מושלכים לעת זיקנה: עד כמה קשה להיות קשיש בישראל?

אל תשליכני לעת זיקנה? לא כשמדובר בקצבת הזיקנה, שהפער בינה לבין השכר הממוצע במשק רק הולך וגדל, ומשאיר מאחור את אוכלוסיית הגיל השלישי, שלא שפר עליה המזל ליהנות מפנסיה תקציבית. עתה בצל האינפלציה המטפסת, גובר החשש כי העלייה החדה ביוקר המחיה יכניס למעגל העוני קשישים נוספים.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, החל מה-1 לינואר השנה עומדת קצבת הזיקנה של כ-858 אלף בני הגיל השלישי בישראל על 1,569 שקל ליחיד ו-2,398 שקל לזוג. זאת לעומת שנת 2011, אז עמדה קצבת הזיקנה על 1,444 שקל - עלייה של כ-8.6% ב-11 השנים האחרונות.

השכר הממוצע במשק, עם זאת, עמד על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 12,672 שקל לשכיר במרץ האחרון, לעומת 8,307 שקל בשנת 2011 - עלייה של 52.5% לאותה תקופה.

קצבת הזיקנה אמנם מתווספת לתשלומי הפנסיה של אוכלוסיית הפורשים מעבודה, העומדים על ממוצע של כ-8.1 אלפי שקלים לגברים שעבדו בישראל ועל כ-5.2 אלפי שקלים בממוצע לנשים, אבל - וזה אבל גדול מאוד: רוב אוכלוסיית הגיל השלישי כלל אינה נהנית מפנסיה.

נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוצגו בוועדת העבודה והרווחה בחודש מרץ האחרון בדיון הנוגע במצוקה הכלכלית של אזרחים וותיקים בעלי פנסיות, העלו כי לכ-58% מהמגיעים לגיל הפרישה אין כלל פנסיה, וכי רק כ-40% מהם מקבלים קצבה פנסיונית חודשית העולה על 1,000 שקל.

מקור היעדר הפנסיות נובע, בין היתר, מאי חיסכון לפנסיה שהתאפשר עד ליישום חוק פנסיה חובה. דו"ח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי, הנוגע לשנת 2020, העלה כי מספר הקשישים העניים לשנה זו הסתכם בכ-159 אלף וכי כ-121 אלף קשישים סבלו מאי ביטחון תזונתי בשנת 2021.

יש לציין כי ההערכות הן כי מצב זה לא עתיד להשתפר גם לאחר יישום החובה לחיסכון לפנסיה, עקב יכולת ההשתכרות הנמוכה כיום של כרבע מהעובדים השכירים במשק, שמרוויחים שכר מינימום ומטה בשל חלקיות משרה או יכולות השתכרות נמוכות.

עוד יש לציין כי משרד האוצר אמנם העלה חלק מהתשלומים הניתנים לחלק מאוכלוסיית הגיל השלישי בחוק ההסדרים האחרון, במסגרתם הועלתה הקצבה החודשית לניצולי שואה מכ-4 אלפי שקלים לכ-6.5 אלפי שקלים, וקצבת השלמת ההכנסה לקשישים עלתה עד לתקרה של 3,799 שקל ליחיד ו-6,002 שקל לזוג עד גיל 70, עם שינויים של כמה עשרות שקלים בודדים כלפי מעלה לבני 70 עד 80, ולבני 80 ומעלה.

ולמרות התיקונים הללו (וחלק בהחלט משמעותי), הנתונים מראים כי רוב הקשישים הזכאים להבטחת הכנסה, שמספרם מוערך בכ-196 אלף איש ואישה, כלל אינם מודעים לזכאותם או שאין ביכולתם למלא הנדרש כדי לדרוש אותה.

