ה-Web 3.0 הוא אחד הנושאים המדוברים בשנים האחרונות. למי שלא בטוח למה הכוונה ב-Web 3.0, נסביר בקצרה שמדובר בחזון ביחס לשלב הבא של האינטרנט, שבו הכוח יהיה מבוזר ושייך לגולשים, ולא מרוכז בידיהם של גופים מעטים (כמו היום למשל, עם הריכוזיות חסרת הפרופורציה של חברות ה-Big Tech). במסגרת ביזור הכוח המדובר, תתבסס הדומיננטיות של פתרונות מבוססי בלוקצ'יין, כגון מטבעות קריפטו ו-NFT.
אולם כנגד אלו הטוענים בזכות ה-Web 3.0, ישנם קולות ביקורת רבים, המכנים את ה-Web 3.0 "מילת באזז ריקה מתוכן". המשקיע המהולל וורן באפט למשל (המכונה גם "הנביא מאומהה"), טען לאחרונה כי לא יקנה ביטקוין - הנסחר היום בשווי של למעלה מ-30,000 דולרים - גם ב-25 דולרים. לפי באפט, מדובר בכלי ריק ללא ערך. אבל ניחא מטבעות קריפטו וביטקוין: נראה שהביקורת החזקה ביותר נשמעת כנגד NFT: המבקרים טוענים ש-NFT הוא פתרון טכנולוגי שאינו מקיים את מה שהוא מבטיח. כלומר אין ביכולתם של ה-NFTs לספק מנגנון המאפשר מסחר חכם ובטוח בין משתמשים ללא מתווכי ביניים (כמו בנקים ומדינות), ובפועל, המנגנון לא יכול להתקיים ללא "העולם הישן".
בתימוכין לכך, מובאות דוגמאות שונות לכך שעולם ה-NFT מרבה להישען על מוסדות החוק הקיימים כדי לתפקד. למשל, בשבוע שעבר פורסם כי הוגש כתב אישום כנגד בכיר לשעבר ב-OpenSea, המרקטפלייס המוביל למסחר ב-NFT, בגין שימוש במידע פנים. כלומר, כדי לאכוף את הסדר והחוק בעולם ה-NFT, בפועל אנחנו לא יכולים ללא המשטרה ומערכת בתי המשפט. מעבר לכך, המסחר ב-NFT כבר כיום רווי הונאות, ולאחרונה הודתה OpenSea כי בערך 80% מהעסקאות המבוצעות בפלטפורמה הן בפועל הונאה. יתרה מכך, ה-Web 3.0 מציע חזון מבוזר ואנטי ריכוזי, אולם בפועל עולם הקריפטו וה-NFT בפרט, ריכוזי בטירוף (כמעט כל המסחר ב-NFT נעשה בפלטפורמה ריכוזית אחת, OpenSea). ישנן טענות ביקורת נוספות כגון שמדובר בכלכלת FOMO וכדומה, והאמת שקצרה היריעה מלהתייחס לכל הטענות, אבל הנקודה העיקרית היא שמדובר בבועת אוויר חם ותו לא.
אני מודה, מדובר בטענות כבדות משקל, ולכן הן ראויות להתייחסות. משום כך, אצרף להלן כמה נקודות מחשבה על NFT, והצעה ידידותית: החזיקו את הסוסים שלכם. עולם ה-NFT עדיין חי, ואל תבנו על כך שזה ישתנה בקרוב.
בהקשר הקונספט של NFT כפתרון אבטחה והוכחת בעלות, מבקרי ה-NFT אומרים משהו כזה: אם מדובר בפתרון שנועד להבטיח בעלות בטוחה בנכס ללא צורך בהתערבות של גורמים חיצוניים, ובפועל אנחנו רואים שיש המון הונאות בשדה ה-NFT, וכן הישענות על רשת הביטחון של צדדים שלישיים, אזי נובע מכך שטכנולוגיית ה-NFT לא יכולה לקיים את מה שהיא מבטיחה.
עם זאת, שווה לזכור שנכון שיש רמאויות, אך בכללותה השיטה עובדת, ומי ששומר על אמצעי בטיחות מסוימים, פשוט לא יכול להפסיד את הקריפטו שלו (אגב, גם אותו עובד לשעבר ב-OpenSea, נתפס הודות לתיעוד עסקאות בבלוקצ'יין). ישנן הונאות כספיות גם ביחס לשקלים, יורו ודולרים; האם מישהו טוען שצריך לוותר עליהם בשל כך?
