סקר חדש שערכה עינת דורון, מומחית לפיתוח וקידום יזמות נשים ומפתחת גישת "יזמות קשובה", בקרב 300 נשים בגילאי 40 ומעלה ברחבי הארץ מצא כי מרבית הנשים בתפקידים בכירים בישראל לא מרוצות ממקום עבודתן ומבקשות לעשות שינוי בקריירה. לקראת כנס ארצי מקוון שתקיים השבוע ובו ישתתפו מאות נשים מרחבי הארץ, מפרסמת דורון את ממצאי הסקר, העוסק בנשים וקריירה ומגלה ממצאים מעניינים.
בסקר, שנערך על ידי מכון המחקר זילברפרב נמצאו שלושה גורמים מרכזיים כמשפיעים על שביעות הרצון והתפקוד של נשים שכירות בעבודה:
נוחות, עניין ותנאי שכר. הסקר מצא כי למעלה מ-76% מהנשים בישראל, בגילאי 40 ומעלה, המכהנות בתפקידים בכירים, אינן מרוצות ממקום עבודתן ומבקשות להחליף עבודה או תפקיד.
בנוסף, מצא הסקר כי 65% מכלל הנשים מרוצות באופן כללי ממקום העבודה שלהן כאשר רמת שביעות הרצון אחידה באזורי הארץ השונים. עוד מצא הסקר כי נשים בגילאי 40 - 49 מחוברות לארגון פי חמישה יותר מנשים מעל גיל 50. נשים עם השכלה תיכונית ומטה ציינו שהן מרוצות מעבודתן מפאת הנוחות ולא מתוך אתגר תעסוקתי או עניין בעבודה.
שכר נמוך גורם לחוסר שביעות רצון, אבל שכר גבוה לא גורם בהכרח לשביעות רצון
נתון מעניין עוסק בהיבטי השכר ומוצא כי 50% מהנשים הצהירו שהן לא מרוצות בגלל השכר. מה שגורם לנשים להיות מרוצות בעבודה הוא לא השכר אבל רוב הנשים מעידות שהסיבה שהן לא מרוצות, אם הן לא מרוצות, היא שכרן. במילים אחרות - כשאת לא מרוצה זה יהיה בגלל השכר אבל כדי שתהיי מרוצה, זה לא מחייב תלות או שביעות רצון מהשכר.
אוהד זילברפרב ממכון המחקר זילברפרב מחקרי שוק, שערך את הסקר ציין כי "כאשר שאלנו את המשיבות מה החלום המקצועי שלהן, מבין התשובות שהוצגו התשובה הבולטת ביותר שנבחרה הייתה היכולת להתקדם בעבודה (44%). במקום השני הן ציינו את הרצון להיות עצמאיות (13%). נשים מעל גיל 50 ציינו את הרצון הזה פי שניים מנשים מתחת לגיל 50 (19% לעומת 10.2%). אצל הנשים בעלות ההכנסה מעל הממוצע הרצון לצאת לעצמאות נמצא בתחתית רשימת השאיפות המקצועיות.
עינת דורון, מומחית לפיתוח וקידום יזמות נשים ומפתחת גישת "יזמות קשובה" מסבירה: "ארגונים רבים בישראל לא מצליחים לשמר עובדות לאורך זמן והסיבה לכך, לרוב, היא חוסר היכולת להבין מה המוטיבציה של העובדות במקום העבודה. נשים שכירות רוצות להביא לידי ביטוי כישורים מגוונים מעבר להגדרת התפקיד.
הן זקוקות לגמישות רבה יותר, להרגשה בטוחה ונוחה במקום העבודה ובעיקר - רוצות להרגיש משמעותיות. שביעות הרצון שלהן אינה בהכרח נשענת על שכר ותנאים ולמעסיקים עדיין קשה להבין זאת. אחת הדרכים לחזק את החיבור של השכירה היא לאפשר לה ליצור יוזמה חברתית בתוך הארגון, דבר שיגביר את המוטיבציה שלה להישאר במקום העבודה. אך פתרון זה אינו עומד יחיד. מנהלים היום עדיין חוששים ממתן ביטוי לכישורים מחשש לנטישה ובעצם תפיסה מקובעת זו מביאה להפסד של עובדות מעולות שהיו יכולות לעבוד בתפוקות גבוהות מאוד ולאורך זמן".