ולפעמים החגיגה נגמרת? שיח מנכ"לים בהייטק

שלושה משברים גדולים חווה ההייטק הישראלי: פיצוץ הבועה בשנת 2000, שפיזר לנתזים דקים את חלומות האקזיט, משבר הסאבפריים ב- 2008 שריסק את השווקים וכיווץ את ההשקעות בטכנולוגיה, ומשבר הקורונה שהתחיל בחריקת בלמים של החברות הישראליות, אך לקראת סופו ניפח את חלקן לשווי יוניקורן עם הכנסות של חברת לואו-טק קטנה.

ועכשיו הגיע המשבר הנוכחי, שעדיין לא קיבל שם משלו, אבל כבר מכניס את הענף על מייסדיו, מנהליו, ועובדיו, ללחץ. בריכות הכדורים מתרוקנות משואו אוף, את ברזי הראמן מחליפות פחיות משקה קר ומים מסוננים מהמתקן, וטיולים חוצי יבשות על חשבון החברה, גם אם הם ממשיכים להתקיים, הם כבר לא משהו שמנפנפים בו כדי להוציא לכולם את העיניים.

יוניקורנים וסטארט אפים ברחבי העולם פותחים את תקציב 2022 ומתאימים אותו למציאות החדשה, שבה פחות כסף מגיע לשוק, האינפלציה מזנקת, המלחמה באוקראינה משפיעה עליה ועל יוקר המחיה, הריבית עולה והירידות בשוק ההון כואבות.

"מטא", פייסבוק לשעבר, שלאחרונה דווקא דיווחה על תזוזה מרשימה בגידול מספר המשתמשים, מקפיאה גיוסים של מהנדסים חדשים. "רובין הוד", פלטפורמת המסחר הנחשקת הודיעה על קיצוצים גדולים.

האם המשבר כבר "עשה עליה" ובמקום גיוסי עובדים מתחילים לחשוב על שיחות שימוע לפני פיטורים, או שמא מדובר בתיקון זמני שיחלוף? איך נערכים למצב החדש? האם העובדים הפנימו את השינוי המתקרב ומה יהיה הלאה? את השאלות האלה הפנינו לשלושה מנהלים בכירים בחברות הייטק מובילות וכולם מסכימים שריח הפחד עומד באוויר.

תומר לוי, מנכ"ל ומייסד חברת "לוגז. איי. או", שפיתחה טכנולוגיה המסייעת לחברות לתפעל ולאבטח אפליקציות בענן, ונמצא כבר מעל שני עשורים בביזנס, מסכים שמדובר בעניין של תודעה. "המשבר אמיתי ולא איזו פיקציה", הוא אומר, "והוא לא דומה למה שהיה בקורונה, שלקחנו בצורה מדודה. עוד לא ראינו שינוי בצריכת הלקוחות.

חברות מדברות על זה שהן רוצות לצמצם הוצאות ולבדוק שהן יותר רווחיות ויותר מדויקות מבחינת ההוצאות. כשהריבית עולה, הכסף יקר והמכפילים גבוהים, תהיה השפעה.

"אנחנו יותר זהירים עם ההוצאות. כשיש 50 משרות פתוחות חושבים על כל משרה, מתמקדים במה שהלקוח צריך ומנהלים את החברה בצורה מדודה. לא השתגענו כשהמצב היה למעלה ולכן אנחנו לא בפאניקה כשהוא למטה, אנחנו מנהלים את החברה כמו ביזנס ולא כמו סטארט אפ".

אתם מתחילים לפטר עובדים?
"אני רואה בחברות שנמצאות בתחום שלנו בעולם שהן מתחילות לפטר, אבל בארץ כרגע אין בפיטורים. אם יהיו כאלה, הם יתמקדו יותר במכירות ובשיווק ולא במהנדסים. כל מי שאני מדבר אתו יותר זהיר ולא משתולל עם הגיוסים. כרגע יש לנו 20 משרות פתוחות".

ועל רקע המצב העובדים בטח נרגעו קצת עם הדרישות המופרזות
"דיברתי עם המגייסים שלנו בארה"ב ושם העובדים פחות ממהרים לעזוב ולהחליף מקומות עבודה. באמנם גם ארץ כולם קוראים את העיתונות הכלכלית ורואים את המצב בבורסה, אבל עדיין אנחנו לא רואים שעובדים מוכנים לקבל פחות. לגבי הפינוקים יש תודעה אחרת. יש לנו מקרר של ארטיקים במשרד, תמיד היה לנו, כי אני הצרכן מספר אחד שלהם. לא לוקחים אצלנו את הארטיקים כמו אצל נדיר האקרמן ב'וובוס'. אבל אנשים שמודעים לסביבה, לא מצפים עכשיו לזיקוקי דינור וטיול סביב העולם".

"כל מנכ"ל חווה את המשבר הזה אחרת", אומר תום לבנה, מייסד ומנכ"ל "ורביט", חברת התמלול הטכנולוגית שגייסה בנובמבר האחרון לפי שווי של שני מיליארד דולר. "הרבה חברות נחתכו בסביבות ה- 60% בשווי שלהן, בגלל סיבות מקרו כלכליות. בתור מנכ"ל אתה רוצה לייצר ערך לבעלי המניות.
"כשגייסתי את הסיבוב בנובמבר, בפיק של הפיק, כולם הסתכלו על צמיחה, עכשיו מסתכלים על הרווחיות.

מי שעושה את עבודתו הנאמנה כמנכ"ל, לא מעניין אותו השווי אלא היכולת לייצר מזומנים. ההמלצה של כולם היא להחזיק מספיק בקופה כדי לצלוח את התקופה הזאת. להביא כסף ולא לשרוף כסף.

"אנחנו לא שינינו שום דבר בינתיים, אבל אם בישיבות הנהלה המילה 'רווחיות' לא נאמרה, היום היא נאמרת יותר מפעם אחת. בעבר העדפתי לעשות השקעות כדי לפתח פיצ'רים או למכור עוד מוצרים, היום אני משקיע רק בשביל הרווח הגולמי. כשפייסבוק ואמאזון מקפיאות גיוסים, זה גורם לנו לחשוב שאם בעולם המצב כזה, יש האטה ואנחנו לא ממהרים לגייס".

איך אתה נערך לשינוי התודעתי של צמצום במקום הוצאות?
"יש דיונים מאחורי הקלעים, אנחנו עושים תסריטים. אישרנו את התקציב ל- 2022 כשגייסנו בשווי גדול ולמזלנו לוורביט יש כסף בקופה. צריך להיות זהירים ולהתייעץ. אני מנכ"ל צעיר, בן 36, ולא עברתי את המשבר של 2000 ו- 2008, כך שזאת סיטואציה שאני חווה בפעם הראשונה.

בקורונה לא היה משבר, כי הביקוש למוצרים שלנו רק עלה. אם נחוש בהאטה, יש הרבה דרכים להתמודד איתה, להקטין את הוצאות השיווק, כי הכל בסופו של דבר מגיע לגוגל ופייסבוק והם יעלו מחירים כדי להכניס כסף, לצמצם את המשרדים, משכורות, אבל לא לפטר עובדים. כרגע אני לא מתכוון לעשות אף אחד מאלה ואנחנו מגלגלים תרחישים בשיתוף עם הדירקטוריון".

רמי תמיר, מנכ"ל ומייסד "סאלטו", שעוסקת בניהול יעיל של אפליקציות ענן לארגונים, הוא שועל הייטק וותיק שמאחוריו ארבעה אקזיטים מוצלחים בשלושת העשורים האחרונים. כמי שצלח את המשברים הגדולים, הוא אומר שמה שקורה עכשיו זה סוג של קרשנדו וכולם מחכים לתיקון הגדול.

"האם אני רואה תקציבים שנמשכים או פרויקטים שלא יוצאים לפועל? לא. אבל אנחנו סטארט אפ וכל הזמן צריך לשים עין על הכסף.

"כשיש ירידות בבורסה, הן יגיעו אלי, אבל כרגע, בשטח, עוד לא רואים שום דבר מזה. הנחת העבודה שזה יקרה בחצי השנה הקרובה. מה שמעניין אותי כרגע היא צריכת השירותים שלי. ברגע שהתקציבים שנועדו לצריכה שלי יקוצצו, ארגיש את זה. אם לפני חצי שנה הייתי לוחץ על הגז בלי חשבון, היום אני יותר זהיר, רוצה לבדוק מה קורה ואז לפעול. מעצם טיבו, סטארט אפ מנסה לשערך איפה יהיה השוק עוד חצי שנה".

גם בקורונה התגובה הראשונה של ההייטק הייתה ללחוץ חזק על הברקס
"בחודש הראשון של המגיפה בדקתי לקחתי את הזמן לבדוק מה קורה. הפעם יש אסופה של סימנים חיצוניים. זו לא הבועה של 2000 ולא של 2008 והייתי בשני המשברים. הפעם זו לא בועה אלא תיקון ובתור מישהו שמשלם משכורות ומנהל חברה, אני בוחן איזה צעדים אנחנו צריכים לעשות.

"נקודת המוצא שלנו היא שאנחנו חיים על הכסף של המשקיעים ולכן, אנחנו לא מבזבזים אותו בלי חשבון, גם בכל מה שנוגע לבנפיט של העובדים. עדיין קשה לגייס אנשים. לטאלנטים שבטופ תמיד יהיה ביקוש. אני יכול להבין את החברות הגדולות שמקפיאות גיוסים, כי הן צריכות לשלוט על כח אדם של אלפי עובדים. בסטארט אפ אנחנו מסתכלים על האדם בעיניים ויכולים להגיד שאותו אנחנו רוצים".

שלי תשובה, מוביל מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בחברת הייעוץ "דלויט" אומר שבתקופה הנוכחית הנהלת הסטארט אפ חייבת לקבל החלטה דרמטית, אם להמשיך ולצמוח כנגד המגמה, מתוך הנחה שהמשבר יהיה קצר יחסית, או להוריד את הראש מתחת למים, להאט את קצב שריפת המזומנים ולחכות.

"נתחיל לראות רכישה של חברות בניסיון להציג 'ניצחונות קטנים'", הוא צופה, "בדרך לניצחון הגדול של שיפור הרווחיות. השקעות שנחשבו פעם כבזבוז זמן, בגלל תרומתם הקטנה, יכולים להיתפס כאותות חיוביים עבור המשקיעים הקיימים והחדשים".

אז מה יהיה? אף אחד לא יודע, כולם מניחים הנחות, גם רמי תמיר מ"סאלטו". "אין לי כדור בדולח. הנחת העבודה שלי היא שבחצי השנה הקרובה המצב ישאר דומה למה שהוא היום או יתדרדר ויהיו תיקונים. מתחילת השנה הבאה הכל יתחיל להירגע".

"יהיה טוב", מרגיע תומר לוי מ"לוגז". יש חברות שגייסו בשווי גבוה ולא אצל כולן זה יעבור חלק, אבל יש הרבה מאוד חברות טובות עם בסיס הכנסות מוצק שיצלחו את התקופה הזאת. כמי שנמצא כבר 20 שנים בתעשייה, אני יכול להגיד שזה סך הכל גל טבעי. יש משהו מזכך ומפקס שגורם לך להיות יותר מדויק".

גם תומר לבנה מ"וורביט" שומר על אופטימיות זהירה: "יש אובר פאניקה. שנה שעברה הייתה שנת שיא בגיוסים ולחברות הטובות יש הרבה כסף בקופה. לא כל חברות הסטארט אפ יצלחו את המשבר, אבל אין ספק שהתיקון הזה יעשה טוב לכולם".