מה יש לך מתחת למעילה? הנתון שידיר שינה מעיניו של כל מעסיק

אחד הנזקים הפחות מדוברים של תקופת הקורונה הוא מעילות בכספים. מחקר עולמי שכולל גם את ישראל מגלה היקפים עצומים. אז למה דווקא העובדים המסורים הם אלה שצריך לפקוח עליהם עין, ומה הפער האמיתי בין גברים לנשים (רמז: ממש לא מה שחשבתם)?

20/06/2022
טריילר של הסדרה "מעילה" (yes)

"לגנוב מהמעסיק שלך זה הדבר הכי בזוי שאפשר לעשות. לגנוב ממי שהביא לך פרנסה בשביל לשים אוכל על השולחן של הילדים. זה לנצל את האמון שניתן בך, בצורה הכי מכוערת שיש, וזה בדיוק מה שקרה לי: עובד מסור, לפחות כך חשבתי, שעבד אצלי במשך 15 שנים כמנהל מחסן, נתפס במצלמות גונב קרטון של בשר בשווי של 5,000 שקלים. כשהתחלנו לעשות הנדסה לאחור, הבנו שהוא התחיל לגנוב ממני כבר לפני עשור. אם מחברים את כל המשטחים שהוא גנב, אתה מגיע לסכום של למעלה מחצי מיליון שקלים".

המילים של אשר, בעלים של משחטה בצפון הארץ, מתארות דפוס התנהלות נפוץ מאוד, במסגרתו עובדים מועלים באמון המעסיק שלהם וגונבים ממנו כסף או סחורה. התופעה אינה חדשה, אך על פי מחקרים שנערכו, במרוצת השנתיים האחרונות, מאז פרוץ מגפת הקורונה, חלה עליה תלולה בשכיחותם.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
המקרה המפורסם ביותר בעשורים האחרונים. אתי אלון(צילום: מערכת וואלה! NEWS, טליה קדוש)

עד כמה המצב חמור? על פי המחקר הדו שנתי של הלשכה העולמית לבוחני מעילות - הגוף המשמעותי ביותר בעולם בחקר הנושא, ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי סדרים כספים בארגון. תוצאות המחקר שמתפרסם לראשונה בוואלה כסף, שמבוסס על 2,110 מקרי הונאות שהתרחשו ב-133מדינות ברחבי העולם (כולל ישראל) במהלך התקופה שבין ינואר 2020 עד ספטמבר 2021, מלמדות כי הנזק העולמי הנגרם ממקרי הונאות מוערך בסכום של כ- 4.7 טריליון דולר בשנה.

"הנתונים בהחלט צריכים להדיר שינה מעיני בעלי העסקים, שרבים מהם נותנים אמון עיוור בעובדים ומוצאים את עצמם מופתעים מהגניבה", מציין אור כהן, מנכ"ל ארי חקירות ומודיעין עסקי, מומחה בחקירת מעילות עובדים. לדבריו, "אנו בהחלט מזהים מגמה של זינוק במספר המעילות, אך לא רק, אלא גם בהיקפן". לראייה, על פי נתוני המחקר, שמשקפים כאמור את הנעשה בישראל, הסכום הממוצע של מעילה עמד על סך של 1,783 דולר והסכום החציוני של מעילה עמד על כ-117 אלף דולר.

מנהלת החשבונות אושפזה, תיבת הפנדורה נפתחה

יום שני לפני כחודש, מנהלת חשבונות באחד מהסניפים הגדולים של רשת סופרמרקטים ברמת גן מתאשפזת בבית החולים בשל חשש לאירוע לבבי. במהלך היעדרותה, החליט סמנכ"ל הכספים של הרשת, כחלק מאסטרטגית בקרה חשבונאית חדשה שאימץ, לבצע בדיקה מעמיקה של פעילותה. "חשכו עיניי. מה שהתגלה זה שהיא יצרה ספק פיקטיבי של סחורה, והעבירה לקרוב משפחה סכומים בהיקפים של מאות אלפי שקלים", מספר הקב"ט של הרשת, "זו עובדת מסורה שאפילו קיבלה לפני מספר שנים את אות העובדת המצטיינת. כולנו קיבלנו הלם".

העובדה כי מדובר על עובדת מסורה, בעלת ותק משמעותי, אמנם מעוררת פליאה מסוימת, אך רחוקה מלהיות חריגה. לדברי אור כהן, המציאות בשטח מלמדת כי שיעור המעילות הגבוה ביותר, נגרם ע"י עובדים ותיקים. לדבריו גם בדיקות המהימנות הרבות שנערכות לעובדים טרום קבלתם לעבודה, לא מצליחות למנוע באופן יעיל דיו את החדירה של עובדים בעלי פוטנציאל סיכון לתוך הארגון: "על פי מחקרים שנערכו רק כ-4% מהעובדים אשר הואשמו במעילות הורשעו בעבר בעברה הקשורה למעילה", הוא מציין.

זה יכול לקרות בכל חברה ועל ידי כל עובד(צילום: ShutterStock)

היבט נוסף שנבחן במסגרת המחקר הוא הקשר בין גודל הארגון ושכיחות המעילות. לכאורה, דווקא בארגונים גדולים קל יותר לבצע מעילות, אולם בפועל, כך מתברר, בתי עסק קטנים חשופים לכך הרבה יותר. עיבוד הנתונים מעלה כי מרבית העבירות בוצעו בארגונים בהם יש פחות מאלף עובדים (46% מהמקרים - 22% מהם בארגונים בהם יש פחות ממאה עובדים) לעומת 25% מהמקרים בארגונים בהם יש יותר מ-10,000 עובדים.

"גם בישראל מרבית המעילות מתגלות בחברות פרטיות קטנות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבארגונים קטנים לא קיימת הפרדת תפקידים נאותה, הקצאת משאבים למניעת מעילות ותהליכי עבודה לצמצום חשיפות כגון: בקרות לאיתור חריגים ומגמות, ביקורות פתע, שימוש בכלי בקרה, מינוי מבקר פנימי ועוד", מוסיף כהן. לדבריו, "ארגונים גדולים יכולים להקצות משאבים רבים יותר לצורך הקמת מערכות בקרה אפקטיביות יותר, במקרים רבים גם כפופים לרגולציה אשר משפרת את הבקרה".

ומה בנוגע לחלוקה בין נשים וגברים? על פי ממצאי המחקר 58% ממקרי המעילה בוצעו על ידי גברים, בעוד נשים אחראיות ל־42% מהמקרים שנסקרו. הפער הקטן עומד בסתירה להנחת היסוד המגדרית שלפיה גברים נתפסים כמעורבים יותר במעילות. לדברי כהן, ההסבר לאחוז הגבוה של מעילות שביצעו נשים - רבות מהן משמשות מנהלות חשבונות, תפקיד שמאפשר לבצע מעילה בקלות יחסית.

ההבדל המובהק יותר הוא בסכום: היקף המעילה של גברים גבוה פי שניים וחצי מהנזק הממוצע שגרמו נשים. מהנתונים שאספו בסקר עולה שהגיל "המסוכן" ביותר למעילות הוא בין 45-35. כהן מסביר כי בגילאים אלו, עובדים אוחזים לרוב בתפקידים בכירים יותר, המאפשרים להם גישה לכסף, וכן הם נמצאים בשלב של החיים שבו נוצרות עילות ממשיות לביצוע מעילות כמו בעיות כלכליות או הסתבכויות עסקיות.

הסתבכות כלכלית, אבל לא רק

ונעבור לסוגיית המניע: על פי הנתונים ב- 39% מהמקרים, קיים קושי להבין את המניע של המועל. בשליש מהמקרים ניתן לזהות בברור בעיות כלכליות של המועל כעילה למעילה. מעיבוד הנתונים עולה כי 14% ממקרי המעילה שהתגלו בשנת 2021 מקורם בהסתבכות בשוק האפור ו-8% בשל הימורים. גם השנה, הצורך לממן התמכרות בסמים הביא ל-3% ממקרי המעילה.

לדברי כהן, חוקר פרטי, מרבית הארגונים לא מבצעים בדיקות לאיתור בעיות כלכליות במועד הקליטה, קל וחומר - לאחר קליטת העובד. לדבריו, הטמעת בקרות לאיתור העברת כספים לחשבון אחר משם העובד, איתור תביעות נגד עובד, פתיחת הליכי הוצאה לפועל, בקשת הלוואת ומקדמות תדירה, יכולה לסייע באיתור אי סדרים. במקביל, גם רמת חיים שגבוהה מיכולתו הכלכלית של העובד מהווה דגל אדום שמעסיקים מחמיצים לרוב ויכולה לסייע באיתור.

ואם חשבתם כי המגזר הציבורי נקי ממעילות, הרי זו טעות של ממש. בפועל, הנזק השנתי המוערך עקב מעילות בישראל עומד בין 6-9 מיליארד שקל, כאשר 80% מהמעילות שהתגלו בישראל בשנתיים האחרונות בוצעו על ידי גורמים בכירים. כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא מעילות במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות.

באופן די תמוה אך לא מפתיע, מהדו"ח אף עולה כי לאף משרד אין מדיניות או אמצעים סדורים לניהול סיכונים כלל משרדיים. מדיניות כזאת צריכה להתבטא בבניית תוכנית מוסדרת למניעת מעילות ובהעלאת המודעות לנושא בקרב המנהלים ובעלי התפקידים הרלוונטיים.

  • כסף
  • מעילה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully