גם לאחר השבתת בבתי הספר, חטיבות הביניים והגנים הבוקר, במחאה על התנהלות משרד האוצר במו"מ מול הסתדרות המורים על תנאי עובדי ההוראה, שר האוצר, אביגדור ליברמן, מתבצר בעמדתו ולא מוכן לחתום על ההסכם הקיבוצי החדש עם המורים, שיכלול העלאת שכר, ללא התאמה בין חופשות בתי הספר לחופשות ההורים.
בריאיון בו מתייחס שר האוצר להעברת התקציב, עליית מחירי השכירות, תכנית הדיור, שכר המינימום ושרידות הממשלה המצב הקואליציוני, אומר ליברמן שהוא מעריך ומכבד את יפה בן דוד, וכמובן את שרת החינוך, אבל אינו מוכן לקבל את הסטת תשומת הלב מהתאמת לוח החופשות לסוגיית שכר המורים.
"הסתדרות המורים מנסה למקד את הטענות סביב השכר, ואני אומר שאין שום מחלקות לגבי השכר. אנחנו מוכנים ורוצים ללכת לקראת המורים וחייבים לשפר את שכרם ולכן לא נקבל את הניסיון שלהם להסיט את ויכוח. יש שני דגשים: מי שמרוויח 7,000 שקלים יקבל תוספת גבוהה יותר, כי לפי כל המדדים, כולל ה- OECD, הפער בין מורה מתחיל לוותיק הוא הכי גדול שיש. אפשר להגיע להסכמה: צריך לתת למנהלי בתי הספר הרבה שעות נוספות שינתנו כבונוס למורים מצטיינים.
הוויכוח הוא על התאמת החופשים של ההורים עם אלה של מערכת החינוך. הורים צעירים מחפשים פתרונות, סבים, סבתות, או קייטנות שעולות הרבה כסף, כשהעלות למשק על כל יום כזה היא 150 מיליון שקלים ליום ומעל מיליארד שקלים לשנה. הכוונה היא לחלק את החופשות אחרת. עוד ב- 2017 הוגש דו"ח מפורט של וועדה שבחנה את העניין. אמרתי ליפה בן דוד, לא נכניס את זה לספטמבר 2022, אלא מהראשון לספטמבר 2023".
אם זה כל כך פשוט, למה היא לא מסכימה?
"זה נשגב מבינתי. זאת סתם התעקשות. ההסכם הקיבוצי האחרון עם המורים נחתם בספטמבר 2016, ומאז עברו שש שנים. גם ההסכם הבא יהיה ארוך ואני לא מבין למה היא חושבת שזו פגיעה במורים שאנחנו אומרים במפורש, שלא נוריד יום חופשה למורים ולא נוסיף להם יום עבודה. לא חייבים להיות ביולי 24 ימי חופשה, אפשר לקחת אותם גם בחפיפה עם חגי תשרי. בספטמבר הרי אין אף פעם רצף פדגוגי והילדים מבזבזים את הזמן".
תצליח לסגור את ההסכם עד סוף אוגוסט?
"אני לא מתכוון לסגור הסכם בלי הסוגיה של סנכרון החופשים גם שרת החינוך תומכת בזה והסוגייה הזאת הייתה חלק ממצע הבחירות של תקווה חדשה".
והיה ובספטמבר תפרוץ שביתה, מה אז?
"יש בית דין לעבודה וכלים נוספים".
"הטענה לעלייה במחירי השכירות היא לא כצעקתה"
לא רק הגזרה החינוכית בוערת, אלא גם שוק הדיור ובעיקר, מחירי השכירות שזינקו בעשרות אחוזים לא רק בתל אביב ובמרכז, אלא גם בפריפריה. הכעס ברשתות על המשכירים ועל הממשלה, שלא מתערבת וממתנת את המחירים, מזכיר את זה שהיה לפני פרוץ מחאת 2011. באופן תמוה, יש לומר, שר האוצר טוען בתוקף שמחירי השכירות לא עלו.
"הממשלה לא עומדת בצד. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הטענה לעליה במחירי השכירות היא לא כצעקתה. אנחנו רואים התמתנות בשוק הדיור והיא תבוא לידי ביטוי גם בשוק השכירות. זה לא הוקוס פוקוס".
אפשר לחוקק חוק שיגביל את היכול להעלות מחירים מעבר ל5% אחוזים לשנה, למשל, כמו שנעשה במדינות בעולם. הממשלה בוחרת לא להתערב.
"צריך להגדיל את ההיצע, לא הכל צריך להיעשות בחקיקה. העניין הוא היצע וביקוש ואנחנו נמצאים במצב טוב. גם בנושא מחירי הדיור וגם בנושא השכירות".
אתה מחזק את הטענה שהממשלה הנוכחית לא מחוברת אל העם ולא מבינה מול איזה מצוקות האזרחים מתמודדים. כמו, למשל, ברפורמה בתחבורה הציבורית שהעברתם, רפורמה חכמה, ששכחה את העניים
"אין ממשלה שמחוברת יותר לעם מהממשלה הנוכחית. אנחנו עשינו הרבה יותר ממה שאחרים עשו למען הציבור. אי אפשר לנהל את המדינה לפי השיח ברשתות החברתיות, בטח אחרי מה שקרה השבוע בכנסת. התקציב שאגיש יהיה נטול פופוליזם, כך היה בתקציב 2022 וכך יהיה גם בתקציב 2023".
