עתיד ירוק: השקעות בעידן של שמירה על איכות הסביבה

משקיעים בעתיד: המחויבות לאיכות הסביבה היא כבר מזמן לא מס שפתיים, אלא כאן כדי להישאר ולהוביל את כולנו לעולם נקי יותר. כדי לבחון איך מדינת ישראל והעולם העסקי נערכים לעידן האנרגיה ירוקה, כינסנו פאנל מומחים מתחום האנרגיה וההשקעות

עמי גינזבורג
29/05/2022

לפני כחמישה שבועות, ב-22 באפריל, ציינו אומות העולם את 'יום כדור הארץ'. זהו יום שנועד להגביר את המודעות של כולנו לצורך בהגנת הסביבה בה אנו חיים. בישראל רק מעטים, אם בכלל, שמו לב לתאריך הזה. חופשות החגים, גל הטרור והקואליציה המתנדנדת תפסו את רוב הכותרות.

אבל לכדור הארץ יש דרכים משלו להזכיר לנו את קיומו ואת התחממותו הנמשכת בעקביות מטרידה. למשל, דרך הבצורת בהודו, שיחד עם המלחמה המתמשכת באוקראינה, הקפיצו את מחירי החיטה. או דרך שריפות הענק שתוקפות מדי קיץ את אוסטרליה, קליפורניה ואפילו את יערות הגשם בברזיל והיערות הקפואים של סיביר.

אין כמעט אדם בעולם שאינו מודע למשבר האקלים העולמי, לבעיית ההתחממות הגלובלית ולצורך של האנושות להקטין בדחיפות את פליטת גזי החממה לאטמוספירה.

אבל מה אנחנו עושים לשם כך? איך מדינת ישראל נערכת כדי לסייע למאמץ הכלל עולמי? מה אנו כפרטים יכולים לעשות כדי להציל את הפלנטה שלנו? מה המחיר הכלכלי שנדרש מאיתנו ומהן ההשלכות הפיננסיות של המעבר לאנרגיה ירוקה?

לשם כך כינסנו כמה מומחים לשיחה פתוחה על אחד התחומים הקריטיים ביותר בעולמות הכלכלה והאקלים: תהליך המעבר של העולם לאנרגיה נקיה.

המשתתפים בשיחה: שרון חצור - סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה; גלעד יעבץ מנכ"ל חברת אנלייט המתמחה בייצור חשמל מאנרגיית רוח ושמש ובאגירת אנרגיה; ד"ר דורון מאירסדורף מנכ"ל חברת ההייטק סטורדוט המתמחה בפיתוח בטריות חדשניות לרכב חשמלי; ויאיר לפידות, מנכ"ל ומייסד משותף של בית ההשקעות ילין לפידות.

מהם יעדי המדינה במעבר לחשמל ירוק ממקורות מתחדשים? איך אנחנו עומדים בהם? איך עומדים היעדים הללו בהשוואה לממוצע במדינות OECD ?

שרון: "נכון לסוף שנת 2021 סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות עמד על כ-3,656 מגה וואט, שהוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה, נכון להיום, לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת בישראל. היעדים המעודכנים של המדינה הם להגיע ל-20% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2025, ול-30% עד 2030.

היעדים של ישראל הם בעיקר סולאריים והם משמעותיים יחסית. כשעושים השוואה מול מדינות OECD צריך לבחון את היעדים הישראליים דרך המאפיינים הייחודיים של ישראל. אחד המאפיינים האלה היא העובדה שאנחנו אי אנרגטי. אנחנו פועלים כדי לשנות זאת בעתיד ובוחנים חיבור כבל תת ימי לאירופה ורכישת חשמל ירוק ממדינות שכנות. אבל זה ייקח זמן.

יעד נוסף הוא הפסקת השימוש בפחם כמקור אנרגיה בשגרה והסבת כל התחנות הפחמיות עד לשנת 2025. היעד להפחתת פליטות גזי חממה במשק החשמל עד לשנת 2030 בכ-30%.

אתגר ישראלי נוסף קשור לשטח. בישראל יש הרבה שמש אבל אין הרבה שטח לכן המשרד ביחד עם השותפים שלו דוחף חזק לפתרונות דואליים - למשל ייצור חשמל מעל לשטחים חקלאיים.

המאפיינים של המשק הישראלי הופכים את יעדי האנרגיה ממקורות מתחדשים ליעד לאומי. עמידה ביעדים דורשת שיתוף פעולה נרחב של משרדי הממשלה השונים ושל כלל השחקנים הרלוונטיים. היא כוללת שורה ארוכה של צעדי מדיניות ופעולות להסרת חסמים כדי להצליח לקדם אנרגיה מתחדשת בהיקף הנדרש.

בחלק ממדינות OECD, אנחנו רואים בשנים האחרונות לא מעט משברי אנרגיה. האחרון בהם נגרם כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. אני חושבת שהמשברים הללו מלמדים משהו שבישראל הבינו כבר לפני הרבה שנים - מהי החשיבות של ביטחון אנרגטי ושל מגוון מקורות וזמינות גבוהה של משק החשמל. אנחנו מתכננים את המשק ואת המעבר המאסיבי והחשוב לאנרגיה מתחדשת גם לאור העיקרון החשוב הזה".

גלעד: "היעדים של ישראל אכן נמוכים בהשוואה למדינות שאליהן אנחנו רוצים להידמות. אם נסתכל באירופה על גרמניה או מדינות סקנדינביה נראה ששם כבר היום מייצרים כ-40% מהחשמל דרך מקורות מתחדשים. השאיפה שם היא להגיע עד 2050 ל-100% ייצור חשמל ממקורות ירוקים. הם קבעו תוכניות והם עומדים בהן בהתאם לזמנים".

עוד בוואלה!

החידון שיסדר לך את הדייט הבא

לכתבה המלאה
יאיר לפידות, מנכ"ל ומייסד משותף של בית ההשקעות ילין לפידות(צילום: רמי זרנגר)

חשמל ירוק

מהן השיטות היעילות ביותר כיום להפקת חשמל באמצעות אנרגיה נקייה? מי מהן עדיין זקוקה לסבסוד ממשלתי, ואלו תנאים יאפשרו את הפסקת הסבסוד הזה?

גלעד: "השיטות העיקריות שרלוונטיות לישראל הן אנרגיית שמש ואנרגיה מרוח. עלות הפקת האנרגיה מרוח ושמש נמוכה היום בסדרי גודל לעומת מה שהיה לפני 10 שנים. אלו שיטות כלכליות להפקת אנרגיה ואינן זקוקות לסבסוד. כאשר הנפט נסחר במחירים בהם הוא מצוי היום השיטות הללו אפילו יותר כלכליות".

יאיר: "בעבר, כאשר עלויות הפקת האנרגיה היו גבוהות, ראינו שנדרש סבסוד גבוה. לפני כעשור מדינות כמו ספרד למשל התקשו לעמוד בסבסוד כזה. זה פגע במשקיעים בפרויקטים הללו. כיום, אחרי הירידה החדה שחלה בעלויות של ייצור אנרגיה נקיה הסבסוד אינו נחוץ יותר".

אחת הבעיות ביצירת חשמל ממקורות כמו רוח או שמש הוא חוסר רציפות שמחייב אגירה של חלק מהחשמל. אגירה בהיקפים גדולים היא בעיה שטרם נפתרה. מהם הפתרונות העכשוויים, ומהם העתידיים שינסו להתמודד עם הבעיה הזו?

דורון: "אגירת אנרגיה הוא אחד הנושאים הכי חמים בתחום אספקת החשמל ובעולם הרכב החשמלי. זה נכון לאגירת חשמל בהיקפים גדולים, עם פתרונות מהסוג שמנסה להציג חברה כמו אוגווינד בדחיסת אוויר. וזה נכון גם לכושר אגירת אנרגיה בבטריות עבור מכוניות חשמליות.

בתחום הבטריות שבו עוסקת סטורדוט מנסים לפתור את הבעיה באמצעות פיתוח חומרים חדשים. צריך ללכת חזרה לכימיה ולפיזיקה של הבטריות. חברת קוואנטום סקייפ שמתחרה בסטורדוט מנסה לפתח חומר חוצץ חדש על בסיס מוצק ולא נוזל. יש לפתרון הזה הרבה יתרונות, אבל נראה שבינתיים הוא לא כל כך עובד להם וזה חלק מהסיבה שהמניה שלהם צנחה.

היעד החשוב בעיני הוא מהירות הטעינה. אנשים לא רוצים לבוא עם מכונית חשמלית לתחנת הדלק ביוטבתה ולהמתין עכשיו כמה שעות עד שיוכלו להמשיך לאילת.

גלעד:"ייצור חשמל ממקורות מתחדשים תמיד יחייב פתרון של אגירה משום שמקורות האנרגיה אינם זמינים כל שעות היממה. בישראל, ייצור החשמל ממקורות סולאריים נעשה ברובו במשך 3 שעות, מ-11 בבוקר עד 2 בצהריים.

במכרזים האחרונים שאליהם ניגשנו הצענו פתרונות שמשלבים גם ייצור וגם אגירה של החשמל לשימוש בשעות שבהן הייצור אינו אפשרי. גם במודל הזה הפתרונות הסולאריים שלנו נותנים מענה כלכלי לעומת מקורות אנרגיה מסורתיים.

שרון חצור, סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה(צילום: דני אוזן)

בקרוב: כורים גרעיניים בישראל?

האם אנחנו צפויים לראות לדעתכם ביקוש חדש לכורים גרעיניים לצורך יצירת חשמל?

יאיר: "ביל גייטס הינו תומך מרכזי וקולני של אנרגיה גרעינית. הוא טוען שניתן היום להקים כורים בטוחים הרבה יותר מבעבר. הבעיה העיקרית עם כורים זה מה קורה אם מתרחשת תקלה כמו זו שראינו בפוקושימה ב-2011 ובצ'רנוביל ב-86'.

במקרה כזה צריך למצוא דרך לקרר במהירות את ליבת הכור כדי להביא אותו להדממה. חלק גדול מהטכנולוגיות הללו כבר קיימות. להערכתי יידרשו עוד כ-5 שנים להשלמת הפיתוח. אחרי כמה שנים של הפסקה נראה שבעתיד יוקמו כורים גרעיניים חדשים בהיקף משמעותי".

גלעד: "המחסור במקורות גז טבעי באירופה יביא לביקוש גדול מאוד. מה שלא ייסגר על ידי אנרגיה מתחדשת שהיא הזולה והנקיה ביותר כיום, יושלם על ידי תחנות גז באמצעות יבוא גז נוזלי (LNG), האטה מסויימת בסגירת תחנות פחמיות וכורים גרעיניים".

שרון: "בישראל אנחנו עדיין לא מדברים על ייצור חשמל ממקורות גרעיניים חדשים. תוכנית כזו כפופה לאישור הממשלה. אנחנו מתמקדים בקידום חשמל ממקורות סולאריים ובפרויקטים נוספים של אנרגיית רוח וזאת לצד השקעה בטכנולוגיות נוספות".

גלעד יעבץ מנכ"ל חברת אנלייט(צילום: יוסי צבקר)

חשמלית ואוטונומית

בואו נדבר קצת על תעשיית הרכב החשמלי שהיא אחד המפתחות להפחתת פליטות פחמן. בשנתיים האחרונות חל גידול עצום במכירות של מכוניות חשמליות ונראה שהמהפכה הזו אכן מתרחשת. מצד שני, המניות של חברות הרכב החשמלי נפלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. האם לפני הנפילה הענף הזה נסחר כבועה?

יאיר: "המהפכה אכן מתרחשת. נביא המהפכה, אילון מאסק, נמצא היום בפסגת הטכנולוגיה בשני תחומים הכי חמים והכי מתוחכמים. עם טסלה הוא מפתח מכוניות חשמליות ובעתיד גם מכוניות אוטונומיות. בספייס אקס הוא משגר טילים לחלל.

סטודנטים במדעים מתקדמים בארה"ב נשאלו בסקרים באיזו חברה היו רוצים לעבוד. שני המקומות הראשונים שהם ציינו היו טסלה וספייס אקס. גוגל, אמזון ומיקרוסופט נותרו מאחור.

ברור שהמניות של חברות הרכב החשמלי, בעיקר הקטנות יותר, נסחרו בשנה שעברה במחירי בועה. ראו את זה גם דרך מחירי המניות וגם דרך תעשיית ה"ספאקים" שניסתה להשקיע בחברות כאלו ("ספאק" SPAC: חברה ייעודית ריקה מתוכן שמגייסת הון לצורך רכישת פעילות כלשהי. ע"ג).

טסלה נמצאת במקום אחר. אי אפשר להשוות אותה לחברת מכוניות רגילה או לשאר יצרניות הרכב החשמלי. זו חברת טכנולוגיה מתקדמת מאוד שמייצרת גם מכוניות, גם בטריות וגם מפתחת תוכנה. רק על חבילת "הנהג הכמעט אוטומטי" שלה היא גובה 12 אלף דולר".

דורון: "ברור שהמהפכה כבר מתחילה. המשרדים שלנו נמצאים בהרצליה פיתוח, ובכל שבוע אני רואה סוכנות רכב נוספת שמעמידה באולם התצוגה שלה מכונית חשמלית חדשה. מי שיצא לו לנהוג במכונית חשמלית, ובטסלה בפרט, כבר לא ירצה לחזור לאחור. המנוע השקט, התאוצה החלקה, היציבות בכביש, השליטה במכונית. הכל ממוחשב. וזאת עוד לפני שמדברים על עלות התחזוקה הזולה והעלות לקילומטר.

טסלה כמובן מובילה אבל כל חברות הרכב האחרות נמצאות במשחק. ניקח למשל את וולוו, שהשקיעה אצלנו בסיבוב האחרון. הם מדברים על מעבר מלא למכוניות חשמליות תוך 5 שנים. הם כבר לא מתכננים יותר מכוניות עם מנוע בעירה פנימי. בעתיד כדי לראות מכוניות כאלו נצטרך ללכת למוזיאון.
גלעד: מכוניות חשמליות הן כאן כדי להישאר.

זה יקרה עוד בימי חיינו. כשהתינוקות של היום יגדלו הם לא יאמינו לנו שבעבר נסענו עם מכוניות ששרפו דלק בתוך המנוע ופלטו חומרים מזהמים לסביבה".

שרון: "גם משרד האנרגיה ומשק החשמל בכללותו נערכים לכך. יש צורך בהתאמת התשתיות והסרת חסמים לקליטת הרכב החשמלי בישראל.

באחרונה, ביחד עם משרד הבינוי והשיכון, העברנו תקנה שמחייבת הקמה של תשתיות חשמל בבניינים חדשים שיאפשרו הטענה של מכוניות לדיירים. הנמכנו את סף ההסכמה הנחוץ בבתים משותפים כדי להקים תשתית כזו בבניינים קיימים. בנוסף המשרד יצא במספר מכרזים להקמת עמדות טעינה חשמליות. יש כמובן עוד פעולות רבות שנדרשות כדי להקל על הכניסה של מכוניות כאלו לישראל.
אנחנו פועלים בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת לבצע את הצעדים הנדרשים".

איזו חשיבות אתם רואים בנוכחות של יצרניות חשמל בכלל וחשמל ירוק בפרט לתיקי ההשקעות של הציבור?

יאיר: "אנחנו רואים כיצד וועדות השקעה בגופי החיסכון ארוך הטווח של הציבור מגלות מודעות גוברת לאיכות הסביבה. הן רוצות שתיקי ההשקעות יעמדו בפרמטרים של קיימות סביבתית. זה נושא שהולך ותופס. החברים בוועדה יכולים לשאול מדוע אתה מחזיק מניה של חברה מזהמת ומדוע אין לך בתיק מניות של חברות אנרגיה ירוקה. אנחנו כמנהלים צריכים לתת תשובות גם לשאלות כאלה.

מעבר לכך החברות בתחום הזה נמצאות בענף צומח, שצפוי לצמוח עוד הרבה שנים קדימה. יש לנו מניות של אנלייט בתיקים כי אנחנו מאמינים שזו חברה טובה שמנוהלת מצוין ותדע לנצל את הזדמנויות הצמיחה שלה בעתיד".

מהו סוד ההצלחה של חברות ישראליות יזמיות, לא מעטות, בתחומי החשמל הירוק?

גלעד: "החברות ישראליות נהנות מהאופי היזמי הישראלי, ומהעובדה שזהו תחום שדורש הרבה פיתוח טכנולוגי. לצד זה יש לנו יתרונות נוספים כמו יכולת לאמץ במהירות תהליכים חדשים, ולא להתקבע על פתרונות קיימים. ישראל לא יכולה להתחרות בייצור מכוניות. ניסינו את זה פעם וזה לא עבד. איפה היא כן יכולה? בטכנולוגיה. שם היתרון היחסי שלנו".

יאיר: "אני מסכים עם גלעד. בישראל יש נטייה טבעית לחדשנות ויזמות. אנחנו רואים את זה גם בתחומי כלכלה אחרים כמו טכנולוגיה ואפילו נדל"ן.

עשינו פעם בדיקה מה היה קורה למדדים בישראל אם כל חברות הטכנולוגיה הישראליות שלא נסחרות בתל אביב היו עושות רישום כפול ונסחרות גם בארץ. הבדיקה הראתה שבמקרה כזה 50% מהמשקל של מדד תל אביב 125 היה מורכב ממניות טכנולוגיה. רק לשם השוואה, במדד S&P500 האמריקאי משקל הטכנולוגיה הוא כ-35%, כשמזה כ-25% הן 7 מפלצות הטכנולוגיה הגדולות. ישראל היא מדינה שהכי מוטה בעולם לתעשיית ההייטק. לא מפתיע אותי שבתחומי הפיתוח הכי נחוצים ישראל נמצאת בחזית".

ד"ר דורון מאירסדורף מנכ"ל חברת ההייטק סטורדוט(צילום: David Garb)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully