בקשר לרפורמה: מנכ"לית משרד התקשורת על עשייה בצל בחירות

שם: לירן אבישר בן-חורין, בת 45, מנכ"לית משרד התקשורת.

מי אני: יודעת לייצר מציאות, לגרום לדברים לקרות, בולדוזר. אני מאמינה שכשאתה קם בבוקר, אתה צריך להיות באלמנט שלך והשירות הציבורי הוא האלמנט שלי. אני מוטת השפעה מטורפת, יכולה לומר בצניעות שאני מנהלת טובה, בזכות האקס פקטור של האינטליגנציה הרגשית.

שורשים: הצד של אבא ממקנס במרוקו. סבא אהרון היה רב ולמד תורה. בגיל 11 אבא פגש שליח של הסוכנות היהודית בעיר והחליט לעלות בעליית הנוער. הוא הגיע לארץ לבד, דרך צרפת, עשה מסע לא פשוט והגיע למגדל העמק. הצד של אמא מתוניס.

כשעלו לארץ, סבא ישראל הפך לחקלאי במושב "בית הגדי" ליד נתיבות. אהבתי את הידיים המבוקעות שלו, את הריח של האדמה, עד כדי כך שהיו לי חלומות להיות חקלאית.

אמא למדה בבית ספר לאחיות ואבא עבד בהמון עבודות, הוא היה צלם חתונות, טכנאי קירור, מחלק עיתונים. באחת החתונות שצילם הוא פגש את אמא, ובמקום להתמקד בחתן ובכלה - צילם אותה. הם הקימו את ביתם במגדל העמק.

הילדות שלי: מגדל העמק, כור היתוך עוצמתי של החברה הישראלית. גדלתי עם עולים מרוסיה ואתיופיה, הייתה סולידריות חברתית שהתבטאה במנהיגות. היו סביבנו סיפורים מאוד קשים, ילדים בני 11-12 שגרו לבד, וכולנו ליווינו אותם, סייענו בלימודים ותמכנו אחד בשני.

מנהל בית ספר רוגוזין, שבו למדתי, היה מעביר לנו שיעורי אקטואליה ואני נדבקתי בחיידק התקשורת ועד היום אני חייבת להעביר לחדשות ברדיו והטלוויזיה. בצופים הפכתי למנהיגה. הקמנו את השכבה הבוגרת בשבט שלנו, והגאווה הגדולה הייתה שממגדל העמק הגיעו הכי הרבה חניכים למחנה קיץ.

הייתה מלחמה על כל ילד, כי לא כולם יכלו לעמוד בתשלומים. בגיל 17 ריכזתי את השכבה הצעירה ואחר כך את השבט כולו. טסתי מטעם הצופים לשלושה חודשים בארה"ב למחנה "יהודה הצעיר" בטקסס, שם קיבלתי את ההחלטה להיות שליחת עליה. יצאתי משם עם התחושה שכל היהודים צריכים לעלות לארץ, אבל דווקא כשהפכתי לשליחת עליה התפכחתי והבנתי שזה לא יקרה לבד, צריך גורמי דחיפה כמו אנטישמיות, מלחמה או מצב כלכלי קשה כדי שזה יקרה.

לימודים: אחרי שירות כקצינת חי"ר ומ"פ קורס קצינות יחידות שדה, למדתי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים והתלבטתי אם ללכת לשוק הפרטי, אבל החיידק הציבורי תפס אותי ועשיתי התמחות אצל מני מזוז במשפט מנהלי. כשהתמנה ליועמ"ש הייתי העוזרת המשפטית שלו במשך שלוש שנים. מני הוא מהמשפטים הטובים ביותר בארץ, אבל במשרד היועמ"ש אתה תמיד יועץ, זה שכותב חוות דעת. כשיצאתי לשליחות מטעם הסוכנות היהודית ובמקביל למדתי תואר שני במשפטים ב-NYU, הבנתי שאני לא רוצה להיות עורכת דין - אלא לקבוע מדיניות.

ניו יורק: לפני שגרתי בה היה לי אנטגוניזם נוראי כלפיה, כי היא נראתה לי עיר מנוכרת, בדיוק כמו שתל אביב נראתה לי מנוכרת. לכן כשלמדתי באוניברסיטה גרתי בפאתי העיר. במשך שנתיים הייתי שליחת עליה ואז, בגיל 32, עברתי לחליפות והפכתי לראש משלחת העלייה של ישראל בעיר. חזרתי לארץ אחרי ארבע שנים בלי התלבטות, כי זאת הארץ שלי. יש לי אלרגיה לישראלי המתלונן שמקטר כמה רע פה.

קריירה: רציתי לשרת את המדינה ובאחת מטיסות העלייה שליוויתי לארץ, העברתי קורות חיים לאייל גבאי ומוניתי לראש המטה של הראל לוקר שהחליף את גבאי כמנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת נתניהו. משם עברתי לנהל את חברת "מסע" של הסוכנות היהודית והממשלה, חברה עתירת משאבים שמביאה צעירים יהודים לחוויות ארוכות בישראל מתוך רצון שיפתחו חיבור אליה.

אחרי שש שנים בוגי יעלון ביקש ממני לסייע לו בגיבוש ההסכמים הקואליציוניים של מפלגת תל"ם. באתי לחודשיים שהתארכו בגלל שהיו עוד בחירות, וב-2020 הגעתי למשרד התקשורת, כשאת יועז הנדל וצביקה האוזר הכרתי ממשרד רוה"מ.

איתי בן חורין: בעלי, ובעלים ומנכ"ל משותף של משרד יחסי הציבור "בן חורין-אלכסנדרוביץ'". הוא הכי חכם בעולם, סלע בחיי, רציונאלי ורגיש, שעושה חיל בתחומו. אני חתומה על הסכם ניגוד עניינים ומקפידה עליו.

הכירו בינינו שני אנשים שונים באותו שבוע, אחת מהן היא אלישבע מזי"א, מנכ"לית תיאטרון החאן, שפגשה אותו בתכנית "מעוז" שבה גם אני למדתי מחזור אחריו. חשבתי שאם שניים דיברו עליו, כנראה ששווה לפגוש אותו. הוא כתב לי ספר ליומולדת 45, הספר הרביעי שלו שיצא במהדורה מיוחדת. יש לנו שני ילדים שעבדתי עליהם קשה ואנחנו גרים בכפר סירקין.

הסכם הבראה בדואר: אחרי שלושה חודשים של עבודה עם פסיכולוג, אושר הסכם ההבראה בדואר, הסכם מורכב שהתנהל מול כמה ועדי עובדים. בפעימה הראשונה והשנייה יפוטרו 1,050 עובדים ובשלישית מספר דומה. החברה סובלת מחולי של חברות גדולות: הרבה עובדים שהמשימות שלהם התייתרו עם השנים. אנחנו צופים בירידה דרמטית של האינטראקציה הפיסית בין אזרחי ישראל לדואר ומעבר לאינטראקציה דיגיטלית, והחברה לא עברה את ההתאמה הנדרשת לשינוי.

רוב הצרכנים הולכים היום לדואר בשביל החבילות, ולכן השינוי התפיסתי של מעבר לדיגיטל, פתיחת נקודות שירות ברשתות שיווק ונקודות שירות קטנות ורק כמה סניפי דגל ומרכזי מסירה גדולים שיתנו שירות, יהפוך את החברה להרבה יותר יעילה. לא יהיה כבר צורך לחלק דואר, כי מחצית מהאנשים לא פותחים את המכתבים. אלה שלא משתמשים בדיגיטל וחסרי החשבון יוכלו להמשיך ולקבל קצבאות לשלם חשבונות ולהשתמש בשירות הסניפים, בנוסף יינתן שירות למבוגרים עד הבית.

אחרי שנכנס יו"ר חדש, מנכ"ל חדש והדירקטוריון אישר את תכנית ההבראה, נניע את תכנית ההפרטה ואני מקווה שבעוד שנה - שנה וחצי נסיים אותה, יכנס בעלים פרטיים ומדינת ישראל תגשר על הפערים הכספיים כנגד שווי הנכסים, כמו שנעשה בבזק בזמנו.

פריסת סיבים: בשנה וחצי החולפת השקענו את מירב האנרגיה במשרד לפריסת הסיבים האופטיים. מדובר במהפכה כלכלית, כיוון שאנחנו נמצאים בגידול מטורף למידע והכל עובר בתשתית האינטרנט, גם עולם הטלוויזיה היקר יחלוף מהעולם.

לתשתית שעל גביה עובר הכל יש משמעות עצומה והיא תקפיץ את התוצר הגולמי שלנו. היום אנחנו כבר בפריסה של 50% ועד סוף השנה נגיע ל-70%.

בסוף, פריסת הסיבים גדולה יותר במרכז הארץ בגלל הפוטנציאל המסחרי ופחות במקומות שבהם אין אוכלוסייה שתכסה על ההוצאות. אנחנו גאים שמכרז הסיבים הראשון הבטיח פריסה באזורי מגורים של חרדים, ערבים ובצפון הארץ.

