה האני מאמין שלנו מלכתחילה".

ציפיתן לכזו התפצצות בפרק זמן קצר?
אלונה: "לא ציפינו. אני חושבת שאם מסתכלים לאחור ומנסים להבין מה סוד ההצלחה אז אולי זה טמון בכך שהתייחסנו לדבר הזה ברצינות מלכתחילה והלקוחות הרגישו את זה. לא חסכנו בפרטים הקטנים".
דניאלה: "וזה לא שאנחנו חפות מטעויות. למדנו, השתפרנו. לא באנו מהיום הראשון והכל עבר חלק".
אלונה: "את העסק כבר פתחנו כמה חודשים לפני הקורונה. עזבנו את העבודות שלנו ולקחנו מעצבות ויצאנו לדרך.

אני חושבת שמה ששירת אותנו בסוף, בתקופה שכולם היו בזומים, זה שהסגנון שלנו היה תמיד ספורט אלגנטי עם איזה טוויסט מעניין ומיוחד. אנחנו בחורות ספורטיביות ולא עשינו פה משהו שהוא לא קאז'ואל. אומרים שבעולם העסקים צריך בנוסף למוצר טוב גם טיפת מזל, ואני חייבת לומר שעבורנו הקורונה היתה טיפת המזל הזו. זה מוזר לומר כי היו אנשים רבים שזה עשה להם ההיפך. אצלנו זו היתה טיפת המזל גם מבחינת הסגנון, הצורך וגם שאנשים חשו בטוח יותר לרכוש און ליין, כי לא היתה ברירה".

הטרנינגים שלהן שברו את הרשת במהלך ימי הקורונה(צילום: דימה טליאנסקי)

חליפות הטרינינג האופנתיות שברו את הרשת בתקופת הקורונה, ההתפוצצות גרמה לשתיים להבין שיש להן זהב ביד שאין לאף אחד אחר.

דניאלה: "בפן העסקי חשוב לומר שמלכתחילה התבססנו על מודלים שלמדתי בתואר השני. היה איזה מודל שנכנס לי עוד בתקופת הלימודים ולא עזב, שאומר לייצר כמה שיותר, במחיר הכי נמוך שאני יכולה. מדובר פה בסיכון עצום כמובן אבל החלטנו שאנחנו הולכים על זה עד הסוף".

כשאת אומרת מחיר נמוך, זה קצת בעייתי בהתייחס לישראל
דניאלה: "את צודקת. התחרות בארץ מאד קשה. ומעצבות ישראליות לצורך העניין מוכרות ובצדק, במחירים יקרים מאד. יקר לייצר פה וצריך לכסות עלויות ויש את הייבוא ששובר את השוק. אבל גם ידעתי שאני רוצה למכור במחיר הוגן. לא זול - כי הבדים שלנו טבעיים ואיכותיים אנחנו לא עובדות עם פוליאסטר, אבל גם לא יקר - כי אני בעצמי לא אוהבת לקנות ביוקר. היה לנו חשוב שהלקוחות ירגישו שיש תמורה לכסף, ושהמחיר הוגן".

"היה לנו חשוב שהלקוחות ירגישו שיש תמורה לכסף"(צילום: דימה טליאנסקי)

ההתחלה הייתה קשה

הן כאמור ירושלמיות גאות, דור עשירי למשפחה מכובדת של רופאים. בירושלים כולן הכירו אותן כ"בנות של דוקטור צור", היום המטופלות בקליניקה של אביהן רופא השיניים, שואלות אותו אם הוא אבא של סיסטארז. "סבתא שלנו היתה גניקולוגית חלוצה בתחומה בירושלים" מספרת דניאלה, "ולאבא שלנו יש אוריינטציה עסקית לחלוטין, כך שהיה לנו ברור שנלך בעקבותיו".

את חוש האופנה המפותח הן ירשו מאמן, שבחודשים הראשונים של העסק אף סייעה להן באריזות המשלוחים. החלוקה בין השתיים ברורה ומשיקה למקצועות שלהן. דניאלה אחראית על הייצור, ספקים, חשבונות, תמחורים, אנליזות ותחזיות, ואלונה אחראית לכל מה שקשור לשיווק, פרסום, עבודה שוטפת של המשרד. והעוקבות המסורות אף זוכות לראות אותה כדוגמנית הבית שמציגה בכל יום חמישי את הדגמים החדשים שעולים לאתר באותו השבוע.

