אין זה מקרי שכולנו בשבועות האחרונים חשנו התייקרות במוצרי המזון בסופרמרקט. זה התחיל עם משבר הקורונה שהעלה לראשונה לכותרות את הכשלים של שרשרת הלוגיסטיקה ואספקת מזון, משבר האקלים שמחריף וממשיך גם במשבר באוקראינה, שהוביל להתייקרות מוצרי מזון - והדגיש עוד יותר את הפגיעות של התעשייה.
רוסיה ואוקראינה הן יצרניות ויצואניות מרכזיות של דגנים, שמן חמניות, ומספקות נתח של כשליש מהאספקה העולמית של חיטה, מספוא לבהמות ודשנים. אך, הפלישה הרוסית, שגרמה גם לאסון הומניטארי עצום, לפגיעה ביציבות הביטחונית באירופה ואפילו בכלל בעולם, הובילה גם לעצירה פתאומית של קווי האספקה ממדינות אלו ולעלייה חדה במחירי המזון והדשנים. לפי נתוני האו"ם, מחירי המזון העולמיים זינקו בשנה האחרונה ב- 34%, שיא חדש. הגבוה ביותר מזה 14 שנים, וחלק ממחירי הדשנים במדינות מסוימות עלו אף פי 4.
ההתייקרות והמחסור של דשנים פוגעת ישירות בחקלאים ברחבי העולם. הם נדרשים כעת לשלם הרבה יותר ובלית ברירה משתמשים בפחות, דבר שמוביל לפגיעה משמעותית בתנובת היבולים ומעצים את הסיכון למחסור עולמי של מזון ואף רעב באזורים מסומים.
עליית המחירים, בצירוף יבולים חלשים בשנה שעברה בשל תנאי מזג האוויר החריגים שנבעו ממשבר האקלים, פוגעת במדינות רבות ובעיקר במדינות העניות יותר, שרבות מהן עוד מתקשות להתאושש מהשלכות הקורונה. בדיוק בהקשר זה הדגיש אריף חוסיין הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית (World Food Program) שהעולם מוצף כעת בחוסר ביטחון תזונתי שילך ויגבר.
אז איך כל זה ופוטין קשורים לתעשיית האגרי-פודטק בישראל? המלחמה באוקראינה הציפה את הפוטנציאל של תעשיית האגרי-פודטק הישראלית, להוות חלק מהפתרון ליצירת ביטחון תזונתי בישראל ובשאר העולם. ישראל כבר מוכרת תקופה ארוכה כמובילה עולמית בתחומי האגרי-פודטק, ומחקר נוסף שפורסם רק בשבוע שעבר על ידי Startup Genome נתן גושפנקא נוספת כשדירג את העיר תל אביב ברביעייה הפותחת של המרכזים המובילים בעולם לאגרי-פודטק - כשתל אביב העיר היחידה בראש הרשימה שמחוץ לגבולות ארה"ב ואנגליה.
מאז קום המדינה ישראל הביאה בשורות ברמת החקלאות המסורתית, בשיטות עבודה, בזרעים ובהשקיה. עם השנים, כאשר המצב בארץ ובעולם הצריך לייצר מזון מפחות משאבים, התחילה להתפתח בישראל חשיבה אינטרדיסציפלינרית של הבאת טכנולוגיות מעולמות אחרים לעולם החקלאות והמזון, דבר שהוביל לפריצת הדרך של האקוסיסטם המקומי בבמה הגלובלית. הטכנולוגיות הישראליות התפתחו בשלושה תחומים בעל פוטנציאל ישיר ומשמעותי במציאת פתרונות למציאות החדשה שנכפתה עלינו: חקלאות מדייקת (precision agriculture), חקלאות אנכית(vertical farming).
יש בישראל מספר חברות סטארט-אפ מובילות בתחום החקלאות-מדייקת שמאפשרות לחקלאי להגיע לתנובה גבוהה עם כמה שפחות משאבים. החברות הללו משתמשות בחיישנים, רחפנים טכנולוגיותAI ודאטה כדי לאפשר לחקלאי לדעת בדיוק באיזו כמות מים ודישון להשתמש, באיזה אזורים ספציפיים יש מזיקים שדורשים ריסוס מדויק במקום להציף את כול השדה בריסוס, ומתי בדיוק כדאי לקטוף את הפרי כדי שחיי המדף שלו יהיו ארוכים מספיק, ועוד. לאחרונה חלק מהחברות הישראליות הללו התפתחו גם לכיוונים של טכנולוגיות נהיגה אוטונומיות ורובוטיקה לטרקטורים, מכונות ריסוס וקטיף, כל זאת כדי לייעל את החווה ולעזור לחקלאי להתמודד עם מחסור כוח האדם בענף.
אך לא צריך רק לחשוב איך לייעל שדות חקלאיים שפרושים אל האופק, אם אפשר גם לגדל מזון ליד הצרכן. באמצעות חברות וטכנולוגיות חדשניות שפותחו על ידי יזמיות ויזמים ישראלים אפשר להקים שדות אנכיים, שמאפשרים לצופף את הגידולים ולהביא אותם ממש לתוך המרכזים העירוניים הצפופים. החקלאות האנכית היא פתרון מצוין למקומות בהם קשה יותר לגדל ירקות, אם מבחינת תנאי האקלים או בשל מחסור בקרקעות חקלאיות, וחשוב מזאת היא מאפשרת לערים ומדינות עצמאות וביטחון תזונתי.
ולבסוף, לישראל יש היסטוריה של יכולות מדעיות ואקדמיות בתחום תאי גזע שאפשרו יצירת אקוסיסטם מקומי מוביל בתחום הבשר המתורבת וחלבון אלטרנטיבי. ישראל המדינה השנייה בעולם, אחרי ארה"ב במספר חברות ההזנק בתחום הבשר המתורבת עם למעלה מ- 36% מכלל ההשקעות העולמיות בתחום. הרשות לחדשנות, הסניף הישראלי של GFI וגופים נוספים עושים עבודה מצוינת לשמר את המובילות הישראלית בתחום. לדוגמא, רק לאחרונה אושר על ידי הרשות לחדשנות, מאגד בתחום הבשר המתורבת שזכה למימון ממשלתי בגובה של כ-60 מיליון שקל ושחברים בו סטארטאפים, מוסדות אקדמיה וחברות מזון גדולות ישראליות. כל ההשקעה הזאת נושאת פירות, כי רק בשנה האחרונה הוקמו מעל תריסר חברות מקומיות חדשות שמפתחות תחליפי דגים, חלב, ביצים ואפילו דבש ושביכולתן לא רק לצמצם את הנזק הסביבתי האדיר שנגרם מחלבונים שמקורם בחי, אלא גם לאפשר למדינות להאכיל את אזרחיהן תוך ניתוק התלות שלהן בשרשרת האספקה הגלובלית.
אז בפעם הבאה שתלכו לסופר ותראו פתאום שיש מחסור במוצרי מזון מסוימים או שחלקם התייקרו, תזכרו שטכנולוגיות פודטק כחול לבן, יכולות לסייע ולהוות חלק מהפתרון ביצירת ביטחון תזונתי לאזרחי העולם.
הכותב הוא ראש תחום השקעות הון סיכון בMondelēz International, אחת מחברות המזון הגדולות בעולם