עליית הריבית עליה הכריז נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בשבוע שעבר, נותנת את אותותיה. השבוע פרסמנו בוואלה שיחה עם שני זוגות שחוששים שעליית הריבית - ואיתה העלייה בתשלום ההחזר החודשי של המשכנתא - עלולה לגרום להם לקושי לפרוע אותה.
היום אנחנו צוללים לנתונים המדאיגים ורואים כי בעשור האחרון נרשמה עלייה תלולה בגובה ההחזר החודשי בתשלום המשכנתא.
מי שאסף את הנתונים הוא פרופ' דני בן-שחר, ראש מכון ארלוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א.
בן-שחר אומר לוואלה! כי בעשור האחרון חלה קפיצה בסכום ההחזר החודשי של תשלום המשכנתא בעבור דירות ארבע חדרים בשתים-עשרה הערים הגדולות בישראל. כך שאם בשנת 2012 התשלום עמד על כ-6,800 שקל בחודש, כיום הוא כבר עומד על קרוב ל-9,000 שקל. יצוין כי מדובר בדירות בהם שיעור המימון של המשכנתא עומד על 70% בעוד ההון העצמי עומד על 30% בלבד.
בן-שחר מפנה לעוד נתון מעניין שפורסם במדד היכולת לזכות בדיור בישראל, מדד שהתפרסם על ידי אף הוא על ידי המכון ובחן את הנתונים ברבעון הראשון לשנת 2022
הנתונים מגלים איפה יתאפשר לפלחים שונים באוכלוסייה לרכוש דירות (בהתאם ליכולת הפירעון שלהם).
כך למשל משק בית בעשירון השישי מסוגל לרכוש דירה רק בבאר שבע ובחיפה (מבין הערים הגדולות), באופן שבו ההחזר החודשי אינו עולה על סף 30% מההכנסה נטו של משק הבית. ואילו משק בית בעשירון השביעי מסוגל לעמוד בהחזר חודשי בשיעור שאינו עולה על 30% מהכנסתו גם בחדרה ובאשדוד. משק בית בעשירון השמיני יכול לעמוד (בסף של 30% החזר משכנתה להכנסה נטו) גם בפתח תקווה, בת ים, רחובות, בני ברק, וראשון לציון.
לעומתן, ירושלים, תל אביב ורמת גן אינן בהישג ידם של משקי בית אף לא מן העשירון השמיני. למעשה, ובהמשך למגמה של השנים האחרונות, בתל אביב יכולים לרכוש דירה בהחזר חודשי שאינו עולה על 30% מההכנסה נטו אך ורק משקי בית בעשירון העשירי. בירושלים וברמת גן גם התשיעי יוכל להרשות לעצמו לרכוש דירה באופן זה.
עוגות לחג או בגד לילד?
העליות החדות במחירי הדיור משפיעות על הכיס של כולנו. גלעד נוימן, יועץ כלכלי למשפחות ועסקים מעמותת "מקימי" שיתף אותנו בסיפורים שהוא שומע בשבועות האחרונים.
"כמי שנפגש עם עשרות משפחות בחודש אין לי כל ספק שהמצב הקיים משפיע באופן ישיר על הרגלי הצריכה ועל ההתנהלות הכלכלית של כל אחד ואחת מאיתנו ומייצר לחץ וקושי כלכלי משמעותי.
כמה משפחות שפגשתי בשבועיים האחרונים מספרות על הבחירות הכלכליות שהן צריכות לבצע, ברמה של עוגה לכבוד החג או לשמור את הכסף ולקנות בגד לילד. לא מדובר דווקא על משפחות קצה, במצב הנוכחי זאת יכולה להיות דילמה שרבים יצטרכו להתמודד איתה. בסופו של יום לא מדובר פה על תיאוריות כלכליות הנלמדות באקדמיה, אלא על קניות בסופרמרקט בתחנות הדלק ובמצב חשבון הבנק שלנו".
נוימן מוסיף: "השינויים בריבית בנק ישראל גורמים לשינוי ישיר בתשלומי המשכנתא אך גם לשינויים נוספים בכל מה שקשור לעליית המחירים ויוקר המחיה. משפחות רבות עברו את הפסח האחרון עם עליית מחירים שהשפיע על הרכישות בתחום המזון הביגוד ושאר מוצרי הצריכה. עליית המחירים התבטאה בכ-500 שקל למשפחה בעלת 4-5 נפשות. משפחות גדולות יותר הגיעו גם לסכומים של כ-1,000 שקל ביחס לשנה שעברה.
בחודשים הקרובים, בעקבות עלייה נוספת בריבית (שצפויה על פי המדיניות המוצהרת של בנק ישראל) ובפרט נוכח חופשת הקיץ של הילדים, ייאלצו משפחות רבות להתמודד עם גידול בהוצאות שישפיע מאוד על משק הבית ועשוי לפגוע בהתנהלות השוטפת של המשפחה. באופן מסורתי בחופשת הקיץ קיימת עלייה בצריכה ובהוצאות משק הבית - ומולה - אצל לא מעט מממשקי הבית יורדת ההכנסה בחודשים אלו, בעיקר אצל עצמאים קטנים".
לסיום אומר נוימן: "חשוב לציין שאמנם כרגע השינוי בנוגע למשכנתאות אינו דרסטי אולם ישנו צפי לעליית ריבית הפריים לגובה של עד 1.5% ברבעון הראשון של 2023. מעבר להשפעה הישירה על רכיב הפריים במשכנתא תהיה לזה השפעה עקיפה גם בכל מה שקשור לריביות הצמודות למדד".