שירות התעסוקה מפרסם את דוח מחלקת המחקר של שירות התעסוקה לסיכום שנת 2021, הדוח מעלה מספר נתונים מעניינים בנוגע לתחזיות מספר המועסקים שהיו אמורים להיות לולא התפשטות נגיף הקורונה.
כך למשל, בדוח נכתב כי חרף כך שהמשק הישראלי התאושש ממשבר הקורונה וכי מספר המועסקים בישראל עבר את המספר המועסקים שקדם לתחילת המשבר כבר במהלך חודש אוגוסט, הרי שכאשר מביאים בחשבון את מגמות הגידול במספר המועסקים בשנתיים שקדמו לקורונה, עולה כי ללא המשבר והשלכותיו מספר המועסקים היה צפוי גדול ב-4,400 מועסקים מזה שנרשם באוגוסט.
עם זאת, בשירות מסייגים ואומרים כי ההערכה היא שהפער בין מספרם הממשי למספרם החזוי נוכח המגמה הדו שנתית צפוי להיסגר בקרוב וזאת על רקע הגידול המהיר במועסקים, בפרט זו שנרשמה מאז חודש יוני, דבר המעיד על התאוששותו המהירה של שוק העבודה מנזקי המשבר.
בשירות התעסוקה מבקשים להדגיש כי בבחינת הנתונים בפילוח מגדרי עלה כי בתום שנת 2021 מספר המועסקים הגברים לא רק שסגר את הפער למול המספר החזוי על בסיס המגמה הדו שנתית אלא אף עבר אותו בלא פחות מ 11.8 אלף מועסקים, כאשר מנגד מספר המועסקות בסוף 2021 היה נמוך ב 17 אלף ממספרן החזוי נוכח המגמה.
פרדוקס שוק העבודה
נתון מעניין נוסף שנמצא בדוח מגלה כי לאורך משבר הקורונה חל גידול משמעותי במספר המועסקים בענפי שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח (+9.4%) וכמו גם בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים (17.3%), זהו נתון גבוה יותר אפילו ביחס לתחזית על בסיס המגמה הדו שנתית. בדומה, מספר המועסקים בענף מידע ותקשורת (הייטק), המאופיין בפריון עבודה ובשכר גבוה, גדל גם הוא באופן משמעותי במהלך המשבר (+12.8%).
עם זאת, בבחינת המגמה הדו שנתית עולה כי מספרם צפוי היה להיות גדול ב-8 נקודות האחוז אילו לא פרץ המשבר. אם כן יוצא אפוא כי חרף התרחבותו הניכרת של ענף ההייטק, המשבר נתן בו את אותותיו ופגע בהתרחבותו החזויה והצר אותה.
פרדוקס שוק העבודה
בשירות התעסוקה ניסו להסביר גם את פרדוקס שוק העבודה - כך שלצד המשך הירידה במספר דורשי העבודה, חלה עלייה לא צפויה במספר המשרות הפנויות.
בשירות מציינים מספר גורמים להיווצרות הפרדוקס, כגון שינויים משמעותיים, כגון יכולת העובדים למקסם את פוטנציאל ההשתכרות שלהם בשוק העבודה, שינוי בהעדפות ובטעמים כגון, איזון בית-משפחה, שינוי בתפיסות כלפי עבודה ועוד וכן עלייה במספר האנשים הרואים בקצבאות כחלופה כלכלית, השיעור הגבוה של אנשים המתרגלים לצמצום בהוצאות וברמת החיים היו מהגורמים אשר הביאו למגמות סותרות אלו. לצד זאת, תהליכי שינוי מבניים בשוק העבודה הם גם חלק מההסברים לתופעה.