בדיוק לפני חצי שנה, הצענו ב"וואלה כסף" לממשלה, לבחון הקלות בכניסה לארץ לרשתות מזון מוזלות מחו"ל, כדי למשוך אותן לישראל, כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה. הרציונל פשוט: רשתות שמתמחות במחירים זולים, יכניסו את רשתות השיווק השבעות והיקרות ללחץ, יגרמו להן וליבואנים להוריד מחירים ועל הדרך גם יגדילו את המגוון על המדפים.
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, קראה ואימצה את ההצעה, היום הובאו לאישור הממשלה הצעה להקמת ועדת היגוי לעידוד כניסתן של רשתות קמעוניות זרות לישראל, רגל נוספת לרפורמת הייבוא שקידמה, שכרגע עדיין לא חלה על מוצרי מזון ומחכה לאישור משרד הבריאות.
במשרד הכלכלה אומרים שכניסה של רשתות שיווק זרות למשק המקומי, יכולה לסייע בטיפול בריכוזיות ובהעדר תחרות בשווקים, והמהלך גם יעזור לחברות מקומיות לייצא את הסחורה שלהם לחו"ל על גבי הפלטפורמה הבינלאומית של הרשת.
הוועדה תלווה ותאפשר מענה מהיר וחדשני לסוגיות רגולטוריות שונות, תנגיש מידע, תנסח ניירות עמדה באשר למתן הקלות, כמו אלה שניתנו לחברות ההייטק הגדולות שנכנסו לישראל, ותסייע - בתקופת ההקמה וההרצה - גם בעניין היתרי העסקה לחברות הזרות ומתן רישיונות עבודה זמניים לעובדי החברה הזרים הנדרשים בשלבים הראשונים של כניסת הרשתות, ככל הנדרש.
קצת רקע: באירופה וארה"ב פועלות כמה רשתות שיודעות לעשות בעיקר דבר אחד - למכור הכי זול שיש. ברשימת עשר חברות ה"הארד דיסקאונט" הפועלות באירופה אפשר למצוא את הגדולה שבהן, Lidl הגרמנית, עם 11 וחצי אלף חנויות, הפרושות על 30 מדינות ברחבי הגלובוס, בין היתר, ארה"ב, צרפת, גרמניה, פולין, בריטניה ואיטליה ומכירות של 94 מיליארד אירו בשנת 2020.
אחריה ברשימה, "אלדי סוד" הגרמנית, עם מכירות "צנועות" של כ- 41.5 מיליארד אירו ב- 2020 וגם היא פותחת עכשיו חנויות בבריטניה ואיטליה ונושאת את עיניה לארה"ב. עוד ברשימה ""X5 Reataul Group עם 16,700 סניפים, "אלדי נורד" שפועלת בסקנדינביה ו"מרקדונה" הספרדית.
אף אחת מהן לא מתגאה במגוון גדול ובמותגים מוכרים. כולן מוכרות מותגים אנונימיים של יצרנים בודדים, באיכות טובה ובמחירים מצחיקים שעומדים על כ- 50% מאלה שמובילים את הקטגוריה. מוצרי החברות הידועות שמצליחים להסתנן למדפים נמכרים שם בזול באופן משמעותי לעומת רשתות השיווק המסורתיות.
המהלך של שרת הכלכלה עוד לא יצא לדרך וכבר נתקל כבר בניסיונות לטרפד אותו על ידי הקמעוניות והתעשיינים, ששולפים שפע טיעונים מופרכים כדי שלא יזיזו להם את הגבינה.
רק כדי שנזכור: מדובר באותם גורמים בדיוק שהפנו אצבע מאשימה (ויש להודות, לרוב גם צודקת) נגד שורה של גורמים בענף המזון בישראל: יבואנים, יצרנים וארגוני החקלאים. לכל אלה הטיפו הקמעונאים שהם צריכים להתחרות בנעשה בעולם הגדול, אבל כנראה שמה שטוב כהמלצה לאחרים, קצת קשה ליישום כשמדובר ברווחים שלך.
כאן המקום להעמיד דברים על דיוקם. ההנחה שכל רשת שתכנס לכאן תצטרך להכניס מותגים ישראלים מובילים כי הישראלים "רגילים אליהם" וכדי לא להסתבך עם הספקים הגדולים, היא לא רק פטרונית ומתנשאת, אלא גם לא עומדת במבחן המציאות.
רשת גדולה לא סופרת את הספקים המקומיים, כי יש לה מספיק כוח כדי לכופף אותם או להביא סחורה אחרת ממקומות אחרים בעולם בהם היא פעילה. לגבי "הרגלי הצריכה" של הישראלי, שלא יכול בלי החומוס והנס קפה שלו, נאמר כך: כשהישראלים נמצאים בחו"ל הם לא גוועים ברעב ובדרך נס, קונים בסופרמרקט מוצרים מקומיים - ואפילו נהנים מהם.
הלאה. המחשבה שיוקר המחיה תלוי רק בפירוק הריכוזיות באמצעות פעילות רגולטורית, שגוי מיסודו. אפשר גם וגם. מצד אחד להכות בפטיש החקיקה והאכיפה ומהצד השני, להכניס תחרות מוגברת במחיר, שיפגע בכוחן של קבוצות המזון הגדולות. אנחנו גם לא שוק קטן כמו שנהוג לחשוב. תשעה מיליון אזרחים יש גם בלא מעט ממדינות אירופה והרשתות הבינלאומיות היקרות והזולות נמצאות גם שם.
האם העובדה שרוב קבוצות המזון הישראליות הגדולות נשלטות על ידי חברות בינלאומיות כמו נסטלה באוסם, ברייטפוד בתנובה, ויוניליוור בשטראוס, מייתרת כניסה של רשתות מזון מחו"ל? ממש לא. הרי לא משנה מה צבע הדרכון של החברה העסקית, אלא ה-ד.נ.א שלה. נסטלה לא תוריד שקל מהמחיר. לעומת זאת רשת "אלדי" שליבת העסקים שלה הוא מחירים זולים, לא תאבד את זכות קיומה כשתעשה עלייה, ותפציץ את הלקוחות הישראלים במחירים משתלמים.
כשיהיה כאן היצע של מותגים פרטיים במחירים תחרותיים מאוד, והחסמים המשמעותיים בייבוא יוסרו סוף סוף (באדיבות משרד הבריאות, שהגיע הזמן שיזיז כבר את עצמו ויאפשר לרפורמת היבוא במזון לצאת לדרך), שוק הקמעונאות הישראלי יעבור מהפך אדיר - מהכי יקר בעולם, לכזה שמאפשר לציבור לקוחותיו גם לחיות.