קריית ים ועכו הצליחו לכופף את "כיפת הברזל" של חברת רפאל, יצרנית אמצעי הלחימה, ואילצו אותה לשלם ארנונה שנתית בסך 52 מיליון שקלים, שיתחלקו ביניהן ובין רשויות נוספות באזור. הניצחון הושג אחרי שלוש שנים של מאבק משפטי אותו ניהלה רפאל, יצרנית "כיפת ברזל" ו"מעיל רוח" על דרישת תשלומי הארנונה המקורית.
לעיריות המעורבות דרישה נוספת של 1.2 מיליארד שקלים, בגין היטלי השבחה. בינתיים הושגה פשרה רק בנוגע לדמי הארנונה שעל רפאל לשלם.
יאמר מיד: זכותה של רפאל להתנגד לדרישות תשלום, בוודאי אם הן מופרזות בעיניה, אך מקומם לחשוב שהיא הייתה פטורה לחלוטין מתשלומי ארנונה, בעוד שכל מספרה או מכולת מחויבות בתשלום רטרואקטיבי על כל מטר רבוע, אך אין להן את היכולת לגייס עורכי דין מהשורה הראשונה כדי שילחמו עבורן ויפחיתו את הסכום במאות אחוזים.
זה המקום להוסיף, שבעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות הביטחונית, עולה הביקוש לפיתוחים ביטחוניים ברחבי העולם, בדגש על מדינות מרכז ומערב אירופה. בשנת 2021, שקדמה למלחמה, עמד הרווח הנקי של רפאל על 431 מיליון שקלים והיקף המכירות שלה על כמעט עשרה מיליארד שקלים, בעוד הרשויות שבשטחן היא יושבת, נאנקות תחת תקציב גרעוני ומצומצם.
למי שייך מכון דוד?
המתחם הביטחוני העצום "מכון דוד" של רפאל, היה במשך שנים אקס טריטוריה ולא סופח לאף רשות מקומית, מעמד חלומי שפטר את החברה מתשלומי ארנונה כבדים מאז הקמתו לפני עשרות שנים.
ביוני 2018, הורה שר הפנים על סיפוח השטח העצום לתחום עיריית קריית ים, שהשקיעה בפיתוח האזור הסובב אותו, בתשתיות, מים וחשמל. מכיוון שכך, הוציאה העירייה שומה לרפאל על סך 1.2 מיליארד שקלים, בגין היטלי פיתוח והשבחה.
במהלך המשפט טענה רפאל, שהסכום מופרך: "המתחם הנפרד, הגדול כמעט פי אחד וחצי משטחה הכולל של קריית ים, בו רפאל פועלת מעל 70 שנה באופן עצמאי, ואשר עד לאחרונה (שלהי יולי 2018) רובו היה נעדר שיוך מוניציפלי כלשהו... קריית ים לא הקימה ולא השקיעה דבר בהקמת התשתיות המשרתות את המתחם". ועל כן, נטען, דרישת התשלום הוצאה ללא כל הצדקה עניינית, ובניגוד גמור לדין.
יובהר כי עניין ההשבחה אינו קשור ישירות לנושא הארנונה (שכאמור הוסדר בפשרה) וממשיך להיות מוקד לדיון בין הצדדים.
בתגובת עיריית קריית ים לבית המשפט נטען, באמצעות עו"ד שוקי חן, כי במשך עשרות שנים מכון דוד לא היה מסופח לשום רשות מקומית. אולם ביוני 2018 שר הפנים הורה על סיפוח שטח הנכס לתחום העיר, ומן הראוי שרפאל, שהיא "גוף אדיר ממדים", תשלם את הסכום.
דוד אבן צור, ראש עיריית קריית ים, שהוביל את המהלך, אומר שבמשך שנים המפעל הנמצא על שטח של 6.5 אלף דונם, כשקריית ים כולה מתפרשת על שטח של 4.5 אלף דונם, לא שילם אפילו אגורה אחת, למרות שנהנה מהתשתיות שלה.
ההתערבות של ליברמן
"נלחמנו לצרף אלינו את השטח ב- 2018", אמר אבן צור בראיון לרדיו צפון 104.5, "כי לא רק שהיא יושבת על השטח שלנו, היא גם מגבילה את קריית ים ביכולת להתפתח ולבנות מטעמים ביטחוניים.
"רפאל מוערכת אצל כל עם ישראל, היא מעסיקה 7,000 עובדים, שזה דבר מבורך מאוד, אבל יחד עם זאת אנחנו במדינת חוק שבה נדרשים עסקים לשלם ארנונה לפי מטר. במהלך המשפט הם התנגדו למדידת השטח וטענו שאי אפשר לתת לאף אחד להיכנס לשטח המפעל מטעמי סודיות. אמרתי שאם טכנאי מזגנים ועובדי ניקיון יכולים להיכנס פנימה, אז גם מודד מוסמך של משרד הביטחון יכול לבצע מדידות בשטח המפעל.
"אחרי כמה שנים בבתי משפט, ביקשתי משר האוצר, אביגדור ליברמן ומח"כ מיקי זוהר לנסות ולהגיע איתם לפשרה. לפי מדידות מוערכות שעשינו באמצעות גוגל, הגענו לתשלום של 70 מיליון שקלים".
לפי הסכם הפשרה שנחתם ל - 15 שנים, יעמוד תשלום הארנונה עד ה- 1 בינואר 2022, על כ- 25 מיליון שקלים ומהתאריך הזה והל 52 מיליון לשנה לחמש רשויות. קריית ים ועכו יקבלו כל אחת 20 מיליון שקלים והשאר יתחלק בין קריית מוצקין, קריית ביאליק והמועצה המקומית מטה אשר.
"במשך כל כך הרבה שנים היינו בגירעונות גדולים", אומר אבן צור. "התקציב השנתי של העירייה עומד על 309 מיליון שקלים, ועכשיו הוא יטפס ל- 329 מיליון, סכום מאוד משמעותי בשבילנו. הגיע הזמן שלא נצטרך לדפוק על דלתות הממשלה ונתחנן לכסף. במקום לחזר על הפתחים נוכל להשקיע בתושבים שלנו".
ברפאל מבהירים שהסכום הפשרה היה הסכום הראשוני שהוצע לעירייה, אבל אבן צור דחה אותו על הסף ולא הייתה לחברה שום כוונה להתחמק מתשלום. "רפאל קריית ים חתמו על הסכם שיזמו משרדי הביטחון והאוצר, במסגרתו תשלם רפאל 25 מיליון שקלים בנוסף לתשלומי הארנונה השוטפים שנקבעו על ידי אימות נתוני השטח, כפי שהוצגו לאורך כל הדרך על ידי רפא"ל ואומתו על ידי מודד שנקבע על ידי בית המשפט".