האינפלציה עולה וההשקעות צוללות: 'המרוץ לתשואה' מסכם חצי שנה עם הפסד של כ-3.2 אלפי שקלים, המהווה כ-16% מהקרן הווירטואלית עימה וואלה כסף! ומעריב עסקים החל את ההשקעה המבוזרת בשווקים ובמטבעות המרכזיים.
עיקר ההשקעה נשאב מטה עם ירידות חדות בשערי המטבעות הווירטואליים המרכזיים שנבחנו על ידנו, שירדו בממוצע כ-53% מאז תחילת דצמבר האחרון, לצד צניחה של כ-26% במדד נאסד"ק ארה"ב, המייצג את סקטור הטכנולוגיה בבורסות ארה"ב.
גם קרן האור הירוקה היחידה שתיק ההשקעות שלנו חווה עם עלייה של 2.32% במדד ת"א 35, המייצג את חוזקה של הכלכלה הישראלית אל מול שאר הכלכלות מעבר לים, לצד עלייה של 5.2% לאותה תקופה בשער הדולר אל מול השקל (לאחר שהראשון הפך להשקעה דפנסיבית לאור הירידות בשווקים), לא הובילו לאיזון המיוחל..
תם עידן הכסף הזול
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מסביר, כי "עד סוף שנת 2021 הכלכלה העולמית התנהלה על בסיס של יציבות מחירים שנמשכה כעשור, ובסיס זה החל אז להתערער. את חוסר היציבות במחירים אנו פוגשים כיום בדמות אינפלציה גבוהה וחריגה, בעיקר במדינות המערב, שמובילה את השווקים הפיננסים מטה.
הצניחה מגיעה בעיקר בשל ההבנה בשווקים כי עידן הכסף הזול הסתיים, וכי אנו צפויים לעליות ריבית חריגות מטעם הבנקים המרכזיים בעולם כדי לספוג את הנזילות בשווקים ובכך לנסות ולעצור את האינפלציה.
וכאשר הריבית עולה, הראשונים לסבול הם הנכסים הסחירים, שהרי בשנים 2020-2021 הוזרמו היקפי כספים גדולים באופן חריג לנכסים פיננסים שהציגו בעיקר אפשרות לרווחי עתיד, וללא כל פרופורציה לשוויים הבלתי הגיוניים שניתנו לחברות שאליהן הוזרמו הכספים.
זו אחת הסיבות שהפגיעה היותר חריפה בתיק ההשקעות המוצג בטבלה שלכם נוגע בכל הקשור למטבעות וירטואליים וסקטור הטכנולוגיה, המכיל חברות צמיחה רבות שהציגו אפשרות לרווחים עתידיים.
אלה הוערכו במכפילים (צפי שנים להגעה לרווחיות עתידית) גבוהים והובילו בעיקר את המדדים האמריקאים לביצועי חסר ביחס לאירופה ואסיה.
אך ב-2022 המשקיעים שינו כיוון והחלו לנתב השקעותיהם לעבר נכסים בטוחים יותר, לצד מניות חברות המציגות רווחים ותוצאות עסקיות בהווה.
אם בשנות הקורונה כלל הנכסים הפיננסים בשווקי העולם נהנו מהזרמת הכספים שעודדו הבנקים המרכזיים והממשלות השונות, שנועדו אז לסייע לכלכלות להמשיך ולתפקד בתקופת משבר הנגיף הסיני, עתה רואים מגמה הפוכה - הנכסים הפיננסים סובלים לאור עליות הריבית ופעילות הבנקים המרכזיים בעולם לספוג את הנזילות חזרה מהשווקים.
מכאן שככל שהיקף זרימת הכספים לסקטור או למניות מסויימות היה גבוה, כך גם היקף יציאת הכספים מרובן כיום".
גוזלן בוחן גם את הנעשה בשווקי העולם: "האינפלציה בארה"ב חריפה יותר מבשאר העולם, בעיקר בשל עליית מרכיב שכר העובדים, המובילה את הבנק המרכזי בארה"ב לעליות ריבית חדות ומהירות יותר, שמובילות גם הן לירידות בשווקי המניות.
הירידות נובעות למעשה מיצירת אלטרנטיבה להשקעות הסחירות על ידי הבנקים המרכזיים, המנסים לבלום את האינפלציה באמצעות העלאות הריבית. בכך הם גם מסמנים למשקיעים כי כל עוד לא תושג יציבות מחירים, יימשכו עליות הריבית וימשיך הלחץ השלילי על מחירי הנכסים הפיננסים.
בהקשר זה כדאי לציין, כי הגזרה הגיאו-פוליטית בדמות מלחמת רוסיה-אוקראינה מקשה על עבודת הבנקים המרכזיים, בשל היעדר היצע סחורות מזון ואנרגיה, שמסרס, חלקית, את פתרון העלאות הריבית לאינפלציה הגוהה.
זו גם הסיבה שאירופה ממשיכה לחוות אינפלציה גבוהה, שבבסיסה חווה משבר אנרגיה שהחריף עם פרוץ המלחמה במזרח אירופה, לצד העלאת מחירי המזון שהחלו עם קשיי שרשרת האספקה בפוסט קורונה והחריפו עם המלחמה האחרונה".
העתיד הקרוב לא מבשר אופטימיות
גוזלן מתייחס גם לשווקים אחרים: במזרח, עם זאת, המציאות הכלכלית הנחווית שונה; יפן, לדוגמא, כמעט ולא מעלה או מתכננת עלייה של ריבית לעת זו, וחווה אינפלציה נמוכה יותר בשל חוסר השפעה מצד המתרחש כיום בעולם על כלכלתה. אך מי שחשוף למטבע היפני, הין, סבל לא פחות מהירידות בבורסות ארה"ב, בשל היחלשות המטבע.
גם בסין שיעור האינפלציה יחסית נמוך, עם מגמת ריבית הפוכה לזו במערב - מטה. בניגוד למערב, סין סובלת מבעיות צמיחה בשל התקררות מהירה מאוד של שוק הנדל"ן שלה, שמכביד על פעילות כלכלתה ועתיד ללוות אותה בשנים הקרובות.
וזאת לצד מדיניות אפס הדבקה שהמשטר הסיני אוכף בהדיקות, וגובה מחירים כלכליים גבוהים מכלכלת המדינה התעשייתית הגדולה במזרח. גם הרגולציה הסינית אינה ידידותית במיוחד לחלק מחברות הטכנולוגיה הסיניות, וכל אלה יחד הובילו לביצועים חלשים במדדי הייחוס הסיניים.
לעומת שאר שווקי העולם, דווקא ישראל מציגה עלייה לתקופה שנבחנה על ידכם, וזאת, בין היתר, בשל היות בעיית האינפלציה פחותה יותר ביחס לאותם שווקים. גם ביצועי הנכסים הסחירים בישראל היו טובים, למרות הירידה שחוו ברבעון הראשון של השנה, עם הצגת צמיחה חזקה בקרב החברות, בעיקר אלו הנמצאות במדד ת"א 35.
אזכיר, כי למרות שהכלכלה הישראלית מוטה טכנולוגית, חברות הסקטור אינן אלה המרכיבות את עיקר המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב, והפעם זה דווקא תרם לנו והוביל לביצוע עודף.
אך ביחס לדולר המגמה בחצי השנה הפוכה. זאת בעיקר בשל התחזקות הדולר אל מול השקל, לאחר שזה הראשון הפך למקום מפלט עבור כספי המשקיעים, שהרי ארה"ב היא עדיין הכלכלה המובילה בעולם.
לעומת המטבעות הריאלים, מאחורי המטבעות הוירטואליים לא עומדת כלכלת מדינה המעניקה למטבע ריאלי ערך, ולכן המונח 'מטבע' וריטואלי אולי מטעה וכדאי לאפיין אותם לעת זו כנכסים פיננסים.
וככאלה, הם נהנו מהיעדר אלטרנטיבות ההשקעה והכסף הזול בשווקים, יחד עם חברות הצמיחה בעיקר, ועתה נמצאים עימם באותה סירה שנכנסה למערבולת הירידות.
צריך גם לזכור כי מעל התחום הקרוי מטבעות וירטואליים עדיין מרחף סימן שאלה הנוגע לצורך ולאופן השימוש בהם, וכל אלה יחד מובילים להערכת השווקים כי נקודת השפל שלהם, ככל הנראה, עוד לא הגיעה.
העתיד הקרוב לא נראה אופטימי לשווקים, שכן יציבות המחירים עדיין לא הושגה ואין צפי לעת זו להשגתה. ההערכה זו מובילה להערכה של עליות ריבית נוספות, שיקשו עוד יותר על שווקי המניות. אך גם בעתות אלה ישנן אפשרויות השקעה מגוונות, ויש לזכור כי העולם לא עצר מלכת, וכי חברות וכלכלות ממשיכות לייצר ולהרוויח".