בדו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי נכתב, בין היתר, כי "ישנן קצבאות שיש לשקול הקלה בפרמטרים ועלייה בגובה הקצבה המשמשת רשת ביטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסות או שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית כגון: הבטחת הכנסה, קצבת זקנה ודמי אבטלה".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי אף התייחס להעלאת קצבאות השלמת ההכנסה לקשישים בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים של הכנסת בספטמבר האחרון, ואמר, כי "עדכון קצבת הזקנה (שיושם בחוק ההסדרים האחרון. צ.ג) הוא ביזיון".

שפיגלר התייחס בעיקר לפרמטרים הנדרשים לקבלת המענק, כדוגמת אחזקת רכב ששוויו יעמוד על עד 42,366 שקל, ועוד.

אלכס טנצר, פעיל חברתי המשמש כיו"ר המטה למען עובדי הקבלן, אמר לוואלה! כסף: "מדובר באבסורד, שהרי אחזקה של רכב ישן שנדרש לקשישים בפריפריה להתניידות או קצבה המגיעה לרף של כ-3,800 שקל או לחלופין חשבון בנק המכיל למעלה מכ-36 אלף שקל, מונע מקשישים את הזכאות להשלמת הכנסה.

העיוות אף עמוק יותר, שכן כמה שקלים בודדים מונעים גם את הזכאות להטבות הנלוות לקצבה זו, כדוגמת פטור מארנונה, הנחות על תרופות, והנחות בחשבונות השונים כדוגמת החשמל ומים.

הבעיה העמוקה אף יותר נוגעת בכ-180 אלף קשישים שנופלים בין הכיסאות ומתקיימים רק מקצבת זיקנה, שכן הם אינם זכאים לקצבת פנסיה או תשלומים נוספים כלל.

מקור כל העיוותים הללו נוצר כתוצאה מהוצאת הצמדת קצבת הזיקנה לשכר הממוצע במשק והעברת הצמדתה למדד המחירים לצרכן. בשל כך קצבת הזיקנה עלתה בעשור האחרון ב-152 שקל בלבד, אך בכמה עלו מחירי הדיור, התחבורה, המזון והתרופות?".

טנצר שלח לאחרונה מכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן, בו כתב, בין היתר: "אוכלוסיית הגיל השלישי ראויה לתשומת לב מיוחדת, שכן זיקנה היא נחלת הכלל, והזכות להזדקן בכבוד היא זכות יסוד, כמו גם מראה לחברה בה אנו חיים.

לפני עשרים שנה הוחלפה הצמדת קצבת הזקנה מהשכר הממוצע במשק למדד המחירים לצרכן, ויצרה עיוות. מצד אחד אנחנו רואים הדרדרות הכנסות של גמלאים מקצבת זקנה, אך מהצד השני הממשלה טוענת שהעלאת השלמת ההכנסה לא הותירה קשישים מתחת לקו העוני.

יש לציין כי מספר מקבלי השלמת הכנסה הגיע רק לכ-196 אלף קשישים מתוך כ-858 אלף גמלאים המקבלים קצבת זקנה. ב 2018 התפרסם דו"ח הוועדה 'לקצבת זקנה ראויה בישראל' בראשות הכלכלן פרופ' איתן ששינסקי, בו נכתב, בין היתר, כי 'סכום ההכנסות הכולל הנדרש לקיום בכבוד לזוג עומד על סך של 7,807 שקל לחודש, מכל סוגי ההכנסות, וליחיד על סך של 4,607 שקל לחודש".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתקציב האחרון הועלו קצבאות השלמת הכנסה כך שהקצבה תעמוד על לפחות 70% משכר המינימום. העלאה זו הובילה לכך שכל הקשישים במדינת ישראל נמצאים מעל קו העוני".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי ניסה במשך שנים לקדם שינוי חקיקה לטובת העלאת קצבאות הזיקנה אך לצערנו הגורמים הרלוונטיים התנגדו לקידום הנושא.

הגורמים המקצועיים בביטוח הלאומי בעד העלאת קצבאות הזיקנה והקלה בתנאים לקצבאות השלמת הכנסה (והבטחת הכנסה) שנועדו לסייע לאוכלוסייה החלשה ביותר ולצרכים היומיומיים של האזרחים הוותיקים כיום".