משק אחד, שני נגידים

ביום ראשון נפגש ראש הממשלה, אריאל שרון, עם פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, והציע לו את תפקיד שר האוצר. מעולם לא מונה בישראל נגיד לשעבר לתפקיד שר אוצר. צעד כזה נדיר גם במדינות המפותחות.



פרנקל הוא מוניטריסט מובהק. אם ימונה לשר אוצר, יהיו לישראל שני קודקודים מוניטריסטים - האחד בבנק ישראל והשני במשרד האוצר. בשני המוסדות סירבו אתמול בתוקף, אם כי באדיבות, להתייחס למינוי של הנגיד לשעבר לשר אוצר.



איך יסתדר שר האוצר פרנקל עם הנגיד קליין? כזכור, המליץ הנגיד פרנקל לראש הממשלה ברק על קליין כמחליפו. על היחסים ביניהם כיום יש הערכות שונות. יש האומרים כי הם פחות טובים מאשר בתקופה שהשניים היו בבנק. יש האומרים כי השניים מעולם לא היו קרובים זה לזה. מקורבים לשניים אומרים כי הם מעריכים ומכבדים זה את זה. כל אחד מהם מכיר היטב את התכונות החיוביות ואת המגרעות של השני. מאחר ששניהם ענייניים, הם יידעו לעבוד יחדיו. השניים גם מאמינים כי הדרך להוצאת הכלכלה הישראלית מהמיתון עוברת דרך ריסון פיסקלי, השקעות בתשתית והרחבה מוניטרית.



פרנקל הוא אישיות כריזמטית, מנהיג טבעי. כך הוא היה בבנק ישראל, כך הוא יהיה קרוב לוודאי גם באוצר. מנגד, הוא סוחב עמו חטוטרת מבנק ישראל - סיפור הפרישה שלו מהבנק ודרישותיו לתגמולים כספיים מופרזים. העניין זכה לכיסוי נרחב בדו"ח מבקר המדינה - ובעקבותיו בכותרות העיתונים. פרנקל אמנם החזיר את הכספים, אך אין זה מן הנמנע כי העלאת שמו כמועמד לשר אוצר תביא לפנייה לבג"ץ של גוף או יחידים. בשנתיים האחרונות היה פרנקל יועצו הכלכלי, הבלתי רשמי, של שרון, שמעריך מאוד את יו"ר מריל לינץ הבינלאומית.



מדוע שרון מעוניין כל כך בפרנקל? הנגיד לשעבר הוא אישיות כלכלית בעלת מוניטין בינלאומיים. פרנקל נחשב לכלכלן בכיר, מהדרג הראשון. הוא בעל ראייה כלכלית מקיפה וכוללת ויכולת ניתוח טובה. טורקיה וארגנטינה נעזרו בעצותיו במצבי מצוקה בשנים האחרונות. אין הוא זקוק לבכירי האוצר כדי לקבל החלטות.



עם זאת, בבנק ישראל וגם במקומות אחרים יודעים לומר כי הוא מרבה לשמוע את הדרג המקצועי ולהתייעץ בו. מינויו לתפקיד שר האוצר יאפשר לרה"מ להשתחרר לעיסוקיו האהובים - מדינה וביטחון.



כל הדלתות בחו"ל פתוחות בפני פרנקל. מינוי שלו יפתח דלתות של משקיעים פוטנציאליים בינלאומיים בפני ישראל. מינוי שלו, בעידן הקשה הנוכחי של כלכלת ישראל, עשוי לשפר את האווירה במשק - בוודאי בטווח הקצר.



לפרנקל אין סדר יום פוליטי, בניגוד לשרי אוצר שהם גם פוליטיקאים. מה שמעניין אותו זה כלכלה נטו - לא התנחלויות, חרדים או קיבוצים. יש בזה יתרון, יש בזה חיסרון. פרנקל לא ייכנס לאוצר, אם רה"מ לא יבטיח לו, חד-משמעית, גיבוי מוחלט בכל צעדיו ולאורך כל הדרך.



פרנקל התעניין באחרונה, לפרטי פרטים, במהלכים בפוליטיקה הישראלית, אף שהוא מרבה להדגיש כי זה לא המגרש הטבעי שלו. הוא היה רוצה לשמש שר אוצר בממשלה רחבה, גם כדי שלא ידבק בו זיהוי פוליטי וגם כדי להיות בטוח שהוא נכנס לממשלה עם בסיס פרלמנטרי איתן. עם זאת בשיחתו עם שרון לא הציב פרנקל את עניין האחדות כתנאי לכניסתו לממשלה. התנאי היחיד שלו היה מחויבות של רה"מ לתהליך השלום.



פרנקל כנגיד עמד מאחורי רפורמות עמוקות במשק, כמו הליברליזציה במט"ח וניוד שער השקל ברצועת אלכסון. בזמנו כנגיד קיבלה הממשלה, לא בלי מאבקים, את דרישתו לקבוע יעד אינפלציה ויעד גירעון ארוכי טווח, במטרה לקדם את המשק לסטנדרטים בינלאומיים.



ההערכה היא כי פרנקל יחתור לשינויים מבניים ורפורמות במשק גם מכיסא שר האוצר. הוא מדגיש באחרונה כי כל שינוי במשק לא ייעשה בשיטת "זבנג וגמרנו" - אלא באמצעות מהלכים הדרגתיים. פרנקל הוא חסיד גדול של יעדי מאסטריכט, היעדים הכלכליים שאימצו 15 מדינות האיחוד האירופי. כשר אוצר הוא יפעל להצמדת המשק הישראלי, בתהליך רב-שנתי, ליעדים אלה, כולל הורדת החוב הציבורי של ישראל מיותר מ-100 אחוזי תוצר לפחות מ-60 אחוזי תוצר; להורדת הגירעון בתקציב לפחות מ-3 אחוזי תוצר, ולשמירה על אינפלציה שנתית של פחות מ-3%. הוא גם יפעל, שוב במסגרת רפורמה רב-שנתית, להגדלת ההשקעות החוץ-תקציביות והתקציביות בתשתיות. בשעתו היה פרנקל חסיד גדול של הצמדת השקל ליורו.



פרנקל לא אמר לשרון ביום ראשון לא - אך גם לא אמר לו כן. מנגד, הוא כן הדגיש, חד-משמעית, כי ייכנס לממשלה החדשה רק אם יהיה משוכנע שיש לו סיכוי להצליח בתפקיד.