מה עושים: צ'קמרקס היא חברת אבטחת מידע העוסקת בפיתוח פלטפורמה לאבטחת תוכנות ויישומים, זיהוי ותיקון חולשות אבטחה.
משתתפים:
אורי בנדט, בן 37, נשוי + 2, גר בשוהם. תפקיד: VP of Product Management, שנתיים וחצי בחברה.
שירה דודי, בת 45, נשואה + 2, גרה מושב חירות. תפקיד: VP of Global Support, 8.5 שנים בחברה.
מרק מישייב, בן 46, נשוי + 3, גר בבאר שבע. תפקיד: Chief Architect, שנתיים וחצי בחברה.
לוקיישן: על פני ארבע קומות, בבניין "אטריום" במתחם הבורסה ברמת גן, פרוסים משרדי צ'קמרקס, אליהם מגיעים 400 העובדים בישראל, מתוך כ- 1000 ברחבי העולם. אם היינו מגיעים לשם בעוד כמה חודשים, כך נאמר לנו, הנראות הייתה אחרת לגמרי, כי ממש עוד מעט מתחיל שיפוץ מאסיבי שיעדכן את העיצוב לרוח התקופה ולא פחות חשוב, ללוגו החדש שמעוצב בוורוד וכחול במקום הירוק הקודם.
קומת המטה מחולקת למשרדים וחדרי ישיבות, וביניהם פינות ישיבה. בשאר הקומות יש אופן ספייס פונקציונאלי, עם שולחנות ארוכים בהירים ושטיח אפור. יש גם "תאי טלפון" לשיחות של אחד על אחד, מתחמי ישיבות וחדר הדרכות רחב ידיים. הזמנות האוכל מגיעות לקומה העשירית ועובדי צ'קמרקס בנו תוכנה שיתוף מיוחדת, ששולחת הודעה במייל למי שהמשלוח שלו הגיע.
ללהקת הבית של צ'קמרקס יש חדר חזרות שהרבה להקות היו מוכנות לאמץ: אקוסטיקה מושלמת, גיטרות רגילות וחשמליות, מערכת תופים, קלידים משוכללים, מסך ירוק לצילומים ומערכת הקלטה מקצועית. המנכ"ל מנגן על גיטרה מובילה ואם מישהו שומע על מתופף טוב פנוי - הוא מוזמן לפנות.
הפסקת קפה: המטבחון צנוע, ארונות שחורים ומשטח עבודה בהיר.
האי מחולק לחלק הבריא, שבו אפשר למצוא מכלים עם גרנולה, מיקס אגוזים ושקדים, כמה קופסאות קורנפלקס, חטיפי חלווה ותמרים, ולזה שמוקדש לחטאים קטנים - תפוצ'יפס, ביסלי, עוגיות, בייגלה, וופלים ולאיזון פירות וירקות.
מי שרוצה לחמם משהו שהביא מהבית יכול להשתמש באחד משלושת המיקרוגלים, למזוג קפה מהמכונה עם הפולים או ממכונת הקפסולות ולהכין סודה במכשיר שמונח לידן. במקרר יש גבינת פיראוס, לאבנה, גבינה לבנה, בולגרית וקוטג', קופסאות אישיות עם סלט ביצים, טונה, מטבוחה וגם גבנ"צ, חומוס וחמאה, ובמקפיא יש ארטיקים בטעמי פירות של "הביוקר".
CV: כמו ילד סנדביץ' קלאסי, גם אורי הרגיש צורך להוכיח את עצמו מול אחיו הגדול שלמד רפואה. תמיד אהב להפעיל את הידיים, בנה בלגו ודגמים של מטוסים, ובגיל 16 עשה קורס טכנאי מחשבים, למד במגמת מחשבים ונהנה לתכנת. אחרי שירות ב"דוכיפת" יצא לטיול אחרי צבא, שיפר בגרויות במתימטיקה והתחיל ללמוד ביוטכנולוגיה. סמסטר אחד הספיק לו כדי להבין שזה לא בשבילו והוא חזר עזב את הכימיה האורגנית ושב לחיק מדעי המחשב.
הוא התקבל לעבודה בבזק כתומך באינטרנט ומשם עבר למשרת סטודנט ב- HP. אחרי שנה הפך למהנדס אוטומציה, שנתיים אחר כך מונה לראש צוות QA ובשיא ניהל שלושה צוותים בשלושה אתרים שונים. "אחרי ארבע שנים" הוא אומר, "רציתי לעשות שינוי. נמשכתי למוצר ולביזנס ופחות לחלקים הטכניים. זה לא היה נפוץ כמו שזה היום, כשכולם רוצים להיות מנהלי מוצר.
"ב-HP כל עובד היה יכול להגיש רעיון לסטארט אפ ואם הוא היה מאושר, החברה שימשה כאינקובטור. הצעתי לחבר בין כתבים טכניים לצוותי פיתוח ואפילו יש לי פטנט רשום על זה. רצתי עם הפרויקט שנה, מה שחשף אותי לתהליך של איך לבנות מוצר, מה זה אומר להוביל אותו ואז עברתי לנהל את אחד ממוצרי הדגל של HP.
"אחרי שלוש וחצי שנים נוספות עברתי לחברה שעסקה בהדרכה יעילה לחברות באמצעות טכנולוגיה. כשהבעלות השתנה, חבר ראה שיש משרה פתוחה בצ'קמרקס וככה הגעתי לכאן. זה היה עוד לפני הקורונה, ואיך שהתחלתי לעבוד, טסנו כולנו, 700 עובדים לתאילנד, 60 חזרו חולים בקורונה.
אני זוכר שבשדה התעופה בבנגקוק אנשים הלכו עם מסיכות וזה נראה לנו הכי מוזר. בתחילת 2020 נרכשנו, חלק מהמנהלים עזבו כחלק טבעי מתהליך הרכישה, וקיבלתי עלי לנהל את הצוות של אחד המוצרים שלנו ומתחילת השנה אני סמנכ"ל ניהול מוצר של כל המוצרים, תחתי יש 26 אנשים בישראל, פורטוגל וארה"ב".
שירה גדלה ברעננה, בין הפרדסים, כשעוד הייתה מושבה פסטורלית. מצד אחד הייתה לה אהבה עצומה לבעלי חיים ומהצד השני - לפרק שעונים ולחשוף את המנגנון. הניגודיות הזו המשיכה בתיכון, כשלמדה ביולוגיה, כימיה ומתימטיקה, וחלמה להיות וטרינרית.
היא עברה קורס טכנולוגי קדם צבאי, אליו באה עם ידע במחשבים שהסתכם בהקלדת עבודת הגמר בביולוגיה על מחשב של חברה והגיעה ל- 8200. אחרי השחרור נרשמה ללימודי ביולוגיה ומדעי המחשב, מתוך שאיפה לסיים בציון גבוה שיאפשר לה לעבור לווטרינריה ואז גם החליטה שהיא רוצה סוס משלה. "אחרי סמסטר הבנתי שלא אוכל לסיים בממוצע שרציתי והבנתי שלא אהיה וטרינרית. אבל כמו כל דבר שאני מתחילה, אני חייבת לסיים, והמשכתי ללמוד עד סוף התואר.
"בסוף השנה השנייה חבר פנה אלי ואמר שיש משרת סטודנט פתוחה ב'טופ אימג' סיסטם' ועבדתי שם בכוונון מנועים ובהמשך נתנו לי אחריות על המוצר. הייתי שבע שנים בפיתוח ומשם זלגתי לעולם התמיכה וניהלתי צוות. למה עזבתי אחרי 13 שנים? כי לא עזבתי קודם. התעייפתי והאווירה השתנתה. במקביל עשיתי קורס לאילוף כלבים וייעוץ התנהגותי לחיות מחמד וקניתי את הסוס הראשון שלי, פרסטו.
"לקחתי מנוחה של תשעה חודשים ובהם אילפתי וייעצתי לבעלי בעלי-חיים בהתנדבות. כשהתחלתי לחפש עבודה, הגעתי לצ'קמרקס, התקבלתי כאשת תמיכה ואיכשהו הפכתי לכל מחלקת התמיכה. היום אני מנהלת 60 אנשים תחתי. גדלתי עם החברה ואני מגדלת את הצוות שלי, בהם שני מנהלים אזוריים. תחושת הסיפוק היא אדירה".
מרק נולד ברוסיה, עלה לארץ ב- 1995 בגיל 19 ושנה אחר כך חזר לרוסיה כדי להתחתן ולחזור לכאן שוב עם אשתו. כמה שבועות אחר כך התגייס לצבא ועשה שירות מקוצר של שנה וחצי. לקראת סוף השירות נולדה להם הבת הראשונה.
כשנפתחה המכללה להנדסת תכנה של סמי שמעון בב"ש, הוא רצה ללמוד משהו שיקדם אותו בחיים והתקבל להדרכת תוכנה. לקח זמן עד שהבין מה משמעות התכנות וכשהאסימון נפל, הקושי הגדול נעלם והוא התחיל ליהנות מהלימודים. הוא מצא עבודה בחברת סטארט אפ, בהתחלה כסטודנט ואחר כך כעובד מהמניין, משם עבר ל"אלביט מערכות" ואז הגיע לצ'קמרקס.
"רציתי לעבוד לאבטחת סייבר במערכות פתוחות", אומר מרק, "ואת הטיול הגדול שלפני הקורונה פספסתי, כי רציתי לעשות חפיפה כמו שצריך. הייתי ראש צוות פיתוח, ראש קבוצת פיתוח ולא מזמן מוניתי לארכיטקט התכנה הראשי של החברה.
בשביל הנשמה: חוץ משני הילדים המאוד אהובים שלו, שבחברה מכירים היטב, אורי מקדיש זמן לנבחרת הכדורסל של צ'קמרקס, שנוסדה עוד לפני הקורונה, עשתה קאמבק מרשים ולאחרונה הצטרפה לליגה למקומות עבודה. עם העלייה לפלייאוף, התעוררה גם תקווה למקום מכובד בצמרת.
הפסנתר הוא המפלט של מרק מרעשי היום יום. כשהוא מנגן הוא מתנתק מהכל, מה שקורה גם בחופשות הסקי שעליהן הוא משתדל לא לוותר. לשירה יש שני סוסים והיא מקפידה לרכוב פעמיים - שלוש בשבוע. יש לה גם שני כלבים ושלושה חתולים וכשהיא לא עסוקה בלטפל בהם, היא עושה עבודות נגרות ובונה מודלים של מסוקים ומטוסים מתקופת מלחמת העולם השנייה.
ערך מוסף: בכל שנה יש בצ'קמרקס האקתון ברבעון האחרון של השנה. בקורונה הוא נערך גלובאלית מרחוק ואת הפיצות והבירות המסורתיות, החליף סיור וירטואלי בפראג. כך העובדים למדו על המגיפה השחורה, כשבחוץ השתולל נגיף הקורונה.
הייתה גם הרמת כוסית בזום לראש השנה, מסיבת ריקודים, סדנת אפיה בשבועות, הופעה של מרינה מקסימיליאן בלומין, חנן בו ארי ועברי לידר הופיע פרונטלית בין הגלים, והיה גם במסיבת פורים ב- 2020, רגע לפני שהכל התחיל. "בבניין יש חדר כושר", אומר אורי, "ואני רואה את העובדים באים משם לפני או אחרי העבודה. בכל חמישי יש 'הפי האוור' וכל קבוצה מקבלת תקציב לעשות פאן ביחד". שירה: "היינו בנסיעה מפנקת לים המלח עם רכיבה על גמלים ובוץ ובמשרד הייתה ארוחה איטלקית, כמו במסעדה, בשבועות".
משבר בהייטק: שירה אומרת שיש תחושת ביטחון שהכל כרגיל, מרק מסביר שצ'מרקס תמיד הייתה חברה סולידית, ואף פעם לא הייתה תחושה שזורקים שם כסף על אירועים או פינוקים. "אנחנו לא מרגישים שום שינוי כרגע מבחינת עמידה ביעדים העסקיים". אורי: "יש לנו 106 משרות פתוחות ועדיין יש קושי לגייס עובדים. מאז הרכישה אנחנו בצמיחה גדולה".
מאיפה עובדים: היברידי, פעמיים בשבוע מהמשרד אבל יש גמישות גם בשעות העבודה וגם בהגעה למשרד. לפעמים נפגשים במסעדה או פאב כדי לשמור על החיבור החברתי.
קוד לבוש: אורי מגיע עם ג'ינס וטי שירט, עם עדיפות לחולצה ממותגת של החברה. הוותיקים מופיעים עם חולצות וינטג' מתחילת הדרך. שירה משקיעה ומגיעה מכובד.
שכר: מרק אומר שהשכר הוא לפי הסטנדרטים של השוק, לא משתוללים ומתנהלים באחריות ואם מגיע למישהו תגמול, לא מחכים ונותנים באופן מידי. "עברתי כמה חברות, מקטנות של עשרה אנשים ועד 'אלביט', והשכר הוגן בהחלט. יש גם אופציות". אורי מוסיף שלכל עובד יש תכנית בונוסים לפי ביצועים. שירה: "אנחנו מקבלים פידבק לאורך כל השנה יש שיחות להעלאת שכר".
מה הלאה: שירה גאה בקדנציה הארוכה שלי ומכיוון שקיבלה את התפקיד החדש שלה בתחילת השנה, יש לה עוד הרבה מה לתום ולעשות פה. "אני רוצה להמשיך ולגדול עם צ'קמרקס", אורי אומר, "עשיתי כאן כברת דרך, אבל יש עוד הרבה לאן לשאוף ועוד כמה מקלדות לשרוף". מרק: "התפקיד שלי מאתגר ואני רוצה להראות את האימפקט של העבודה על החברה. זה התענוג הכי גדול".