מתוצאותיה החיוביות של עסקת החבילה: יתרת המק"מ גדלה בכ-9 מיליארד שקל על חשבון פקדונות הבנקים בבנק ישראל

לעסקת החבילה בין בנק ישראל לאוצר, במהלכה הופחתה הריבית בצורה חדה, היו השפעות שליליות רבות על המשק. אולם, מסתבר כי היו לה גם תוצרים חיוביים.



מהמחלקה המוניטרית של בנק ישראל נמסר, כי הסרת תקרת המק"מ בתחילת שנת 2002, הגדילה את מרחב הפעולה של בנק ישראל בניהול המדיניות המוניטרית ואת אפשרות השפעתו על הריביות הקצרות בשוק. הסרת המגבלה מעל הכמות המונפקת של המק"מ איפשרה לבנק ישראל לבצע במהלך שנת 2002 שינויים הדרגתיים בשימוש בכלי המדיניות המוניטרית. השינוי התבטא בהגדלת חלקו של המק"מ - שהוא נייר ערך סחיר - מכ-44% לכ-56%, על חשבון הקטנת הפקדונות הלא-סחירים של הבנקים המסחריים בבנק ישראל.



כך עלתה יתרת המק"מ מכ-34 מיליארד שקל בסוף שנת 2001 לכ-43 מיליארד שקל בסוף שנת 2002. זאת, לעומת ירידה מקבילה בפקדונות הבנקים המסחריים בבנק ישראל מכ-44 מיליארד שקל לכ-33 מיליארד שקל. במסגרת שינויים אלו, ביטל בנק ישראל בחודש יוני את המכרזים לפקדונות המוניטריים לתקופה של חודש.



בבנק ישראל מדגישים כי פעילותו בשוק המק"מ אינה מכוונת להשפיע על התשואות בשוק, ומסבירים כי לצורך השגת יעדי האינפלציה שקבעה הממשלה, פועל הבנק באמצעות הכלים המוניטריים העומדים לרשותו, ליצירת סמן לריביות הקצרות במשק העקביות עם השגת יציבות מחירים. בכפיפות לכך, שואף בנק ישראל לשכלול שוקי הכספים וליצירת תשתית לפיתוח מכשירים פיננסיים שיאפשרו את ניהול המדיניות המוניטרית באמצעות כלי שוק, כמקובל בעולם.



במחלקה המוניטרית מוסיפים, כי השינוי בכלי המדיניות המוניטרית יתרום להעמקה והגדלת הסחירות בשוק המק"מ, המהווה נדבך חשוב בקביעת הריביות לטווחים הקצרים, ולהמשך פיתוחו ושכלולו של שוק הכספים. כך תיווצר תשתית נחוצה לפיתוח שוק אג"ח לטווח קצר של חברות (ני"ע מסחריים), ולהקמת שוק של הסכמי מכר חוזרים (Repo) בישראל, שהוא אחד השווקים המרכזיים בשוקי הון מפותחים בעולם.



השינוי יביא, בין היתר, להגברת התחרות בין אפיקים חוץ-בנקאיים לבין מערכת הבנקאות עקב הצגת חלופה סחירה, דבר שיתרום לצמצום המרווחים בין הריבית ללווים לבין הריבית למפקידים. זאת ועוד, שוק כספים עמוק ונזיל יתמוך בפיתוח נוסף של שוק הנגזרים, בעיקר לגבי שערי ריבית עתידיים.



בבנק ישראל מציינים כי, שילוב של השניים - שוק מק"מ מפותח וקיום שוק Repo - יאפשרו לבנק ישראל לנהל את מדיניות הריבית תוך הישענות מירבית על השוק, כמקובל במרבית הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות. בכך תהיה המדיניות יותר אפקטיווית, והריבית שתידרש כדי לשמור על יציבות מחירים תהיה נמוכה יותר לאורך זמן.