מעבר לים: החברות שמעדיפות להיסחר במקביל תל אביב ובניו יורק

הכירו את החברות הישראליות שבעודן פוזלות לכסף הגדול של המשקיעים שנמצא בוול-סטריט, מטפחות גם את הזירה המקומית ונסחרות במקביל בתל אביב. מה הרווחים, מה הסכנות ובעיקר: מי תחליף את טבע כ"מניית העם"?

26/05/2022

נהנות מכל העולמות: החברות הדואליות (הנסחרות בבורסה הישראלית לצד בורסה מרכזית נוספת ברחבי העולם) ממשיכות להוביל את הבורסה בתל אביב, ולא פעם נדמה כי היו מעדיפות את ישראל ככוכב ה-51 בדגל האמריקאי - לפחות בכל הקשור להשקעות.

מבין ארבע המניות הדואליות הגדולות הנסחרות בבורסה בתל אביב - שלוש נאבקו על כיסא המלוכה כ'מניית העם', ולעת זו נראה כי אחת מהן מסתמנת כיורשת המיועדת - ICL GROUP, המוכרת לכולנו כחברת כימיקלים לישראל (לשעבר).

מניית החברה זינקה ב- 300% מאז מחיר השפל בו הייתה מצויה בתקופה הקורונה וב-151.28% מאז סוף 2019, ומציגה את העלייה הגבוהה ביותר מבין הארבע במחיר המניה לתקופות אלו (ראו טבלה מצורפת).

יש לציין כי מאז מחיר המניה בתקופת שפל הקורונה הציגה החברה תשואה הגבוהה בכ-324% לעומת העלייה הממוצעת שהציגו שלושת המדדים המרכזיים שנבחנו (ראו טבלה), ושל כ-104% מאז תחילת 2020.

מי שכבר לא זוכה להיעטף על ידי המשקיעים הישראלים כ'מניית העם', ועדיין לא הצליחה לחזור לימי תפארתה, היא חברת התרופות הישראלית 'טבע', שמחיר מנייתה ירד ב-16.84% מאז תחילת 2020, ואשר מתמודדת בשנים האחרונות עם שלל אתגרים עסקיים ומשפטיים.

עוד בוואלה!

התחרות המתוקה ביותר בעולם חוזרת לישראל

בשיתוף גרבר
החברות הגדולות שנסחרות בתל אביב ומעבר לים(צילום: מערכת וואלה!, ללא)

אך בין עם זו עלתה במאות אחוזים וזו ירדה בעשרות אחוזים, כלל ארבעת החברות הצליחו לשייט לעבר אוקיינוס ההשקעות הרחב בעולם - וול סטריט, ולא פעם עולה התהייה מדוע הן ממשיכות במסחר מנייתן בבורסה המקומית.

החברות האמורות טוענות לא פעם לציונות, אך העובדות מוכיחות אחרת. אלעד קראוס, מנהל מחקר מניות ישראל במיטב ברוקראז', פירט לוואלה! כסף, כי "המסחר בבורסה המקומית לצד בורסות כדוגמת נאסד"ק וניו יורק בארה"ב משרת את החברות במספר היבטים.

אחד מהם נוגע לנפח המסחר, כאשר הבורסה המקומית תורמת לעיתים את החלק הארי שבו, שכמובן משתנה בין חברה לחברה. היבט אחר הוא בצורך של החברה הדואלית להישאר קרובה ונגישה למשקיעים הישראליים, בעיקר המוסדיים, וקרובה לשוק הישראלי, בהנחה שהוא חלק מהותי מפעילותה.

אחד הדברים שיש להבין בבחינת חברה דואלית, הוא היכן עיקר המסחר בה. אם נבחן את מניית ICL לדוגמא, אזי זו זכתה בשנה האחרונה לביקושים של 60 מיליון שקל בממוצע בבורסה המקומית, לעומת כ-30 מיליון שקל בממוצע בחצי השנה האחרונה בחו"ל.

בחודש האחרון, יש לציין, היא אף זכתה לביקוש ממוצע של כ-100 מיליון שקל בשוק המקומי. החברה נהנית מהמצב הנוכחי עם עליית הסחורות ונמצאת בסופר סייקל (תקופה מתמשכת של עלייה חריגה בביקוש שההיצע מתקשה לעמוד בו), כאשר תוצאות הרבעון הראשון הציגו שיא של כל הזמנים".

הכנסות ICL לרבעון הראשון של השנה עמדו על כ-2.5 מיליארד דולר, המהווים עלייה של כ-67% לעומת הכנסותיה ברבעון המקביל אשתקד, וכשליש מכלל הכנסותיה לשנת 2021 כולה. הEBITDA- המתואם עמד לאותה תקופה על כ-1 מיליארד דולר, שהיווה כ-40% מההכנסות ומהווה עלייה של כ-232% לעומת ה-EBITDA המתואם בתקופה המקבילה וכ-60% מה-EBITDA המתואם לשנת 2021 כולה.

