15 חברות ציבוריות נמצאות כיום בשליטת הקיבוצים - והיד עוד נטויה. ארבע מהן (ראו טבלה) אף צמחו עם השנים לחלק מהחברות הגדולות בבורסה המקומית, לאחר שמחיר מנייתן זינק בכ-2,520% בממוצע מאז החלו להיסחר בבורסה בתל אביב, והפכו לחלק בלתי נפרד מההשקעות ארוכות הטווח.
אל ארבע החברות הצטרפה לפני כשנתיים חברת משק אנרגיה, העוסקת בתחום האנרגיה הסולארית ונמצאת בשליטת משקי הקיבוצים. זאת לאחר שהשלימה באפריל האחרון את רכישת 40% ממניות תחנת הכוח 'דליה' תמורת כ-1.32 מיליארד שקל.
משק אנרגיה היא חריגה בנוף החברות הנמצאות בבעלות הקיבוצים, שמרכז פעילותן בתעשיית הייצור. בישראל פרוסים כיום 270 קיבוצים, המנהלים כ-300 חברות (ללא חברות בנות), המעסיקים כ-50 אלף עובדים (כ-30 אלף מהם בישראל) והפכו לשם דבר בעולם. עיקר פעילות הייצור של 300 החברות מכוון ייצוא (65%) והיתר לשוק המקומי (35%).
לא לחפש אקזיט מהיר
אך הקסם שמשרות חברות אלו על המשקיעים הוא ההיפך הגמור מהסיבה שהן כה אהודות על לקוחותיהן. בעוד שוק ההון היה רוצה כי החברות בהן הוא משקיע יקבלו החלטות עסקיות מהירות, בחברות הנשלטות על ידי הקיבוצים זמן התגובה איטי יותר בשל האופי הקהילתי שלהן. כך גם אם בשוק ההון מבקשים כי ההשקעה תוליד אקזיטים מהירים ודיבידנדים מיידיים, בחברות הנשלטות על ידי הקיבוצים לוקחים את הזמן.
מבין החברות הבורסאיות הייתה זו מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות הנמצאת בשליטת קיבוץ יזרעאל בצפון (56.29%), שכבשה את המיקום הגבוה ביותר בטבלה.
מיטרוניקס צמחה בכ-7,160% מאז החלה להיסחר בבורסה באוגוסט 2004, ועיקר צמיחתה הגיע דווקא הודות למגפת הקורונה, שהעלתה את השימוש בבריכות הפרטיות, ועקב כך העלתה את הביקוש לרובוטים שהחברה מייצרת.
יש לציין, כי בשיאה, במהלך נובמבר 2021, עבר שווי החברה את 9 מיליארד השקלים, והעניק לאחזקת הקיבוץ שווי של מעל 5 מיליארד שקל, שהיה יכול להוות אקזיט נאה לחבריו.
מאז, ככל שאר הסקטורים והחברות בבורסה, גם החברות הנשלטות על ידי הקיבוצים חוות ירידות במחיר מנייתן, שעדיין נשאר גבוה בעשרות ואף מאות אחוזים ביחס לשפל בראשית הקורונה (ראו טבלה).
המחצבות בכפר גלעדי שוות כבר יותר ממיליארד שקל
גיל לין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, הסביר לוואלה! כסף ומעריב עסקים, כי "מטרת החברות המוקמות על ידי הקיבוצים היא לספק מקור פרנסה לחברי הקיבוצים, תוך שימוש בידע והיכולות שלהם.
הכניסה של חלקן לבורסה נעשתה בעיקר בזמנים שאותן חברות רצו לגדול, אך התקשו לגייס כספים לפעילותן. הבורסה היוותה פתרון יעיל, שבדיעבד גם הכניס גישות ניהוליות חדשות לצד ממשל תאגידי נכון יותר, והתנהלות מקצועית יותר.
יש לציין בהקשר זה, כי גם חברות לא ציבוריות שהוקמו על ידי הקיבוצים, הרוויחו מכך, כי השינויים שנעשו בחברות הציבוריות, עברו גם אל החברות הפרטיות שבשליטת הקיבוצים".
בחודשים האחרונים הופיעו פרסומים על אפשרות כניסת חברות נוספות שבשליטת הקיבוצים לבורסה המקומית. אחת מהן היא פעילות המחצבות של קיבוץ כפר גלעדי, המוערכת בשווי של כ-1.1 מיליארד שקל, והשנייה היא מפעל חוליות, הנמצא בשליטת קיבוץ שדה נחמיה וקרן טנא ומייצר צינורות פלסטיק לתחום המים, המוערך בשווי של עד 900 מיליון שקל.
מיליונרים מבריכות שחייה
"רוב החברות בתעשייה הקיבוצית לא מוצאות בגיוס כספים דרך הבורסה חלופה בעדיפות עליונה" מסביר רו"ח דורון אראמי, דירקטור ומנהל אשכול אגרוטק, תעשייה והתיישבות בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO "ומעדיפות לגייס מקרנות פרטיות המביעות בהן אמון, או לחלופין מקיבוצים אחרים, שחולקם עימם את אותה תפיסת עולם ותרבות ארגונית.
הקיבוצים היו מהראשונים לאמץ את התעשייה, שמאוד התאימה להם כמי שפעלו תמיד לבחינת יעילות, וזה עובד. לראייה, החברות פועלות מזה עשרות שנים, וכל העת צומחות".
מנחם בגין אמנם כינה אותם "מיליונרים עם בריכות שחייה", ואכן חלקם מיליונרים, וכמעט לכולם אף יש בריכות שחייה (או לפחות רובוטים המנקים אותם), אבל בכל הקשור לפעילות החברות שבבעלותם - הקיבוצניקים נתפסים כאנשי עבודה.
.
אין בעיה של גיוס עובדים
"בתעשייה יש גם תקופות קשות" ממשיך לין "אבל בקיבוצים לא מוותרים כל כך מהר על תחום שנכנסים אליו. יש קור רוח ומחויבות להבאת תוצאות.
מקור הכוח של חברה בבעלות קיבוץ הוא היותה בבעלות קהילה. ולמרות שבעבר היה נדמה כי הדבר מהווה חיסרון, החברות דווקא הוכיחו כי מדובר ביתרון, והזמן אישש זאת עם תוצאות עסקיות של החברות השונות, והאמון שהביעו וממשיכים להביע בהן המשקיעים.
החברות זוכות לבלוט בעיקר בתקופות משבר, בשל היציבות שהן מציגות, וזאת בעיקר בשל היות חברי הקיבוץ חלק משמעותי מעובדי החברה שבבעלותו, המחדירים את הרצון והמחויבות להשקיע בה.
המחויבות לחברה, לצד החדשנות, הבליטו מאוד את החברות של הקיבוצים בתקופת הקורונה לדוגמא, ויש להניח כי זה אחד הדברים שתרם לעליות שהן חוו מאז נקודת שפל מחיר המניות אז.
כך לדוגמא החברות הטמיעו עוד טרום הקורונה מערכים דיגיטליים לשימור לקוחות, שיווק ומכירה, ובעת הקורונה היו מהראשונות ליישם אמצעים אלו. בנוסף, הוטמעו בחברות פתרונות אוטומציה ורובוטיקה שהורידו את התלות בעובדים.
לצד אלה, הקהילה הקיבוצית סיפקה מעטפת שאפשרה את המשך עבודת המפעלים והעובדים, על ידי פתרונות מהירים ויעילים למסגרות החינוך, דאגה לקשישים, וכל הנדרש כדי שהעובדים יוכלו להגיע לעבודה בראש שקט, ומוגנים.
זו גם הסיבה שפעילות הקיבוצים מצליחה לעמוד בביקושים החדשים שנוצרו לאחר הקורונה והחברות אף גדלות במספר המועסקים בהן. גיוס עובדים מהווה את אחת הבעיות המרכזיות כיום, שכן כ-75% מהקיבוצים פרוסים באזורי הפריפריה, ורובם בגבולות הרחוקים של ישראל.
ולמרות שהקיבוצים לא נתפסים כחלק מתעשיית ההייטק, כמה מהפעילויות החדשות שהוקמו ומוקמות בשנים האחרונות על ידי חלקם נוגע בתחומי הטכנולוגיה, דוגמת התוכנה, ביוטק, אגרוטק, פודטק וטכנולוגיות נוספות"