מעבר לכך מה שחסר בטיעון הזה נגד הביטחון ב-NFTs, היא העובדה שאף אחד (או כמעט אף אחד) לא טוען שאנחנו כבר כיום נמצאים כבר כיום ב-Web 3.0: אכן, NFT וקריפטו בכללותם חשופים להונאות פישינג למיניהם, ונכון שכיום כלים מהעולם הישן משמשים כאמצעי אכיפה משלימים לצורך השגת סדר בעולם הקריפטו, אבל אלו במידה רבה חלק מחבלי הקליטה וההטמעה הבלתי נמנעים במעבר לאינטרנט מבוזר יותר. מדובר בתהליך הדרגתי, ואף אחד לא טוען שאנחנו בסופו של בתהליך, אלא בקושי בתחילתו. אלא מה? הזיהוי הזה של התהליך, הוא זה שבאמת מצית את הדמיון, ומאפשר לראות את האינטרנט כפי שיהיה בסופו של דבר.
אני נזהרת מלטעון שהמעבר ל-Web 3.0 יקרה בשנה הקרובה, או אפילו בשנים הקרובות, ומכל מקום, אני סבורה שמדובר בתהליך ארוך. נכון, המודל הכלכלי עדיין לא ברור, הפתרונות עדיין לא מושלמים, החזונות הרבים ביחס ל-Web 3.0 יוצרים ספק לכשעצמם ועוד. עם זאת, בסופו של יום האינטרנט שלנו ישתנה, בין אם עכשיו ובין אם עוד 20 שנה, היות ואין אפשרות אחרת: אם האינטרנט לא ישתנה, הוא פשוט יהיה לא רלוונטי עבור רובנו. ניתן דוגמה: בפברואר האחרון ירדה מניית פייסבוק ב-25% בבת אחת לאחר פרסום הדו"חות השנתיים שלה. לראשונה, מספר המשתמשים החדשים לא עלה כלל. אולם עדיין יש מספר משתמשים אדיר, אז איך ניתן להסביר ירידה שכזאת? התשובה היא שהסנטימנט הברור הוא שמשתמשים ותיקים פשוט נוטשים את פייסבוק. לא ברור כמה זמן זה ייקח, אבל מה שכן ברור הוא שאם הדברים לא ישתנו, פייסבוק לא תתקיים באותה מתכונת במוקדם או במאוחר. חשוב להבין שפייסבוק היא אינה עוד פלטפורמה, אלא המתחרה של גוגל על ההגמוניה של האינטרנט כולו. גם אם יש פלטפורמות אחרות, ספק אם יכולה לקום מתחרה בסדר הגודל הזה אי פעם.
ביקורת חשובה המוטחת נגד קריפטו ו-NFT בפרט, היא שהם לא מייצגים שום דבר, ולכן אין להם ערך. אולם זו כנראה לא הפעם הראשונה שהושמעה ביקורת כזאת בהיסטוריה כנגד משהו עם ערך ייצוגי: אם ננסה לתמצת בפשטות (עד כדי כאב) את ההיסטוריה של הכסף בכלכלה המודרנית, גם הכסף בכל המדינות כיום בעולם, עבר מתקן הזהב (קרי למצב שהכסף המודפס על ידי בנקים מרכזיים מגובה בכמות מסוימת של זהב המוחזק על ידי הבנק), למה שנקרא "מטבע פיאט", קרי מטבע שאינו מגובה בסחורה ממשית. הכסף כיום מייצג את האמון שאנשים נותנים בכלכלה מסוימת, וביכולתה של הממשלה לשלם את מה שהיא חייבת. איך היא תשלם? בכסף שיש לו ערך, רק אם מאמינים שיש לו ערך.
