מנכ"ל משרד הכלכלה: רפורמת המזון תקועה בגלל משרד הבריאות

מנכ"ל משרד הכלכלה מאמין שרפורמת הייבוא תביא לחיסכון משמעותי בהוצאות שלנו, לא מסתיר את התסכול מעליית מחירי האנרגיה בכל העולם, שמייקרים את עלויות הייצור והשילוח - ומונעים מאתנו ליהנות מהחיסכון, ומאשים את משרד הבריאות בעיכוב הרפורמה המשמעותית יותר, במזון

22/05/2022

בראשון ביוני תצא לדרך רפורמת היבוא, הרפורמה הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בישראל בתחום התקינה, במטרה להוריד את יוקר המחיה. עיקרה של הרפורמה, שמוביל משרד הכלכלה, הוא הסרת חסמים בירוקרטיים ומעבר למודל יבוא חדש, שלא יצריך תקינה ישראלית, שעלתה הרבה כסף וסרבלה את ההליך.

מספיק שהיבואן יצהיר שהמוצר שהוא מייבא עומד בתקן בינלאומי אירופאי או אמריקאי והוא יוכל להכניסו לארץ. במשרד הכלכלה מקווים שהוזלת הייבוא והאצת התחרות, תוריד את מחיר המוצרים שבהם לפחות ב- 10%. אך האם ההוזלה תתגלגל לכיס שלנו? מייד נגיע גם לזה.

לכאורה, מדובר בבשורה גדולה לצרכנים, שיוכלו לקנות יותר מוצרים מיובאים בפחות כסף. הבעיה היא, שהמוצרים שנכנסו לרפורמה, תופסים רק נתח קטן בסל הצריכה הישראלי, בעוד שרפורמת הייבוא במזון ותמרוקים, שוק ריכוזי שמתומחר במחירים גבוהים ומהווה את מרבית ההוצאה החודשית, תיכנס לתוקפה רק בתחילת 2023.

מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, מפנה אצבע מאשימה לעבר משרד הבריאות. "הרפורמה במזון ובתמרוקים נמצאת בסמכותו של משרד הבריאות בלבד", הוא מבהיר, "ולא בסמכותנו. הצענו את עזרתנו כדי שיקדים אותה לפני הראשון בינואר 2023 והם לא מצליחים לעמוד ביעד. זה מפליא, כי אצלנו מדובר באלפי תקנים ואצלם רק בכ- 15 תקנים ובכל זאת לצערנו זה לא קורה. אם זה היה תלוי בנו, רפורמת היבוא במזון ותמרוקים הייתה יוצאת לדרך עכשיו".

חשוב לדעת

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים

מוגש מטעם שחל
ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה(צילום: יח"צ)

הרפורמה ביבוא מכניסה שינוי במאות תקנים שחייבו ייבוא של אלפי מוצרים, בין היתר, אביזרי חשמל, עגלות תינוק, מיטות ועריסות, אופניים לילדים, מקררים משקפי שמש, טמפונים, תנורי חימום וסירי לחץ. בנוסף יפתח מסלול חדש שבו ניתן יהיה לייבא מוצרים שאין להם תקינה ישראלית בכלל, אבל קיבלו אישור של תקינה בחו"ל, כך שנוכל לראות בחנויות מוצרים שלא היו כאן קודם.

מדובר בשלושה מסלולי ייבוא: הקבוצה הראשונה היא מוצרים בעלי רגישות בטיחותית גבוהה, שיהיו חייבים לעבור את הליכי התקינה הרגילים במכון התקנים או במעבדה פרטית. מתוך 244 תקנים שמשתייכים לקבוצה הזו היום, יישארו 110 תקנים בלבד. הקבוצה השנייה כוללת 172 תקנים והמוצרים שכלולים בה יבדקו בדיקה מדגמית. בקבוצה השלישית מוצרים שהיבוא שלהם יתבסס על הצהרת היבואן על כך שהם עומדים בדרישות הבטיחות.

כדי לקבוע על איזה תקנים ניתן לוותר, התכנסה ועדה מיוחדת, שעברה תקן-תקן ואישרה אותו. לדברי מלכא, יש עשרות תקנים שהרגולטורים דרשו בהם תקינה ישראלית נוקשה ומשרד הכלכלה לא קיבל את טענתם ופתח אותם לתקינה בינלאומית בלבד.

"שינינו את הפרדיגמה, אבל רק במוצרים שלא מהווים סכנה בטיחותית ובריאותית לציבור", הוא מסביר. "הקמנו מערכת מחשוב מתקדמת בשיתוף עם המכס, שיודעת לעקוב אחרי מאפיינים מסוימים של הסחורה, שעלולים להעיד על ניסיון שלא לעמוד בדרישות החדשות שאנחנו מציבים ולא מדובר על דגימה אקראית".

