למרות הפלונטר הפוליטי, שהגיע אתמול בלילה לשיא עם נפילת חוק תקנות איו"ש וההצבעה על מינויו של ח"כ מתן כהנא לשר הדתות, במשרד האוצר ממשיכים לעבוד על תקציב 2023 סביב השעון, כאילו הממשלה מתעתדת לסיים קדנציה מלאה ולא נמצאת, כפי שנראים הדברים, בישורת האחרונה שלה.
רק לפני חצי שנה העביר האוצר תקציב שלצדו חוק הסדרים עתיר רפורמות בתחומי הייבוא, גיל הפרישה לנשים ורגולציה וספק אם יהיו כל כך הרבה רפורמות מרחיקות לכת בחקיקה הקרובה. מה שכן, גזירות קשות לא יהיו בו בגלל העודף התקציבי.
גורמים באוצר ובמערכת הפוליטית מעריכים כי חרף המצב הפוליטי הסבוך, יש סיכוי שהתקציב יעבור בהסכמה רחבה במשכן, בעיקר בגלל הבנת הצורך הקריטי בקיומו אחרי שלוש שנים של התנהלות לא תקציב מדינה (קודם להעברת תקציב 2022). גם העובדה לכך שהעברת התקציב לא תפגע באופן אישי בסיכוייו של כל מועמד לראשות הממשלה (כזכור, בימי ממשלת החירום נתניהו-גנץ, לא עבר תקציב בשל העובדה שהעברתו הייתה מחייבת את נתניהו לקיים רוטציה), עשויה להיות בעזרו.
גמלאים, נשים מוכות והפחתת ריכוזיות: סעיפי מפתח בתקציב
התקציב לשנת 2023 יכלול חיזוק של משטרת ישראל וחופשת לידה לאבות, אותה יזמו שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה, מרב מיכאלי, שיעניק בין שבועיים לחודש חופשה לאב על חשבון המדינה, לאחר שהאם שבה לעבודה.
בתקציב תהיה גם הגדלה של ההכנסה מקצבה לגמלאים, המאפשרת תוספת השלמת הכנסה. אם עד היום ההכנסה מקצבה שאפשרה תוספת השלמת הכנסה לגמלאים עומדת על 3,799 שקלים, יתווספו אליה 500 שקלים נוספים, כך שהיא תעמוד על 4,299 שקלים. משמעות הדבר, שגמלאים שלא יכלו לקבל השלמת הכנסה בגלל קצבה גבוהה יחסית, יוכלו להיכנס למעגל הזכאים.
סעיף נוסף וחשוב, מטפל בהגדלת תקצוב הטיפול בנשים מוכות. התקציב יעלה מ- 150 מיליון ל- 200 מיליון שקלים שיועברו לתגבור התמיכה של עובדים סוציאליים והקמת מקלטים, כשהשאיפה היא להגיע ב- 2024 לתקצוב שנתי של רבע מיליארד שקלים.
לפי מה שמסתמן כרגע, הפחתת הריכוזיות בשוק המזון תעמוד במרכז חוק ההסדרים ותכלול איסור על פגיעה ביבוא מקביל, כשמתקיימים דיונים כיצד הוא ייאכף, קביעת הגבלות במיזוגים של ספקי מזון גדולים, הקשחת התנאים בהסדרי ההפצה של ספקי מזון גדולים ובחינת הגבלות על ייבוא בלעדי.
המהלכים האלה, אם אכן יאושרו ויצאו לפועל, אמורים להשפיע השפעה דרמטית על יוקר המחיה.
חוק ההסדרים יכלול גם תימרוץ לימודי ליב"ה בחינוך החרדי. ישיבות ותלמודי תורה שילמדו לימודי ליב"ה יזכו במענקים ותקצוב גבוה. באוצר מבקשים לטפל במסגרתו גם בחיזוק מעמד הביניים, צמצום פערים והשקעה בתשתיות.
מה עלול להיפגע והאם האופוזיציה תתמוך?
גם באופוזיציה מבינים שאם התקציב לא יעבור, מדינת ישראל תחזור לסטגנציה שהייתה כאן במשך שלוש שנים, עד אישור התקציב הנוכחי: משרדי ממשלה לא יוכלו לתפקד והסכמי עבודה, כמו אלה שאמורים להיחתם בקרוב עם המורים, לא יוכלו להתממש ללא מסגרת תקציבית.
גם מחאת נהגי האוטובוס שדורשים העלאת שכר, לא תוכל להגיע לכדי פתרון. אם שכר הנהגים יעלה, המדינה תצטרך לסבסד חלק ממחיר הנסיעה, כדי שההעלאה לא תתגלגל לנוסעים והדבר לא יתאפר ללא תקציב מאושר.
בנוסף - צה"ל לא יוכל לתכנן את הוצאותיו במסגרת התכנית הרב שנתית שלו (תר"ש,) ופרויקט "המטרו" האדיר יעוכב, אחרי שאושר בתקציב הקודם.
תכניות הדיור של שרי השיכון והאוצר לא יפגעו אם במידה שהתקציב לא יאושר, כיוון שהן תלויות בהצבעה במועצת רמ"י וכך גם לגבי הרפורמה בחקלאות שכבר אושרה ונשענת על צווים שנמצאים בסמכותו של שר החקלאות.
ולמרות אווירה של "עסקים כרגיל", הרי שהפלונטר הפוליטי מעכב את הדיונים שנקבעו בממשלה להצגת התקציב. המועד המקורי, ה- 9 ביוני, נדחה ל- 23 ביוני, ויש סיכוי שידחה עוד.
בהמשך תידרש עבודה פרטנית מול משרדי הממשלה השונים ורק אחר כך יועבר התקציב לאישור הממשלה ואז לקריאה ראשונה בכנסת, משם לוועדת הכספים, ולבסוף לאישור בכנסת.
בתרחיש האופטימי ביותר, התקציב יוכל לעבור סופית בחודש ספטמבר, בפסימי - שוב נכנס לתקופה חוסר וודאות שתפגע במשק.