מה שהחל בחליפות טרנינג התפשט לקולקציה מלאה של חולצות, מכנסיים ושמלות. בתקופה האחרונה הן התרחבו גם לעולם הילדים והגברים. מלבד קולקציית הג'ינסים ובגדי הים שמיוצרת במפעלים מובילים בחו"ל, כל הייצור שלהן הוא כחול לבן.

זה היה סיכון גדול מאד ללכת על מודל עסקי גדול בידיעה שזה יכול להתרסק
דניאלה: "עזבנו את מקומות העבודה שלנו והשקענו כסף, לקחנו המון סיכונים אבל זה לא הפחיד אותנו כי היתה לנו תמיכה רגשית מאד גדולה מהמשפחה ובני הזוג שלנו. ושלא תביני לא נכון, ההתחלה היתה קשה ולא באו מאות לקוחות מהחודש הראשון".

אלונה: "אפרופו מודל הסיכון שבחרנו, כשאת עושה שלוש הזמנות בשבוע את פתאום מבינה שזה לא מכסה את האוכל שאת מזמינה. אבל הקפיצה שלנו היתה מהירה, לא סבלנו המון זמן מפחד וייסורים שזה לא עובד. אחרי חצי שנה כבר פרצנו שזה מאד משמח".

דניאלה: "מבחינתנו, כל ההסתכלות על הדבר הזה לא היתה כעל עסק לעיצוב בגדים. לא ישבנו ועיצבנו אלא באנו מלכתחילה במודל של עסק גדול. אני יודעת שבעסקים קטנים בתחום האופנה פעמים רבות זה לא מתאפשר".

אלונה: "גם מבחינה עסקית זו שפה אחרת מעסק רגיל כמו המרפאה של אבא שלנו למשל. בריטייל ההוצאות נשמעות אסטרונומיות. אני זוכרת שההורים שלי שרגילים לשכירויות מרפאה לא הצליחו להבין מהם הסכומים האלה שאנחנו מוציאות. ועד היום אנחנו מוציאות המון מראש על קולקציות עתידיות".
דניאלה: "בשורה התחתונה אני יודעת שאם הייתי מקשיבה ונלחצת, לא היינו יכולות להצליח כמו שהצלחנו".

אלונה: "בהתחלה כשאת נכנסת לחשבון הבנק זה מבהיל. ויש המון עסקים שמתנהלים בשוטף פלוס. אני זוכרת שדניאלה אמרה אוקי, זה יתמלא מתישהו. וזה באמת יכול להפחיד, בפרט שזה הדבר העצמאי הראשון שעשינו. אבל הבנו שעסק מצליח הוא לא רק מוצר טוב או רק אנשי עסקים טובים, צריך את השילוב. בדיוק כמו בסטארט אפ, יש מוצר ויש את כל המסביב, זה מה שצריך בחברת הזנק".

מהי היזמות מהבחינה שלכן?
אלונה: "היתה לנו חשיבה איך אנחנו מביאים אנשים טובים שישארו איתנו גם בהמשך, למרות שהעבודה בהתחלה היא פשוטה, וגם אני עשיתי אותה במשך חצי שנה שזה רק לארוז, אבל רצינו מלכתחילה אנשים שגם אם בבנייה הם אורזים, בסוף ינהלו אצלנו ויעשו את מה שהם למדו. כל ההסתכלות שלנו מהתחלה היתה על זה כמיזם ולא כמותג אופנה. האורזת הראשונה למשל, היא היום מנהלת".

ובכל זאת, מה הטעויות שעשיתן?
אלונה: "אני חושבת שהטעות היתה לא להביא שלושה עובדים מהרגע הראשון, זה משהו שאני מרגישה את הטראומה שלו עד היום, היו חודשים שהרבה מאד היה על שתינו. הרבה מאד עבודה פיזית היתה עליי כי דניאלה היתה בהריון. כבר אמרתי אני מעדיפה שלא יזמינו. היינו רגע מטביעה.

אני חושבת שזה משהו שאם הייתי צריכה להמליץ למישהו שפותח עסק מהרגע הראשון גם אם זה אומר להכנס למינוס, להביא עובד. אנחנו סובלות מהדבר הזה של לא לשחרר, שהכל עלינו. שאנחנו הולכות לעשות הכל".

דניאלה: "מאותה סיבה גם לא עזבנו בזמן משרדים שהיו קטנים מידי. את פתאום מבינה שמשרד גדול יעלה לך פי ארבעה ובאיזה מקום יש לך חשש. אבל מניסיון יש צעדים שחייבים לקחת".

על מה לא תתפשרו?
אלונה: "שירות לקוחות ואריזות. זה עולה המון. שירות לקוחות יעיל זה עולה הון תועפות ואריזה מיוחדת שאנחנו משקיעות בה. אבל שוב, להסתכל על סטארט אפ זה בדיוק הדבר הזה, כשהקמנו את העסק אמרנו שאנחנו רוצות שהעסק יתנהל כמו חו"ל ויהיה מוכוון לעתיד ועתיד זה און ליין, ואון ליין זה אומר ששירות הלקוחות צריך להיות פיקס, שהכל יהיה מוכוון ללקוחה שיהיה לה הכי נח כשהיא מזמינה בעצם מוצר שהדבר היחיד שהיא לא יודעת זה איך הוא נראה עליה".

דניאלה: "מהיום הראשון כמעט, לקחנו את חברת המשלוחים הכי חזקה. אנחנו הלקוח הכי גדול שלהן היום. ושילמנו הרבה כדי שהלקוחה תחווה את הדבר הזה שאם היא מזמינה היום היא תקבל מחר. כי אין מקום לטעויות".

לא פחדתן ששיתוף הפעולה מול טרמינל X אולי "ימסחר" את הייחודיות שלכן?
דניאלה: "להיפך. מבחינה שיווקית זה היה מהלך מדהים ואנחנו מאושרות שפנו אלינו. וזה עשה מיתוגית טוב לשני הצדדים. לא פחדתי בכלל, ידעתי שזה יביא רק דברים טובים. טרמינל ממותגת במקום טוב, וסטארטאפיסטי הם עם רוח צעירה, לא לקוחות ילדות אלא משב רוח מרענן וחדש".
אלונה: "עשינו קולקציית קפסולה ובדומה לשיתופי פעולה של בלוגרים ברחבי העולם עם חברות אופנה זה היה מאד מחמיא".

רואות בעבודה המשותפת רק יתרונות. הקולציה של "סיסטארז"(צילום: דימה טליאנסקי)

לצאת בארבע

עד כמה קשה לעבוד ביחד? השתיים אומרות שהקשר שלהן מאד ומעולם היה נפלא והן רואות בעבודה המשותפת רק יתרונות. "עולם השותפות יכול להיות מאד מורכב עם אגו וחילוקי דעות, ובפרט באינטנסיביות גם כשהעסק מאד מצליח" אומרת אלונה. "וזה לא שאין ויכוחים. הקושי האמיתי זה לא בינינו, אלא בחיי המשפחה שלי יהיו ולדניאלה יש".

דניאלה: "היא מאפשרת לי מהיום הראשון לצאת לילדים. לא דמיינתי את החיים שלי אחרת, תמיד רציתי להיות אמא נוכחת. זה מה שאמא שלי היתה עבורנו. רצינו ליצור ייצור כלאיים של אבא ואמא שלי. אלונה ממשיכה לעבוד עד הערב ואני בארבע עוצרת. ואם לא היה לי את זה לא יכולתי לעשות את זה. ואני רוצה להיות אמא, וזה ממש חשוב לי".

אלונה: "זה משהו שאנחנו מדברות על זה שאיך נעשה את זה שאני גם אהיה אמא. זה מאד קשה. אם מקום העבודה שלך לא מאפשר את זה זה לא אפשרי. יש לך כאישה תמיד ייסורי מצפון. זה תמיד מלווה ברגשות אשם".

דניאלה: "השילוב הוא קשה וצריך לאפשר את זה במקומות העבודה ולהבין שגם אם אתה יוצא בארבע, אתה יכול להיות עובד מדהים. יש לנו עובדת מדהימה שהיתה בהריון בראיון ונדלקתי עליה ולקחנו אותה. היא אחת העובדות הטובות שהיתה לנו אי פעם. אז מה אם היא בהריון? היא תחזור ותצא בשלוש וחצי. להסתכל על שעות זה כל כך מיושן בעיני וזה משהו מאד הייטקיסטי".
רול מודל עסקי?

דניאלה: "מבחינתי אמזון, אסוס".

אלונה: "לקחנו משהו מכל אחד. שירות הלקוח של אמזון למשל, אתה לא חושש לרגע אתה מזמין ואומר מקסימום יגיע לי משהו הזוי אני מחזיר. מכל אחד לקחנו פרמטר אחר כהשראה ומשהו לשאוף אליו".

  • אופנה
  • אינסטגרם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully