עם נוף לבית של בנט: הפי האוור במשרדי דרייבנטס

דרייבנטס מצאה פתרון להעברת רשת התקשורת לענן. מאחר שאנחנו מאלה ששומעים על עננים ומסתכלים לשמים, לא נותר לנו אלא לפלח ארטיק מגנום מהמקרר ולבלות שעה שמחה בחברת שלושה אנשים מוכשרים ומרוצים מהחיים

26/05/2022

מה עושים: דרייבנטס, פיתחה את פתרון ה- Network Cloud, שמעביר את תשתית רשת התקשורת לענן. הפתרון מסייע לספקי שירותי תקשורת ולספקי ענן לנצל את גאות הביקושים הגדולה בכל הזמנים, ולהגדיל את הרווחיות שלהם באמצעות שינוי המודל הטכנולוגי והכלכלי שלהם. בזכות הפתרון של החברה, ענקיות התקשורת יכולות לשדרג את ביצועי הרשת ולספק ללקוחותיהם יכולות טובות משמעותית.

משתתפים:

אורי מונרוב, בן 27, רווק, גר בתל אביב. תפקיד: senior software engineer, שנתיים בחברה.

לאה גוטין, בת 23 , רווקה, גרה בפתח תקווה. תפקיד: DevTest engineer, שנה בחברה.

פיראס אגבאריה, בן 40, נשוי + 3, גר בחיפה. תפקיד:Full Stack Developoer, שנתיים בחברה.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
דרייבנטס. מימין: אורי מונרוב, פיראס אגבאריה ולאה גוטין(צילום: ראובן קסטרו)

לוקיישן: בבניין נאה באזור התעשייה הצפוני ברעננה, על פני שלוש קומות עם נוף לביתו של ראש הממשלה, נמצא המשרד הראשי של דרייבנטס בישראל, ומשרד נוסף ממוקם בת"א. בסך הכל עובדים בארץ 270 עובדים מתוך 440 ברחבי העולם. את פני האורחים מקבלת דמות מאבטח מחייך מקרטון, שמצביע על כרזה של החברה, שמתחלפת כל פעם והעובדים נוהגים לעשות אתו סלפי.

המשרדים צנועים כחלק מתפיסת עולם שלא סוגדת לניקור עיניים. שטיח מקיר לקיר, עשוי מריבועים בגוונים של אפור, מכסה את הרצפה, על הקירות ציורים של צורות גיאומטריות בצבעי הלוגו של החברה - כחול, לבן צהוב וכתוב, שולחנות העבודה באופן ספייס לבנים ובין עמדה לעמדה מפריד פס רחב של זכוכית חלבית. יש גם חדרי ישיבות, באחד מהם עשו בדיוק טיפול טווינא לבחור מאושר, ויש גם פינות זולה עם כורסאות ופופים נעימים שאפשר להיזרק עליהם בכיף, צמחים, ספריה עם ספרים שהחבר'ה מביאים מהבית.

המשרדים צנועים כחלק מתפיסת עולם שלא סוגדת לניקור עיניים(צילום: ראובן קסטרו)

הפסקת קפה: בכל אחת מהקומות יש מטבחון מרוצף בפרקט, זה שבקומה 9 הוא המרכזי ויש בו שולחן גדול סביבו אפשר לשבת לאכול. גם כאן אין יציאה מפרופורציות. במקרר יש גבנ"צ, פסטרמה, נקניקים, חומוס, מטבוחה, סלט כרוב במיונז, קוטג', גבינת שמנת בטעמים, יוגורט חלק ויוגורט פרו, שאוכלים אחרי אימון בהולמס פלייס בבניין ליד. יש גם חלב מכל הסוגים, משקאות מוגזים רגילים ודייאט, וכל מיני רטבים.

פעם בשבוע יש אספקת ארטיקים וגלידות, טילונים, מגנום, שוקובו, וארטיקים דלי קלוריות למי שמקפיד על הגזרה. יש גם טוסטר אובן ומיקרוגלים, מכונת קפה עם קפה טחון, מיכל שקוף עם גרנולה ומיכל עם מיקס אגוזים, ארגז לחם, פרכיות ובמדפים מעל השיש הבהיר יש ערליות, עוגיות עבאדי, בייגלה ועוגיות שוקו צ'יפס. על השולחן יש שאריות של צלחת הירקות מהבוקר, עם עגבניות השרי, הפלפלים הקטנים, אבוקדו ומלפפון. ומי שרוצה יכול לקחת טונה לארוחת הבוקר.

אחרי האימון בהולמס-פלייס הסמוך, עפים על היוגורט(צילום: ראובן קסטרו)

CV: פיראס גדל בשכונת כבביר בחיפה לאבא מורה ואיש רוח ואמא עובדת סוציאלית ואת המחשב הראשון שלו קיבל בכיתה ו'. תמיד היה טכני, שיחק במחשב, למד לתכנת והיה לו ברור שלא יבחר במקצועות של הוריו. בתיכון למד בבית הספר האורתודוכסי בחיפה, שנחשב למאוד הישגי במגמת פיסיקה ומחשבים וידע שזה הולך להיות הכיוון שלו ומיד אחר כך למד תואר בהנדסת תכנה באורט בראודה.

בסוף הלימודים התקבל לעבודה בתמיכה טכנית באורנג', היום פרטנר. "אחרי ההכשרה" הוא מספר, "עשיתי להם תכנה קטנה שמסייעת לאנשי התמיכה בתרגום מונחים מקצועיים לשפות שונות, מעין מילון שכזה, כדי לתקשר עם הלקוחות. בחברה אהבו את הרעיון והבטיחו שיבירו אותי למחלקה אחרת, אבל לא רציתי לחכות וחיפשתי עבודה אחרת.

"כשהתראיינתי ל'פיונט' והראיתי את הפרוייקט, הם לקחו אותי כמיישם אינטגרטור לבניית אתרים, בהמשך עברתי להדרכת לקוחות, וניהלתי את מחלקת אינטגרציה, איפיון אתרים ופתרונות מול לקוחות. לקראת גיל 40 ואחרי 13 שנים בחברה, הרגשתי שאני רוצה שינוי. אחד המנהלים שעבדו איתי והפך לחבר, עבר לדרייבנטס והמליץ עלי. אחרי שנים בניהול, הייתי צריך להתעדכן בטכנולוגיה כדי להיכנס לעניינים והתקבלתי. אני נוסע על הקו חיפה - רעננה כשצריך, אבל כמו שאומרים, הצרות של העולם הן השמחות שלנו ולי הקורונה עשתה טוב במובן הזה. התחלתי לעבוד מרחוק וזה פתר בעייה עם האישה שלא היתה צריכה לשאול מתי אני חוזר הביתה. אני מגיע למשרד פעמיים בשבוע, כי זה כיף לצאת מהשגרה.

לאה התגלגלה לתחום במקרה. עד י"ב למדה בכלל בתיכון דתי בנתניה ומכיוון שלא היו שם מחשבים, למדה במגמה ביולוגית והרחיבה את כל מקצועות הדת ועשר יחידות בחצוצרה. כשהתחילו להישלח הזימונים מהצבא, היה ברור לה שתתגייס ובגלל שהגיעה מהמגזר הדתי, שולבה בתכנית של קידום בנות לטכנולוגיה ולמדה י"ג וי"ד הנדסאות תכנה באורט הרמלין.

"אלה היו שנתיים לא פשוטות", היא אומרת, "לא ידעתי שום דבר בתחום וזה היה ההפך הגמור ממני. אנחנו דתיים פשוטים. אחי, שהוא הנדסאי, עשה צבא, ואחותי בתחום הפייננס, ככה שבמשפחה זה לא היה חדש. כשהגיע זמן המיונים לשירות, יצא שהתגלגלתי לתחום הרשתות ובמשך שנתיים שירתתי בתפקיד שעסק בנתונים וצופן ונתתי שירות 24/7 לדרגים בשטח בכל מה שקשור לתקשורת, תחזוקה והקמת אתרים.

לא רציתי להישאר בקבע ושלושה - ארבעה חודשים לפני השחרור יצרתי משתמש בלינקדאין והתחלתי לשלוח קורות חיים. חברה מגייסת קישרה אותי לדרייבנטס, שהיה אז סטארט אפ קטן שתחום התקשרות, שמהר מאוד הפך ליוניקורן. אני עובדת ב - QA למתכנתים, מביאים לנו פיצ'ר ואנחנו צריכים לבדוק שהכל עובד כמו שצריך מבחינת תקשורת, שזה משהו מעניין ושונה ממה שעשיתי בצבא.

אורי נולד עם ווינדוס 95' ביד וכל החידושים הטכנולוגיים האפשריים היו לו בבית, כולל אינטרנט עם חייגן בטלפון. תמיד אהב מכניקה, אלקטרוניקה ובעיקר חשמל ומגיל שש בנה מעגלים חשמליים בתוך קופסאות קרטון. ההורים שעוסקים בכלל בעריכת דין, לא הבינו מאיפה הגיעה החיבה לטכנולוגיה וזרמו עם הילד.

היסודי היה בחוג בניית אתרים אחה"צ, שיחק במשחקי מחשב ופרץ לקוד המכונה עם החברים. הוא מספר שלמזלו היה לו מורה מעולה למחשבים בתיכון חדש, שהיה נכנס אתם לעומק הפרטים וחיבר את כולם למקצוע. לצד לימודי המחשב לבגרות הוא השתתף בפרויקט של בניית רובוט בגודל חצי בנאדם שידע לשחק כדורסל.

לדרייבנטס הגיע אחרי השירות הצבאי, כמו לא מעט חברים מהיחידה בה שירת.

פעם בשבוע עיסוי ברעננה(צילום: ראובן קסטרו)

בשביל הנשמה: פיראס הרוס על הים בחיפה ותמצאו אותו שם עושה הליכות. חוץ מזה הוא הולך למכון כושר ומנגן לעצמו על גיטרה. בכיתה ד' השתתפה לאה בפרויקט "בית ספר מנגן" ובמסגרתו למדה לנגן על חצוצרה, כי קיבלה מאחיה הגדול את החצוצרה שלו בירושה. היא המשיכה לנגן והצטרפה לתזמורת הייצוגית של נתניה.

אורי לא מסתפק במה שהוא עושה בעבודה, ובזמן הפנוי קורא עוד על טכנולוגיה ופריצות. לפני חודשיים פרץ לאתר הזמנת התורים של קופת חולים ופתח להם קריאה על חולשת האבטחה והדליק שם נורות אדומות. אחרי שעה הפירצה נסגרה. חוץ מזה הפך את הבית שלו לבית חכם ובנה אתר אבטחת מידע שמזהה אם מישהו מנסה לעקוב אחריך ולגנוב מידע.

ערך מוסף: בקורונה פינקה החברה את העובדים בסדנת קוקטיילים וירטואלית, שלחה להם מכשירי מסאז', בירות, ערכת בישול עם מיקסר, סט קרמים ביום האישה, הופעה של חנן בן ארי, ספורט ופילאטיס ופעילות לילדים בזום, כדי שאפשר יהיה גם לעבוד קצת. איך שלאה נכנסה לעבודה היא כבר הוזמנה למסיבת ברביקיו בקפסולה אצל המנהל.

אורי: "למי שעובד בת"א יש את הפסיליטיס של "ווי וורק" עם חדר הכושר, חדר משחקים והפעילויות שלהם וברעננה יש עיסוי וטווינא אחת לשבוע. יש לנו תן ביס ובסוף היום, במשרדים בסביבות השעה שש, יש כל פעם משהו אחר, סושי, פסטות, בשר". "בקורונה,, מוסיף פיראס, "היו מנות אישיות ותמיד המקרר מלא. אבל הערך המוסף האמיתי זה מה שאנחנו עושים בעולם התקשורת, שינוי שיישאר אתנו עוד הרבה שנים וזה מלהיב. כראש משפחה אני יכול להגיד שתקופת הקורונה היה לנו בטחון תעסוקתי. כשכל המדינה היתה בקשיים של פרנסה, אנחנו רק גדלנו".

לאה: "כשהגעתי לכאן מייד עטפו אותי. הכל היה היברידי אמנם, אבל התאמצו לעזור לי והמנטורים באו במיוחד בשבילי, זה היה מרגש וכיפי להבין שאת לא לבד, תמיד יקפצו לעזרתך שלושה אנשים ולא יעזבו עד שלא תגידי שהבנת הכל". "ה - DNA של החברה", מחדד אורי, "הוא מה שה'וובוס' לא יכול לקנות, לא גלידות ולא ברז ראמן. יש לנו מנהלים שהם כולם קודם כל חברים, מקשיבים אחד לשני ותמיד מבררים דברים לעומק. אנחנו יוצאים לאכול יחד פעם בשבוע".

בלבוש הכל הולך, אבל רק אל תבואו בספידו(צילום: ראובן קסטרו)

קוד לבוש: הכי חופשי, כל עוד לא מגיעים בספידו. פיראס מודה לאלוהים על החולצות הממותגות ואורי על הז'קט המטורף שקיבלו.

מאיפה עובדים: היברידי. כל אחד איך שנוח לו.

שכר: ללאה אין מושג איך זה אצל אחרים, אבל היא מרוצה מהאופציות, העלאות השכר, הפידבקים ותמריצים אורי אומר שהשכר מאוד תחרותי, "בגלל שיש לנו את הכסף, האנשים שמתהלכים אצלנו במסדרונות הם הכי טובים שיש בתעשייה ומתוגמלים היטב. ופיראס, שיש לו פרספקטיבה לזינוק שדרייבנטס עשתה, אומר שבכל שנה יש שיחת תיאום ציפיות ושוקלים בה שדרוגים ותוספות.

"אנחנו מקבלים כל הזמן חיזורים מחברות אחרות"(צילום: ראובן קסטרו)

מה הלאה: כעובד שכיר, לפיראס יש כמה פרמטרים לעבודה טובה: בטחון תעסוקתי, קשר טוב עם המנהלים, טכנולוגיה ושעות עבודה, וכולם מספקים אותו מאוד, כך שהוא לא רואה את עצמו עובר למקום אחר, בעיקר כשוא יודע שהאופק עוד רחוק. גם לאה מאמינה במוצר בכל ליבה, כך שההצעות מבחוץ וסכומי הכסף לא מפתים אותה.

אורי: "אנחנו מקבלים כל הזמן חיזורים מחברות אחרות. פעם אחת ניסו להגיע אלי דרך אחותי, אבל אני כל כך מאמין במה שאנחנו עושים פה ואני רואה את כברת הדרך שעברנו, אז מבחינתי זה ברמה של בלתי אפשרי להזיז אותי מפה".

  • happy hour
  • הייטק
  • סטרט אפ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully