האיש השווה מיליונים: כמה "עולה" יד של הייטקיסט?

הייטקיסט שרכב על אופנוע נפצע בשתי תאונות שונות. לאחר השנייה, בה נקטעה ידו. בית המשפט פסק לזכותו סכום חריג. מדוע?

22/05/2022

בית המשפט הכריע לאחרונה בתביעה של רוכב אופנוע שהיה מעורב בשתי תאונות דרכים, במהלך רכיבה על אופנוע שבוטח בחברת הפול. בתאונה הראשונה, ספג הרוכב נזק משמעותי בשורש כף היד. הוא הובהל לבית החולים ועבר ניתוח. מנגד, התאונה השנייה הסתיימה אחרת לגמרי - הוא פונה לבית החולים ללא הכרה, שם אובחן כי הבחור סובל מפגיעה דרמטית בבית החזה, משברים בכתף ובירידה אקוטית באספקת הדם ליד ימין. כל ניסיונותיהם של הרופאים להציל את ידו עלו בתוהו ובסופו של יום, הם נאלצו לקטוע אותה.

בין הצדדים לא התגלעה מחלוקת בנוגע לשאלת האחריות, והדיון נסב סביב שאלת גובה הפיצוי אותו הוא זכאי לקבל. לאור חומרת הפציעה והיקפה, מינה בית המשפט לא פחות משלושה מומחים רפואיים, על מנת לאמוד את פגיעתו האורטופדית, הנפשית והכאב ממנו סבל. הבחור לא חדל להתלונן בפני האורטופד על כאבים עזים שהוא חש באיזור הגדם ועל התגברות של כאבי פנטום ביד ימין. בסופו של דבר, קבע הרופא כי שתי התאונות הסבו לבחור נכות בשיעור מצטבר של 90%. לצד קביעה זו, נדרש גם הפסיכיאטר לאמוד את נזקיו של התובע, שהוערכו על ידו בשיעור של 15%. לדבריו, לתובע יש קושי להסתגל לנכותו בגין הקטיעה והסבל מן הכאבים שהביאה למצב רוח ירוד, אובדן התחביב של רכיבה על אופנועים, הפרעות שינה ופיטורים. לצד זאת, בכל הנוגע לאומדן חומרת הכאבים מהם סבל, קבע המומחה כי נכותו עומדת על 30%.

עוד בוואלה!

כל מה שאתם צריכים לדעת על כתיבת קורות חיים בשנת 2022

בשיתוף ManpowerGroup
יש סיבה הגיונית(צילום: ShutterStock)

במהלך הדיון ציין התובע באמצעות בא כוחו, עו"ד אריאל פרויליך כי טרום התאונה, הוא הועסק בחברת הייטק מובילה שעוסקת במסחר אלוגריתמי בבורסה כמהנדס תוכנה בכיר ומנהל מערכות מחשוב. לדבריו, על אף חומרת פציעתו בתאונה השנייה, הוא עשה מאמצים כבירים לשוב לעבוד אך קשיי ריכוז ותסכול שנבעו מהם, אילצו אותו להתפטר מעבודתו ומאז לא חזר לעבוד בכל עבודה שהיא. מנגד, טענה המבטחת כי הנכות התפקודית שלו אינה חמורה מאוד ועומדת על 40% בלבד. כמו כן, היא ציינה כי על אף מצבו הפיזי, הוא עדיין מסוגל לעבוד ולהרוויח שכר חודשי של כ - 15 אלף שקלים בחודש כמתכנת, וזאת תוך שימוש במקלדת המותאמת לקטועי יד.

בסופו של יום, השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את עמדת המבטחת. היא ציינה כי מתוך העדויות עלה שלאחר התאונה הפך התובע חסר סבלנות ומתוסכל. הכאבים מקשים עליו לישון בלילות והוא עצבני ביותר. מערכת היחסים בינו לבין אשתו התערערה עד שהיא עזבה את הבית במהלך אפריל 2020 וכעת התובע מתגורר לבדו. בנוסף, ציינה השופטת כי אומנם באופן תיאורטי הוא יכול לעשות שימוש במקלדת מותאמת אך בפועל, כאביו העזים אינם מאפשרים זאת ולא די במקלדת מיוחדת בשביל להעלותו שוב על מסלול של עבודה סדירה.

סוף דבר - הנתבעת חויבה לפצות את התובע ב-7,779,445 שקל בניכוי תגמולי ביטוח לאומי בסך 985,000 שקל.

חלק ניכר מהסכום - בגלל העיסוק

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין מציין כי עיקר הפיצוי שקיבל התובע שולם בגין הפסד כושר ההשתכרות. בית המשפט ציין כי שוק ההייטק מאופיין במשכורות גבוהות לעובדים בו, ומצד שני פיטורין מוקדם מגיל הפנסיה הרגיל. הוא מחויב בחדשנות ולעיתים קרובות מעדיפים בו עובדים צעירים על פני הוותיקים. בסופו של יום, ראתה לנכון השופטת להעמיד את הפיצוי רק בגין רכיב זה על סכום של כ- 4 מיליון שקלים.

  • הייטק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully