בנק ישראל מציג: מה יקרה לבנקים במקרה של מיתון עולמי?

בנק ישראל מפרסם הבוקר סקירה שנתית על מערכת הבנקאות בישראל. כבר בתחילתה של הסקירה מציין המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, כי בהתאם למקובל בעולם ערך גם בשנה החולפת הפיקוח על הבנקים מבחן קיצון מקרו־כלכלי למערכת הבנקאות, שמבוסס על תרחיש אחיד.

תרחיש הקיצון אותו ערך הבנק לא שונה מאוד מהמציאות: לפי הבנק התרחיש התאפיין בזעזוע גלובלי, שמתבטא בהאטה חדה של הפעילות המשקית ובנפילות בשווקים בעולם ובישראל, לצד העלאת שיעור הריבית בעולם ובישראל בעקבות אינפלציה גבוהה.

בשל הדמיון למציאות הכלכלית הקיימת בבנק מציינים שהתרחיש אינו מהווה תחזית כלשהי, אלא תרחיש היפותטי שנועד לבחון את עמידותם של התאגידים הבנקאים בתנאי משבר שונים ואת מוקדי הפגיעות שלהם.

עוד ציינו בבנק כי התרחיש בוצע תחת הנחת "מאזן דינמי", כך שהוא בוחן לאורך התרחיש גם את ההשפעות של הגידול בתיק האשראי ובפיקדונות הציבור. להנחה זו השפעות מנוגדות, שכן היא פועלת מחד לגידול בהכנסות הריבית על־ידי גידול יתרת האשראי והגידול באשראי פועל מנגד לגידול בנכסי הסיכון, שמהווים את אחד הגורמים המשמעותיים בפגיעה ביחסי ההון לאורך התרחיש.

תוצאות המבחן העידו כי מערכת הבנקאות צפויה להמשיך ולשמור על חוסנה ועל יציבותה גם במצב הכלכלי שנבחן. אף תאגיד בנקאי לא יורד אל מתחת לרמת ההון המזערית שנדרשת בתרחיש קיצון על־ידי הפיקוח על הבנקים (יחס הון עצמי רובד 1 של 6.5%) מדיניות חיזוק ההון שנקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות סייעה ליכולת הבנקים לספוג זעזועים ושמרה על יציבות הבנקים גם לאורכו של תרחיש הקיצון.

התוצאות מעלות כי עלייה בשיעורי האינפלציה והריבית, מביאים לעלייה בהכנסות ריבית נטו במערכת הבנקאות, זאת בשל העודף של נכסים צמודים על התחייבויות צמודות שקיים בה. עם זאת, עלייה זו מקשה על הלווים וביניהם על נוטלי המשכנתאות וגוררת משכך עלייה בהפסדי האשראי בתיק האשראי הבנקאי. בדומה לתרחישי עבר, הפסדי האשראי הם אלה שמהווים את מקור הפגיעה העיקרי ביחסי ההון, כאשר לאורך התרחיש נרשמו שיעורי הוצאה גבוהים בכל ענפי המשק.

נושא נוסף שנמצא בסקירה מתייחס לשינויים שהתחרשו בשירותי הבנקאות כמו לדוגמה:

מעבר מבנק לבנק בקליק - על־מנת להקל על חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים הושקה בחודש ספטמבר האחרון מערכת חדשה שמאפשרת ללקוחותיה של מערכת הבנקאות לעבור מבנק לבנק באופן מקוון, נוח, מאובטח, ללא עלות ובתוך 7 ימי עסקים.

שירות נוסף הוא הקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאים - לשכת שירותי מחשוב בנקאים מהווה תשתית למתן שירותי מחשוב לגופים פיננסים. הקמת הלשכה הייתה פרויקט טכנולוגי מורכב ונועדה להסיר חסם משמעותי לכניסת שחקנים חדשים, על־ידי הוזלה ניכרת של עלויות הקמת גוף פיננסי חדש בשוק הבנקאות בישראל ולתרום בכך להגברת התחרות בשוק הבנקאות ולשיפור השירות ללקוח.

מעבר לשינויים שצוינו כבר למעלה השינויים המשמעותיים ביותר בעבור הלקוחות בשנה החולפת היו:

כניסה של שחקנים בנקאים חדשים - הוגדר תהליך מוסדר שנועד לייצר ודאות רגולטורית ליזמים ששוקלים להקים בנק חדש. התהליך נועד להתיר קבלת רישיון מוגבל לבנק, שמאפשר פעילות מצומצמת של מתן אשראי וקבלת פיקדונות וזה בטרם הסתיימה היערכותו התפעולית, הניהולית והרגולטורית של הבנק החדש. החסמים המרכזיים שזוהו ושטופלו בשנים האחרונות היו דרישות הון גבוהות, חסמי מידע, הצורך בפריסה סניפית, חסמי טכנולוגיה ואי ודאות רגולטורית.

שינוי משמעותי נוסף שנכנס בשנה החולפת הוא רפורמת השקיפות במשכנתאות - בנק ישראל קידם שינוי מקיף בתחום המשכנתאות, שנועד לסייע ללווים בתהליך נטילת המשכנתא בשלושה היבטים משמעותיים: שקיפות ויכולת השוואה, פשטות ויכולת הבנה ויעילות בביצוע התהליך.

השינוי צפוי להיכנס לתוקף בחודש אוגוסט הקרוב ולהתמקד בביצוע שיפורים בשלוש נקודות זמן: בשלב הבירור אודות התנאים לקבלת הלוואות בתאגידים הבנקאים; בשלב קבלת האישור העקרוני לקבלת הלוואה; ולאורך תקופת ההלוואה, כחלק מבחינת הכדאיות למיחזור הלוואה.