אתה לא חושש שתפרוץ מחאה חברתית בגלל מחירי השכירות?
"אין עליית במחירי השכירות ואין עליה של 30%-40% בשכירויות באף מקום בארץ, חוץ מאולי בשלושה רחובות בתל אביב. זה פשוט לא קיים. בטח שלא בפריפריה. אני מדבר עם ראשי העיריות ומקבל נתונים על קצב רכישת דירות ומצב שוק השכירות.
הכלכלנית הראשית של ה- OECD התראיינה הבוקר ונתנה תחזית כלכלית עולמית קשה וחילקה שבחים לישראל. אין עליות מחירים בישראל, יש עליות מחירים בכל העולם. מכיוון שאצלנו עליות המחירים הם ב- 50% פחות בהשוואה למעצמות הכלכליות ארה"ב, בריטניה וגרמניה, וצ'כיה, שמדינה אירופאית שאני נוהג להשוות אליה כי היא דומה לנו בגודל, אנחנו במצב מאוד מאוד טוב. אני רגוע. אנחנו לא יכולים להשפיע על מחיר חבית נפט, שהגיע ל - 123 דולר".
סוף עונת התפוזים
אתמול הודיע ליברמן שהוא משהה את הדיונים על תקציב המדינה, שהיו אמורים להגיע לשולחן הממשלה ב- 23 ביוני. שר האוצר הוא שועל פוליטי וותיק ולכן יש להניח, שאם החליט לא לדון בתקציב, כנראה שיש לו סיבות להאמין שאין לו סיכוי להעביר אותו, למרות שהוא מכחיש שהסיבה היא פוליטית ומעדיף להיאחז בטיעון כלכלי.
"מה שהיה אתמול בכנסת, היה דבר בלתי נסבל. להעלות את שכר המינימום ל- 40 שקלים? זה חוסר אחריות. בבת אחת להעלות את שכר המינימום ב- 30%? מעסיקים לא יוכלו לעמוד בזה, המחירים יעלו, עסקים יסגרו ונכנס לסחרור אינפלציוני. צריך להבין שהסקטור הציבורי עומד על 185 והשאר הם מעסיקים פרטיים ולכן זה בלתי נסבל ובלתי אחראי.
ביקשתי להשעות את דיוני התקציב כי כרגע יש תביעות שכר במשק בגובה של 41 מיליארד שקלים, מורים, סגל אקדמי בכיר ורופאים, ודרישות מכל המפלגות, השרים והח"כים, שכום מכובד שעובר את ה - 50 מיליארד. אנחנו לא נקדם את התקציב עד שאנשים יבינו שצריך להתכנס למסגרת".
אתה מדבר על טיעון כלכלי, כששנינו יודעים שהסיבה לעצירת הדיונים על התקציב היא פוליטית. אין לך סיכוי להעביר אותו בכנסת.
"לדון עליו בממשלה יש בהחלט התכנות. אבל צריך להבין שלא מדובר בסוף עונת התפוזים, כי זה אומר לאבד שליטה ולדרדר את המשק. צריך קודם כל לאשר את מסגרת התקציב ואחר כך יש סדר עדיפויות שבראשן הסוגיה הביטחונית. צעירה בשפרעם נרצחה וברור שזה פשע מאורגן. לכן אין פה שיקולים פוליטיים אלא כלכליים. אני חוזר, לא יהיה פופוליזם בתקציב הבא".
לפי המצב בקואליציה - הניסוי עם מנסור עבאס כשל.
"זאת ממשלה עם הרבה הישגים וכמו בחיים, בכל ממשלה יש למעלה ולמטה. לפעמים יש תקלות".
רק שבממשלה הזאת תקלה רודפת תקלה.
"נעשה מאמץ גדול שהכל יסתיים עד סוף השבוע".
גם הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם ליברמן, שבו כלולים אנשי עסקים עשירים מאוד, עורר עליו ביקורת נוקבת. הוא דוחה אותה בשאט נפש.
"אני גאה בכל החברים שלי ואין לי מה להסתיר כל מה שהם השיגו זה היה בעשר אצבעות, אף אחד לא קיבל כלום בירושה. גם אני, כשהגעתי לארץ, התחלתי לעבוד כסבל בנמל התעופה בן גוריון ובמהלך השנים התחברתי לאנשים שדומים לי.
תסתכלי על הצהרות הון של שרים אחרים. הן לא פורסמו בכלל. כשנתניהו היה צריך לפרסם את ניגוד העניינים שלו, זה היה רק אחרי לחץ של היוהמ"ש ואני בטוח שיש לו עוד חברים מעבר למה שהוא פירט. הרי הוא נסע לנפוש בהוואי אצל בחור מהפרולטריון.
אני לא אתן פתחון פה. אני הכי מפורט והכי מדוקדק. ב- 2016 יזמנו הצעת חוק שהצהרות ההון של כל ראש מפלגה והשרים יהיו פתוחות לעיני הציבור. מי הצביע נגד? חברי הליכוד, ישראל ביתנו הייתה בעד".