ד"א מלכא: "אם אני רוכב אופניים ועד עכשיו יכולתי לקנות רק ארבע חברות של דגמי אופניים שעברו תקינה ישראלית"(צילום: ShutterStock)

סומך על התחרות

מה יקרה ליבואן שידווח דיווח שקר ויכניס סחורה לא מותרת ביבוא?

"החמרנו בצורה דרסטית את הסנקציות נגדם. מי שיפר את האמון, רישיונו יישלל לאלתר, הוא עלול לקבל קנס שיכול להגיע למיליוני שקלים ואם מדובר בעבירה פלילית, הוא יכול לקבל גם עונש מאסר.

"אנחנו נמצאים בשלב מתקדם עם רשות המיסים ואגף שוק ההון, כדי לפתח את הביטוח שלא יהיה רק ליבואן, אלא למוצרים הספציפיים שהוא מייבא. אם חברת ביטוח תקבע למוצר מסוים פרמיה גבוהה באופן חריג, נדע לאתר אותו ולבדוק למה. המוטיבציה שלנו היא להיכנס למלחמה ביוקר המחיה ואנחנו לוקחים סיכון מחושב, רק במוצרים שלא יפגעו בבטיחות ובבריאות הציבור, למענו"

אתם מדברים על חיסכון של 10% בעלויות. בכל הרפורמות הקודמות, ההוזלה בעלויות לא התגלגלה לכיסו של הצרכן.

"כאן תיכנס לתמונה התחרות. חסכנו בעלויות ליבואנים ועכשיו היבוא יהיה פתוח מלא לכולם. אם אני רוכב אופניים ועד עכשיו יכולתי לקנות רק ארבע חברות של דגמי אופניים שעברו תקינה ישראלית, אפשר יהיה לייבא מכל מקום באירופה וארה"ב וההיצע יהיה גדול יותר ומגוון. הצרכן הישראלי חכם ומתוחכם. הוא יודע איזה הקלות ניתנו ליבואנים והוא ידע לדרוש את ההנחה שמגיע לו. לכן פרסמנו השוואות של מחירי מוצרים בעבר, בין ישראל לעולם".

ההשוואה עם של המוצרים עם חו"ל נכשלה ואיתה גם רפורמת הייבוא המקביל.

"אין לנו שליטה על מחירי האנרגיה וחומרי הגלם, גם מחירי השינוע עלו פי עשרה. המחירים עלו בכל העולם, אבל השאלה היא לא אם המחירים עלו, אלא בכמה הם עלו. אין ייצור בלי אנרגיה ולנו אין שליטה על זה".

רמי לוי זועם בוועדת הכלכלה, לפני כחצי שנה. מה מצב החקירה? ד"ר רון מלכא מסרב להתייחס(צילום: עיבוד תמונה, יונתן זינדל)

ומה עם חקירת רשות התחרות לגבי תיאום מחירים?

אם מדברים על יוקר המחייה, איפה עומדת חקירת תיאום המחירים ב"רשות התחרות"? יוגשו כתבי אישום?

"אני לא יכולה להתייחס לחקירה כשהיא מתנהלת. אלה חקירות מורכבות ואני מחכה לממצאים כמוך".
בינתיים, שרת הכלכלה מתנגדת להעלות את הלחם בפיקוח. זה בטח לא יוריד את יוקר המחיה.

"יש ציבור שהלחם בפיקוח הוא המזון הבסיסי שלו ואנחנו לא רוצים לפגוע בו. אנחנו נמצאים במו"מ עם יצרני הלחם להחליף את הפיקוח מקמח מעובד, מה שנקרא 'הלחם האחיד', לקמח מלא - לחמים בריאים יותר. הם טוענים שלא ייצרו את הלחם המלא אם יהיה בפיקוח, אבל משרד הכלכלה רואה את התמונה השלמה ואת טובת הציבור".

האם הרפורמה ביבוא אכן תתגלגל לכיסו של הצרכן? יעברו עוד כמה חודשים טובים עד שנדע. מה שכן, היא אמורה לשחרר קצת את העומסים הבלתי נתפסים במסופי המכס, שמצטרפים לפקקים בנמלים.

כמויות הסחורה שמחכות לאישור התקינה עצומות, ועלות האחסון עד לקבלת האישור מוערך במיליונים לשנה, שלא לדבר על העיכוב הנוסף בהפצה. משרד הכלכלה מתכוון לנטר את מוצרי המחירים כדי להבטיח, שלא רק היבואנים ייהנו מהרפורמה, אלא גם אנחנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully