המירי רגב של העסקים: על המינוי המפתיע של אבי גבאי

בדיוק בשעה שבה כולם נסערו מהדלפת דבריהם של מירי רגב ויובל שטייניץ מישיבת סיעת הליכוד, התפרסמה ההודעה על מינוי אבי גבאי - פעם בזק, פעם כולנו, פעם העבודה, פעם סלקום - למנכ"ל פרטנר, אחרי שהיה שותף ברכישתה. ככה זה כשאין אידיאולוגיה, לא בפוליטיקה ולא בעסקים

24/05/2022

מירי רגב הוכיחה אתמול שהפוליטיקה אינה רק "אומנות האפשר", אלא שבפוליטיקה הכל אפשרי וציני להחריד, כשהוקלטה אומרת בישיבת סיעת הליכוד, "אין דבר כזה כאבי בטן על חיילים, על נשים, על נשים מוכות או מקרי אונס", אפשר להצביע נגד ההיגיון, המצפון והחמלה, העיקר להפיל את הממשלה. רגב עושה את זה, כהרגלה, ברעש גדול, בלי חשבון, ותוך גרימת מבוכה קשה למפלגתה.

ממש במקביל אליה, אבל בצורה שקטה ואלגנטית, שיעתק חברה למשכן לשעבר, אבי גבאי, שמונה אתמול למנכ"ל פרטנר, את המודל הציני והקר של רגב לעולם הכלכלה. אין אידיאלים, אין השקפות עולם, יש רק שורה תחתונה - הרווח האישי. אומנות האפשר במיטבה.

לא בכדי היה זה גבאי, שפרסם ב- 2019, עת עמד בראשות מפלגת העבודה, את ספרו הביוגרפי "הכל אפשרי", שם שטח את משנתו הסוציאל-דמוקרטית. הסתבר ש"הכל אפשרי" לפי גבאי, הוא לא רק כותרת לאופן בו פילס את דרכו מהמעברה בירושלים לממשלת ישראל (כל הכבוד, בלי ציניות), אלא לכל מה שנוגע באימוץ אידיאולוגיות חדשות, זגזוג מהעסקים לפוליטיקה וחזרה לעסקים ומעבר חריג ממקום עבודה אחד הישר לחיק המתחרה העיקרי שלו בלי למצמץ (כלנתריזם עסקי, אם להשוות לרגע בין שני העולמות).

טוב לדעת (מקודם)

כניסה בלעדית לפסטיבל מוזיקה אלקטרונית שכולו אנרגיות גבוהות

מוגש מטעם XL ישראל
מבזק למפלגת כולנו, ממנה למפלגת העבודה, משם לסלקום וממנה לפרטנר. אבי גבאי בימיו כמנכ"ל סלקום(צילום: אמיר גנאים)

עם כניסתו לפוליטיקה, רבים הופתעו שגבאי שכיהן שש שנים כמנכ"ל "בזק", מונופול התקשורת הגדול ביותר במדינת ישראל, ויצא משם עם סכום פנטסטי של 50 מיליון שקלים, הצטרף למפלגת "כולנו" בראשותו אימת הטייקונים, משה כחלון, והפך ללוחם במונופולים - כשרק שכמה שנים קודם עוד שירת אחד מהם נאמנה.

הציניות מתה מבושה כשרובין הוד הסוציאליסטי, אחרי שנחל מפלה בקלפי, חתך בחזרה לעסקים, ומונה למנכ"ל סלקום, והיא התהפכה בקברה כשנודע לה שעבר משם ל"פרטנר" היריבה הקשה.

המצפוניסט שחשף בראיון ב"עובדה" את ערוותם של מקבלי ההחלטות, מרח אותם בזפת ונוצות ודרך עליהם כדי שיבהיק ביושרתו וניקיון כפיו, ביקר את הטייקונים שמגייסים פקידים ומנהלים מהמגזר הציבורי לטובת האינטרסים שלהם.

אולי הוא שכח לרגע שהוא בעצמו היה פקיד באוצר, לפני שמונה למנכ"ל בזק, ובהמשך היה ראש מפלגה ושר ומונה למנכ"ל סלקום. יש כאלה שהכל מותר להם, תשאלו את מירי רגב.

ככל שחלף הזמן, הגבולות נשחקו אצלו עד דק. אחרי שנתיים בתפקיד הודיע במפתיע על התפטרותו מסלקום, והופ, תוך שניה, נודע שחבר לקבוצת משקיעים שרכשה את פרטנר, המתחרה הישיר של סלקום ב - 300 מיליון דולר, והפך לאחד מבעליה.

מירי רגב. עדיפה כבר ההתבזות שלה על פני התחכום הכאילו-אלגנטי שלו(צילום: צילום מסך, לע"מ)

מנכ"ל סלקום היוצא הוא הבעלים הנכנס של פרטנר

ייאמר מיד: מותר למנכ"ל לעבור למתחרים. פחות מקובל שמנכ"ל עוסק, לכאורה, ברכישת חברה מתחרה תוך כדי כהונתו. אפשר להניח שלגבאי הפוליטיקאי, שהתגאה בהיותו אמת מידה ליושר ציבורי, היה בטח מה להגיד לגבאי המנכ"ל המתהפך, אחרי הכל, מדובר באידיאולוג.

כאן המקום לציין שמנכ"ל סלקום היוצא והבעלים הנכנס של פרטנר, ויתר בטובו על סכום כסף גדול שהגיע לו לפי ההסכם, ויתכן שהייתה בזה תרומה לכך שדירקטוריון סלקום החליט לקצר את שנת הצינון שנקבעה לו במחצית ולהביא למינויו כמנכ"ל המתחרה. בכל מקרה המהלך הזה נתפס בעולם העסקי כסוג של מעשה קיצוני, שאת הדברים שנאמרים עליו בשיחות שלא לייחוס, אי אפשר אפילו לצטט.

השוואה בין ההתנהלות של רגב לזו של גבאי מעלה מסקנה חד משמעית: עדיפה ההתבזות של מירי רגב, מהתחכום הכאילו-אלגנטי של גבאי. היא לפחות חוסכת מאתנו את העמדת הפנים וגלגול העיניים.
.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully