משרד האוצר הציג בשבוע שעבר לפני שרי הממשלה את טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2023 שאמורה להיכנס לחוק ההסדרים.
עיקרי התכנית עוסקים בחיזוק מנועי הצמיחה של המשק הישראלי, כאשר הכוונה היא להאצת פיתוח תשתיות ציבוריות בתחומי התחבורה והאנרגיה. עוד עוסקת התכנית בשיפור הסביבה העסקית בישראל, על ידי הפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים ובחיסול קשיים נוספים העומדים בפני בעלי עסקים, לרבות בתחום האשראי, וכן בהפחתת יוקר המחיה והגדלת היצע ותיקון עוותים בשוק הדיור.
התוכנית עצמה שאפתנית וחובה לציין כי במציאות הפוליטית שבה כל אצבע סוררת עלולה להפיל את הממשלה, לא ברורים סיכויה לעבור, ובכל זאת יש בהצעה סעיפים מעניינים שראוי לשים אליהם לב, שכן יתכן שהם ישמשו גם את הממשלה הבאה.
ענף המזון: צמצום כוחם של השחקנים הגדולים
כך למשל בפרק שעוסק בהפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מצרכי המזון: האוצר מבקש לקבוע חובה לקבלת אישור של הממונה על התחרות למיזוג של ספק גדול עם ספק מזון אחר וכך גם בנוגע להסדר הפצה של ספק גדול עם ספק מזון אחר שכולל מעורבות מסחרית של הספק הגדול.
באוצר מנמקים, בין היתר, את השינוי שהם מבקשים לעשות בנתונים שעלו מבדיקה של נתוני סטורנקסט לשנת 2021. הבדיקה העלתה שעשרת הספקים הגדולים שמשווקים מוצרים לקמעונאיות המזון, מחזיקים ביחד בנתח שוק של כ-53% מכלל הענף - שכמעט ולא השתנה בשנים האחרונות. עוד עלה כי בכל סגמנט שולטים בין ספק אחד לשלושה ואלה מחזיקים יחד בין 60%-90% מהשוק.
עוד מבקשים באוצר להעביר את הסמכות לחלוקת מכסות הייצור מהמועצה לענף עלול לידי ועדה בינמשרדית לחלוקת המכסות: יושב ראש הוועדה יהיה נציג משרד החקלאות, שאר החברים בוועדה יהיו מטעם אגף התקציבים באוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, משרד המשפטים ורשות התחרות.
בנוסף, באוצר מבקשים לבטל את המכס על יבוא עופות, זאת משום שמחירי העוף בישראל (חזה)גבוהים בכ-70% מהממוצע בעולם.
משבר הדיור: תמרוץ רשויות מקומיות לאשר תכניות למגורים
חלק נוסף של התכנית כלכלית עוסק במשבר הדיור, תחת הכותרת: "הגדלת היצע ותיקון עיוותים בשוק הדיור". האוצר מבקש לתמרץ את הרשויות המקומיות להקצות יותר שטחים לבניית דירות מגורים חרף כך שהארנונה על מגורים נמוכה משמעותית מהארנונה לעסקים.
ואיך מתכוונים לעשות את זה? באוצר מבקשים לקבוע כי אחוז מסך הגידול העתידי של גביית הרשויות המקומיות מארנונה שאינה למגורים, לעומת שנת 2022 שתהווה את שנת הבסיס, יופרשו לטובת קרן לתמרוץ דיור.
על מנת להבטיח כי הדבר לא יכביד על רשויות שהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים נמוכות, מבקשים לקבוע באוצר דיפרנציאציה בין רשויות מקומיות ביחס להפרשות שלהן יידרשו, בהתאם לגובה הכנסותיהן מארנונה.
כך רשויות שהכנסותיהן מארנונה עסקית הן הגדולות ביותר באופן יחסי לרשויות האחרות יפרישו 40% מהגידול בהכנסותיהן - וכך הלאה במתווה יורד, כאשר רשויות שהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים הן הנמוכות ביותר באופן יחסי לרשויות האחרות, יפרישו רק 10% מהגידול בהכנסות אלה (כך שישמר עבורן שיעור גדול יותר מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה למגורים).
הכספים שהופרשו על ידי הרשויות המקומיות יועברו לקרן לתמרוץ דיור, שמתוכה הן יחולקו בין הרשויות המקומיות באופן שעבור כל היתר לבניית יחידת דיור שהוציאה רשות מקומית בשנה קלנדרית, החל משנת 2021 ואילך, הי תזכה (כחלוף שלוש שנים מיום מתן ההיתר), למענק בסך אלפים שקל (בגין כל יחידת דיור) שיועבר לתקציבה השוטף במידי.
במידה והכספים שהצטברו בקרן לא יספיקו למימון המענקים להאצת דיור, הממשלה תוסיף את הכספים הנדרשים, באופן שיבטיח כי גם בשנים הראשונות לקיומה של הקרן, שבהן ההפרשה של הרשויות לא בהכרח תספיק למימון המענקים, ניתן יהיה לתמרץ אותן.
החינוך החרדי: מענקים תמורת לימודים כלליים
חלק מיוחד מקדיש האוצר למערכת החינוך החרדית, תחת הפרק "צמצום פערים" מציינים באוצר כי שיעור התעסוקה בגילאי 64-25 בקרב נשים חרדיות עמד על כ-81% לעומת כ-48% בקרב גברים חרדים.
עוד מציינים באוצר כי בשנת הלימודים 2019-2018 נבחנו 58% מהנשים החרדיות בבחינת בגרות אחת לפחות, לעומת 15% בשיעור הנבחנים בקרב גברים חרדים. על פי הערכה עדכנית של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ללא שינוי בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר במשק (במצטבר) עד לשנת 2060 ,צפוי להגיע לכדי כ-6 מיליארד שקל, המהווים אובדן תוצר של 13%. כמו כן, ללא שינוי כאמור, בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים ב16%.
נתונים אלו מחדדים את הצורך בבניית תכנית שתביא להגדלת התמריץ ללמד לימודי יסוד בקרב מוסדות חרדיים לבנים. מטרת התכנית המוצעת היא לעודד לימודים בתחומים: אנגלית, מתמטיקה ועברית באמצעות הקצאת תקציב ייעודי בגין הישגים לימודיים בתחומים האמורים ובהמשך לכך, להביא להשתלבות מיטבית של החרדים בשוק העבודה.
ואיך זה יעבוד? מוסדות חינוך חרדים המעוניינים בכך, יצטרפו לתכנית התקצוב לפי הישגים, לאחר שיבצעו מבחן רמה, ויקבלו הקצאה כספית ייעודית בעד כל תלמיד רשום שיעבור בהצלחה את המבחן החיצוני, בכפוף לציון מינימלי בכל אחד מתחומי הלימודים האמורים, וכן לאחוז מעבר מינימלי כפי שיקבע בהסכמת משרד החינוך ומשרד האוצר.