כיסוי סלולארי: אנחנו נמצאים בהסטת משאבים מפרויקט הסיבים לסלולר ולשיפור הקליטה, שהיא קריטית עבור הציבור. הסיפור של "אין קליטה" יגמר. בשנה האחרונה העברנו רפורמה שמקלה על פריסת התשתיות של חברות הסלולר. הן יכולות היום לפרוס אתרים של עד שישה מטרים בלי היתר מהרשות המקומית, אבל עם הסכמי שכירות ואישור המשרד להגנת הסביבה, בלי לעבור את וייה דולורוזה של האישורים.

הרשויות מקומיות לא רוצות אנטנות סלולאריות בשטח השיפוט שלהן, בגלל התנגדות של תושבים, ומפרקות אתרים קיימים. יש התקדמות בפריסת אתרים בחצי השנה האחרונה ואנחנו נכנסים לפיקוח אגרסיבי בשוק הסלולר באזורים קונקרטיים, נתקן רישיונות כדי להבטיח את יכולת מדידת הביצועים.

אנחנו רוצים שהבנצ'מרק יהיה ברור: באיזה יעדים החברות עמדו ובאיזה לא, ויהיה פרסום שקוף איכות הקליטה הסלולארית, על איפה יש ואיפה אין קליטה ובאיזו חברה. אני מבטיחה שיהיו מקלות וגזרים.
דור חמישי: התחיל להיכנס. הקצנו תדרים ויש לו 1,300 אתרים פרוסים, אבל יקר זמן עד שכולם יעברו אליו, כיוון שעוד לא סיימנו לפרוס את הדור הרביעי.

פריסת הדור החמישי תואץ על ידי האפליקציות שמיועדות לו, כמו משקפי מציאות רבודה, שבאמצעותם נוכל לתקן לבד את המקרר תוך מתן הוראות של טכנאי מרחוק ורחפנים שיניחו חבילות ליד הבית.

פייסבוק וגוגל: תהיה רגולציה למרחב הרשתי בארץ, כמו בשאר העולם. בחודשיים שלושה הקרובים הועדה שבוחנת את הסוגיה תכתוב את המסקנות ונציע תזכיר חוק. הניסיון של החברות להציג את עצמן כלוח מודעות ללא לקיחת אחריות על התכנים לא תופסת יותר. נשאלת השאלה איזו רמת ניטור יש לחברות על התוכן בעברית והאם הוא זהה לזה שבאנגלית ומדוע משתמש לא יכול לפנות ולהתלונן. החברות יצטרכו להתגייס למתווה רגולטורי שלא יפגע בחופש הביטוי.

סלולר כשר: האסדרה אמורה להיכנס לתוקף בסוף יולי. ההחלטה של הרב אדלשטיין, להקים ועדת רבנים חדשה שתחליף את הקיימת, שהייתה מונופול שקבע באילו מכשירים ישתמשו, מה יחסם, ואיזה שחקנים ישתתפו בשוק, והייתה הבסיס להחלטה לייצר אסדרה, מוכיחה שיש הבנה שצריך לנהל את הדברים בצורה אלטרנטיבית.

תיק 4000: כל שקרה סביב התיק והחקירה הוא אירוע לא קל לפקידי ציבור שבאו לעבוד ומצאו את עצמם בעין הסערה. הפרשה פגעה במידת הזהירות והאמון שלהם ונעשה תהליך משמעותי של בניית אמון שהוביל גם קודמי בתפקיד, כדי להחזיר את העשייה, בלי לחשוש מלקבל החלטות.

זו עננה שמרחפת מעל ומתעוררת בכל פעם שמתפרסמת ידיעה שקשורה לפרשה, אבל אנחנו נחושים לשעוט קדימה.

פנאי: הילדים בני 5 ו-8, כך שאני נמצאת איתם. אני קוראת, הלוואי שהייתי מצליחה לעמוד בקצב של איתי, מתאמנת, מתה על הארץ ומטיילת בה וחולמת לחזור לפסל.

צופה פני עתיד: בתפקיד שלי אין קדנציות, כיוון שמדובר במשרת אמון. לחוסר היציבות הפוליטית יש השפעה על מי יהיה מנכ"ל המשרד וקשה בסביבה כזאת להניע מהלכים ועובדים לעשייה. השירות הציבורי חשוב לי ואני רואה את עצמי ממשיכה לייצר ערך ולמלא את השליחות שלי בשמחה.