כלומר, הקונספט הזה של אמון כמשהו שמקנה ערך לא הומצא בתקופת הקריפטו. ההבדל הוא שהפעם המטבע בא "מלמטה", ולא מלמעלה, קרי הממשלה. נכון, אפשר לטעון שזה כל ההבדל, ויש כאלה שאכן טוענים זאת. אולם ישנן אינדיקציות שבכל זאת, הביטקוין הולך וקונה לעצמו אמון ברמה כזאת, שניתן להגיד שיש לו ערך אינטרינזי (ערך לדבר עצמו, ללא קשר לתועלת): הביטקוין עדיין איתנו ועדיין שומר על ערך גבוה יחסית (בערך 30,000 דולרים נכון להיום), וזאת למרות שמספידים אותו חדשות לבקרים. כפי שכתבה לאחרונה הבלוגרית הידועה בשם "הסולידית", ככל שעוברות השנים, יותר ויותר גופים ומחזיקים מכירים בכך שיש לו ערך אינטרינזי, וזאת למרות שהוא אינו מגובה על ידי אף מדינה. מעבר לכך, הביטקוין מתברר כאמצעי יעיל עבור אזרחים תחת שלטון טוטליטרי דוגמת סין, או אזרחים במצבי קיצון ומלחמה כמו אזרחי אוקראינה תחת מצור רוסי, המבקשים להוציא ולהעביר כסף מהמדינה, מבלי שהשלטון ימנע זאת מהם. הביטקוין משמש אנשים רבים ברחבי הגלובוס שאין להם חשבון בנק, בין אם כי הם שייכים לשולי החברה, ובין אם כי הם חיים במדינה ללא תשתיות בנקאיות מסודרות. המצב הזה לא צפוי להשתנות בקרוב.
ומה זה קשור ל-NFT? רגע, אני צריכה קודם להבהיר משהו נוסף לגבי ביטקוין: מבחינות רבות, ביטקוין הוא מיושן מאוד: בזבזני מבחינת צריכת אנרגיה ואיטי מבחינת אישור עסקאות. מה נותן לו יתרון על פני המטבעות האחרים? עצם העובדה שהוא הראשון שפרץ, הכיר לעולם את הבלוקצ'יין, ועשה היסטוריה. הרשת הזאת של משתמשים רבים שמאמינים בו, היא מה שמקנה לו ערך. במובן הזה, ישנם פרויקטים של NFT שיש להם מספיק אנשים שמאמינים בערך שלהם, שאפשר להגיד שיש להם ערך כזה או אחר. פרויקטים כגון הקופים המשועממים, גובלינים, קריפטו פאנקס ועוד רבים אחרים, יישארו כאן לגמרי, בין אם נרצה ובין אם לאו. במובן הזה, אין לכחד שמדובר בנכסים שיש להם שווי, בדיוק כפי שלציורים בעולם האמיתי יש שווי: אפשר להתווכח על הערכת השווי, אך לא על עצם הטענה שיש להם שווי מסוים, הנובע מכך שאנשים מאמינים בערך שלהם.
הבלוקצ'יין
סימן נוסף הוא השימוש ההולך וגובר בבלוקצ'יין: גם אם נתעלם מביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים, עצם השמירה על מידע כך שהוא נמצא על המון מחשבים בו זמנית, הפועלים יחדיו במנגנון קונצנזוס מתוחכם, היא רעיון פורץ דרך. חברות כמו אמזון ומיקרוסופט כבר מפתחות פתרונות של בלוקצ'יין כשירות (BaaS). הפתרונות האבטחתיים שהבלוקצ'יין מאפשרת, מבטיחים שהעולם יעבור תהפוכות באופן שבו מאוחסן מידע, כך שהוא יהיה שקוף יותר, בטוח יותר ומבוזר יותר.
מהפכת הבלוקצ'יין מתקשרת גם עם ה-NFT: גם אם נתעלם מיצירות שהשווי שלהן בהחלט מנופח, הטכנולוגיה עצמה היא פורצת דרך, ומאפשרת בעלות מוגנת ברמה שטרם הכרנו, ופתרונות חדשניים לבעיות אמיתיות. מעבר לכך, היא פותחת דלת לסוג חדש של מסחר באומנות, כזה שבה אמנים באמת יכולים להרוויח מיצירה דיגיטלית. למשל, ישנן פלטפורמות מוזיקליות דוגמת Audius ו-Royal שהוקמו על בלוקצ'יין, בין היתר בטענה שמתוך שוק המוזיקה האדיר, רק אחוז קטן מגיע באמת לאמנים עצמם. מכל מקום, עצם הרעיון הזה הוא פורץ דרך והוא גדול יותר מיצירה כזאת או אחרת שהוטבעה כ-NFT.
אם לסכם, אני לא טוענת שיש לי את כל התשובות ביחס לעתידו של ה-Web 3.0, אבל אני כן טוענת שזה כוח שבסופו של דבר אי אפשר יהיה להתעלם ממנו.