עובדים פחות ומרוויחים פחות: נחשף דוח תעסוקת חרדים בישראל

שיעור החרדים בכוח העבודה בישראל הוא כ-8%, נתון נמוך למדי - כך עולה מדו"ח שנכתב לבקשת "הוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים" על ידי מרב פלג-גבאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ומתפרסם פה לראשונה. המסמך מציג תמונת מצב עדכנית של שיעורי התעסוקה והשכר בקרב חרדים בענפי המשק השונים ואת החסמים להשתלבותם בשוק העבודה ובמקביל את פעולות הממשלה בתחום זה.

הוועדה בכנסת תתכנס היום כאשר הדו"ח אמור להוות מצע לדיון. עוד עולה מהדו"ח כי על פי תחזיות, שיעור החרדים בכוח העבודה צפוי להגיע עד שנת 2065 ל- 26% כך שעדיין מדובר בשיעור לא גבוה.

בשנים 2003-2015 חל גידול משמעותי בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, אבל בעוד ששיעור התעסוקה בקרב הנשים החרדיות הוסיף לגדול גם לאחר שנת 2015, הגידול בשיעור התעסוקה בקרב הגברים נעצר ואף פחת מאז. גורמים ממשלתיים ומקצועיים הסבירו את העצירה, בין היתר, בעובדה שתקציבי המדינה והתמיכה הממשלתית באוכלוסייה החרדית גדלו וכן שהפטור משירות צבאי לבני הישיבות נותר על 24 שנים..

נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 כמחצית מהגברים החרדים מועסקים, ושיעור התעסוקה בקרבם - על פי הגדרה עצמית - עומד על 54.5%. יש לציין כי זהו נתון גבוה יותר מאשר בקרב אלה המוגדרים על פי מוסד הלימודים האחרון שבו למדו או על פי יישוב המגורים, בקרבם עומד שיעור התעסוקה על 50.9%.

יש לציין כי שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך מיעדי התעסוקה שנקבעו בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2021 לפיהם יעד התעסוקה לגברים חרדים בגיל 66-25 יעמוד על שיעור של 65% מועסקים בשנת 2030, בתוספת הערכה כי הוא יעלה ל-70% אם גיל הפטור משירות צבאי ירד.

עוד יש להדגיש כי אל מול הגברים, ששיעור התעסוקה בקרבם רחוק מהיחד שהוגדר לשנת 2030, הרי שבקרב נשים חרדיות עומד שיעור התעסוקה על 81%. כלומר - כבר עומד ביעד שנקבע לשנת 2030.


ולמרות שיעור התעסוקה הגבוה יחסית בקרב נשים חרדיות, רק 37% מהן מועסקות במשרה מלאה, זאת לעומת 59% מהיהודיות שאינן חרדיות. באשר לגברים החרדים, פחות משליש מהם מועסקים במשרה מלאה לעומת כשלושה רבעים בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. להיקף המשרות יש כמובן השפעה ישירה על גובה השכר הממוצע.

בתחילת שנת 2018, ההכנסה החודשית הממוצעת והחציונית של הגברים החרדים הייתה קטנה בכ-40% מהכנסתם של גברים יהודים שאינם חרדים, והכנסתן הממוצעת והחציונית של הנשים החרדיות הייתה קטנה בכ30% מהכנסתן של יהודיות שאינן חרדיות. גם השכר הממוצע והחציוני ברוטו לשעה של נשים וגברים חרדים היה נמוך בהשוואה לזה של יהודים שאינם חרדים.

ומה עם ההייטק? שיעור המועסקים בענף ההייטק עלה בהדרגה בשנים האחרונות אך הוא עדיין נמוך. לפי נתוני זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, שיעורם בקרב המועסקים בענף בשנת 2019 היה 5.5%, ולפי נתוני רשות החדשנות שיעור המועסקים החרדים בענף בשנת 2021 היה 3% כאשר כשני שלישים מהמועסקים החרדים בענף הן נשים.

בקרב הגברים החרדים כמעט ולא ניכר שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק ובנוסף פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים לא חרדים העובדים בענף גדלו לאורך השנים.

החסמים עיקריים להשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה כוללים חוסר משמעותי במיומנויות יסוד, כגון ידע באנגלית ובמתמטיקה ואוריינות דיגיטלית.

אך עם זאת ישנם גם חסמים שנוגעים ממדיניות ממשלתית כדוגמת איסור על עבודה או רכישת השכלה לא תורנית לפני גיל 24 כתנאי לקבלת פטור מגיוס לצה"ל. לאיוולת הזאת יש להוסיף תמריץ שלילי לצאת לעבודה בשכר נמוך, שהוא תוצאה משילוב בין התמיכה הישירה והעקיפה של המדינה בתלמידי הישיבות לבין כניסתם המאוחרת לשוק העבודה, ובהעדר הכשרה הולמת.

וישנם כמובן גם קשיים תרבותיים וחברתיים המקשים על שילוב בענפים עתירי שכר.

חסמים מרכזיים להשתלבות ולקידום נשים חרדיות הם צורך לאזן בין תעסוקה למטלות הבית והמשפחה, מחסור ברקע לימודי, חסמים חברתיים ותרבותיים, מגוון מצומצם של תחומי לימוד ומיעוט לימודים אקדמיים, המקשים על ניידות וקידום מקצועי.

חסמים נוספים משותפים לשני המינים, כוללים נגישות תחבורתית מוגבלת, העדר כלים מותאמים בקרב המעסיקים לאיתור ולמיון מועמדים חרדים, וגם רתיעה של מעסיקים מהעסקת חרדים מחשש שיידרשו לשם כך התאמות מרחיקות לכת.

זרוע העבודה דיווחה כי היא מפעילה כמה תוכניות סיוע לשילוב חרדים בתעסוקה - חלקן במסגרת שותפויות עם ארגונים שונים - המציעות ייעוץ, הכשרה, ליווי, השמה במקומות עבודה ועידוד מעסיקים לקליטת עובדים חרדים.

גם רשות החדשנות מפרסמת מידע על תוכניות הכשרה לשם קידום אוכלוסיות המתאפיינות בתת-ייצוג בענף ההייטק, לרבות החברה החרדית. נציין כי לא נמסר לנו מידע מלא על היקף המשתתפים בכל אחת מהתוכניות ועל תוצאותיהן.

יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים, ח"כ יוליה מלינובסקי,:תמונת המצב מדאיגה, אם עד כה ידענו ששיעור התעסוקה בקרב גברים חרדיים במגמת עצירה, כעת אנחנו רואים בדו"ח שבשנים האחרונות האחוז אפילו יורד. אני לא מאשימה חלילה את הציבור החרדי כי זה מה שהם הורגלו אליו.

המטרה שלנו היא לחפש היכן נמצאים החסמים, בין אם מדובר בחסמים תרבותיים או בבעיות אחרות. היעד שלנו לחפש דרכים ולעזור למגזר החרדי להיכנס לשוק התעסוקה בדגש על הצרכים הייחודיים של אותו ציבור. עלינו לחשוב מחוץ לקופסה על מנת למצוא פתרונות.