"ניכר כי תחום המוצרים המיוחדים ש-ICL מפתחת בכל אחד מתחומי פעילותה הופך להיות משמעותי הרבה יותר" ממשיך קראוס "וצפוי להניב לה כ-1.3-1.4 מיליארד דולר ב-2022. העובדה שיש פעילות כל כך משמעותית בתחום הייחודיות הופכת את ICL למעניינת יותר מבעבר, שכן הדבר ימתן את התנודתיות ממנה סבלה מניית החברה, כחברת סחורות הנתונה לעליות והירידות של מחירי הסחורות".

אלעד קראוס, מנהל מחקר מניות ישראל במיטב ברוקראז'(צילום: יח"צ)

מפזרות סיכון, אבל גם את הפוטנציאל לרווח

קראוס ממשיך: "לעומתה, חברת התוכנה נייס, זוכה לביקושים גבוהים יותר בחו"ל מאשר בישראל, כאשר נפח המסחר של החברה בחו"ל עומד על ממוצע של כ-200 מיליון שקל, בעוד בישראל הוא נמוך יותר ועומד על כ-60 מיליון שקל. אך זה עדיין כרבע מכלל המסחר במנייתה.

נייס אמנם נהנתה מאוד בקורונה מצמיחת תחום הענן בו היא מתמחה כמובילת שוק עולמית בתחום התוכנה למרכזי שרות לקוחות, אך הארגונים הגדולים, כדוגמת הבנקים בארה"ב, עדיין לא מרגישים בנוח לגבי העלאת נתונים ואבטחתם בענן.

בנוסף, למרות שקצב צמיחת ההכנסות של החברה קדימה טוב, והיא צפויה לצמוח כ-25% בתחום הענן בשנה הקרובה, המשקיעים עדיין מעלים מעליה סימן השאלה הנוגע לקצב צמיחת הרווחיות, אם יצליח להיות גבוה יותר מההכנסות.

חברה דואלית נוספת, החותמת את עשיריית החברות הגדולות בבורסה בתל אביב במונחי שווי (נכון לסוף יום המסחר ב-24 במאי 2022), אשר מתנוסס מעליה סימן שאלה היא טאואר סמיקונדקטור, שנרכשה על ידי אינטל ואמורה להימחק מהמסחר בבורסה בתל אביב.

זו האחרונה נסחרת בפער של כ-15% ממחיר רכישתה על ידי אינטל, שמשקף את החששות של המשקיעים כי עסקת הרכישה לא תצא לפועל.

אך יש גם מי שמרוויחה כמעט באופן שווה משתי העולמות: אלביט מערכות, שנפח המסחר שלה כמעט זהה בין ישראל לארה"ב, עם נטייה קטנה לטובת השוק המקומי. כחברה ביטחונית חשוב לה להישאר קרובה לשוק ממנו יצאה ושמהווה אחד משווקי היעד המרכזיים שלה - ישראל.

אך גם השוק האמריקאי הוא שוק חשוב ולכן היא נסחרת גם בארה"ב, כך שתוכל להיות קרובה גם אליהם וגם למשקיעים האמריקאיים.

בעוד המסחר שלה מתמקד בשתי מוקדים בצידי הגלובוס, פעילות החברה עצמה פרוסה ברחבי העולם, החל מאמריקה הלטינית, ועד אסיה פסיפיק. הפיזור הגיאוגרפי הזה מונע פגיעה חדה בפעילותה כאשר יש ירידה בפעילות באחד האזורים.

כך לדוגמא אם פעילות החברה באסיה סובלת בעיתוי מסוים, זו באירופה וארה"ב, לדוגמא, מפצה. אך הפיזור הרחב הזה גם מוביל למרווחים נמוכים יותר לעומת מתחרותיה, וגם מעליה המשקיעים מעלים סימן שאלה בשל כך, הנוגע בעיקר למרווח שאלביט מסוגלת לייצר מתוך הכנסותיה, וזה האתגר העיקרי שיש לפתחה.

עיקר החברות שבוחנות מסחר כדואליות הן חברות הייטק, שלרוב רוצות להגיע תחילה לאוקיינוס ההשקעות האמריקאי מעבר לים, אך לאחר פרק זמן מבינות את היתרון בקרבה לנזילות המתאפשרת מגופי ההשקעה בישראל, ומהגדלת נפח המסחר באמצעות רישום המניה למסחר גם בורסה המקומית.

הנה כי כן מתברר שגם חברה שמתחילה בבורסה הישראלית, ומגיעה להיקף משמעותי שמאפשר לה מסחר בחו"ל, מבינה את הצורך בקרבה לגופים המוסדיים והמשקיעים בישראל, ובכניסה למדדים המעניקים ערך מוסף, ולכן חלקם בוחרים להישאר בבורסה המקומית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully