הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם היום - כמתחייב מהחוק החדש בנושא - נתונים בדבר הפערים בשכר בין נשים לגברים בשירות הציבורי.
מהנתונים עולה כי נשים שהסכם העבודה שלהם הוא לפי דירוג המח"ר (אקדמאים שעובדים בשירות הציבורי אך ללא הכשרה ספציפית לתפקיד מסוים כמו משפטנים וכלכלכנים), מרוויחות בממוצע כ-84% משכר הגברים. כך שבעוד שגברים ירוויחו שכר בסיס של 9,960 שקל בחודש, נשים ירוויחו 8,989 שקל בחודש. זאת עוד לפני חישוב של שעות נוספות ותוספות שכר אחרות מהם נהנים העובדים בשירות הציבורי.
עוד עולה כי נשים בדירוג המינהלי - תפקידים שהם בד"כ פקידותיים, מרוויחות בממוצע כ-82% משכר הגברים. כך שבעוד שגברים ירוויחו שכר בסיס של 9,375 שקל בחודש. נשים ירוויחו 8,310 שקל בחודש. גם נתון זה הוא קודם לחישוב של שעות נוספות ותוספות שכר אחרות מהם נהנים העובדים בשירות הציבורי.
גם בדירוג המשפטנים קיים פער בשכר בין נשים לגברים בשירות הציבורי, אם כי שם הפער קטן משמעותית: נשים בדירוג המשפטנים מרוויחות בממוצע כ-96% משכר הגברים, ונשים בדירוגים משפטיים בכירים מרוויחות בממוצע כ-97% משכר הגברים. כאשר צוללים למספרים עולה כי בעוד שמשפטנים גברים בשירות הציבורי ירוויחו 13,624 שקל בחודש לפני תוספות שכר, נשים ירוויחו 13,320 שקל בחודש.
הגורמים לפערים בשכר בין נשים לגברים
ב-2019 נשים עבדו 5.6 שעות נוספות פחות מגברים בממוצע לחודש. הממונה על השכר מציין כי נשים עובדות זמן רב יותר במשרד מגברים, ואילו גברים עובדים יותר מחוץ למשרד. בשל השהייה מחוץ למשרד וביצוע שעות נוספות - גם מספר שעות העבודה בפועל של גברים גדול יותר, כך שמדובר בהסבר אחד לפערים בשכר.
בנוסף, מציין בר נתן עוד סיבה לפערים: התפלגות שונה של כל מגדר בתוך הדירוגים השונים וברמות הבכירות. בסכימה של זמן העבודה במשרד, מחוץ למשרד ושעות נוספות, ניתן לראות כי גברים עובדים בחודש ממוצע כ-15 שעות יותר מנשים.
סיבה נוספת קשורה לעבודה בגיל הורות צעירה. בתקופה זו, ישנו צמצום בביצוע שעות נוספות וגידול בניצול ימי מחלה, כך שעד סביבות גיל 40 מספר ימי המחלה המדווחים על ידי העובדים גדל עם השנים, ואילו מספר השעות הנוספות שלהם הולך ופוחת.
עם זאת מגיל 40 מתהפכת המגמה - עובדים יותר שעות נוספות ומדווחים על פחות ימי מחלה. הסבר אפשרי נוסף אותו מציין הממונה על השכר קשור לתופעה בטיפול בילדים. טיפול בילדים, בייחוד בגילים מוקדמים, עשוי להפחית עבודה בשעות נוספות, זאת בשל הצורך לצאת בשעות מוקדמות יחסית מהעבודה ולהוציא את הילדים מהמסגרות.
בנוסף לכך, טיפול בילדים עשוי לגרום לעובדים לדווח על יותר ימי מחלה, בשל ימי מחלת ילד. בהתאם נצפה לראות שעובדים צעירים שעוד לא הקימו משפחה ועובדים מבוגרים שלא מטפלים בילדים קטנים, יעבדו יותר שעות נוספות וינצלו פחות ימי מחלה.
