עלייה במספר התביעות הנגזרות והייצוגיות בעשור האחרון

רשות ניירות ערך מפרסמת מחקר חדש הבוחן את ההתפתחויות שחלו בתחום התביעות הייצוגיות והנגזרות שהוגשו מול חברות בעשור החולף. המחקר נערך על ידי עו"ד לירון כהן דניאלי, עו"ד בר כהן ורועי קנריק, ממחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך.

המחקר מעלה על נס את התביעות הייצוגיות והנגזרות שמוגשות לבתי המשפט. מדובר ב'אכיפה פרטית', כלומר תביעות שמוגשות בידי אנשים פרטיים ולא על ידי פרקליטות המדינה. ברשות ניירות ערך מסבירים כי אף על פי שהאכיפה הפרטית מופקדת, למעשה, בידי השוק, הרשות רואה ערך רב בהליכי האכיפה הקבוצתיים ובעידודם.

שכן, אכיפה פרטית המתפקדת כהלכה היא כלי משלים לעבודת הרשות, המשרתת תכליות דומות לאלו של האכיפה ובהן הרתעה, הגברת משמעת השוק והגדלת אמון המשקיעים בשוק ההון.
בנוסף, נכון להיום האכיפה הפרטית היא אמצעי האכיפה היחיד אשר באמצעותו מקבלים המשקיעים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן ההפרות.

לפי המחקר, כמות התובענות הייצוגיות והנגזרות בעשור האחרון יותר מהכפילה את עצמה ביחס לשנים שקדמו לו. במהלך השנים 2011-2020 הוגשו בממוצע כ-46 תביעות קבוצתיות בשנה, וזאת לעומת כ-16 תביעות בשנה בעשור שלפניו.

עם זאת, על אף הגידול המשמעותי בהיקף האכיפה הפרטית בעשור החולף, הגופים המוסדיים אינם נוטלים חלק פעיל באכיפה הפרטית - הגישו כ-1% מכלל התביעות שהוגשו בעשור. מעורבות הגופים המוסדיים באכיפה פרטית בארץ נותרה מצומצמת על פני העשור, ודאי בהשוואה למעורבותם בארה"ב.

הגידול במספר התביעות המוגשות לצד קיטון מסוים במספר החברות הרשומות למסחר הוביל לכך שעל פני העשור שיעור התביעות הקבוצתיות ביחס למספר החברות גדל באופן משמעותי, ו"ההסתברות להיתבע" עלתה על פני העשור מ-3% לכ- 12%

על פני העשור מעל מחצית מההליכים נדחו (כ-19% מסך ההליכים) או נמחקו (כ-32% מסך ההליכים). 22% מההליכים הסתיימו בפשרה ורוב ההליכים הנותרים "תלויים ועומדים". המשמעות היא שיש יחס של כ-1:2 בין ההליכים שהסתיימו בהצלחה לאלו שנדחו או נמחקו.

השורה התחתונה מהמחקר היא כי התביעות הנגזרות הפכו להיות בּוֹן טוֹן של האכיפה הפרטית. גורמים ברשויות האכיפה ידעו לספר לוואלה! כי הנקודה החיובית של העובדה הזאת היא שיש יותר מעורבות של מצד המשקיעים לעמוד על זכיותיהם.

הנקודה השלילית היא שיש הרתעת יתר שיוצרת בעיה בשוק הביטוח, שכן חלק מחברות הביטוח מעליות את הפרמיות של החברות אותן הם מבטחות בעת שהוגשה נגדם תביעה נגזרת או ייצוגית שכאמור 22% מסתיימות בפשרה.

בהקשר הזה, קיימת עמדה של היועמ"ש שהוגשה לבית המשפט ושם נטען כי בית המשפט, בבואו לאשר פשרות בתביעות נגזרות, צריך להגיד איך הוא רואה את הסיכויים של התביעה להתקבל.

בית משפט צריך לבדוק האם הסכם הפשרה יושב על נקודת האיזון הנכונה בין הסיכונים לסיכויים בתיק, ומכיוון שאין הלכה או פסיקה בעיקר בשאלות של ביטוח עד שלא תהיה הלכה בדבר או לכל הפחות אמירות מצד בית המשפט אנו נראה עלייה של תביעות נגזרות לצד עלייה במחירי הפרמיות בביטוח.