צרכנות

נפגעי יוקר המחיה: קשישים חוסכים באוכל, צעירים חוזרים להורים

כולנו נפגעים מהעליה ביוקר המחיה, אבל הצעירים, שרובם משתכרים משכורות מינמום והקשישים שקצבתם נשחקה, סובלים יותר מכולם. השווינו סלי קניות יעודיים המותאמים לסטודנטים ולקשישים - ומצאנו פערים של יותר מ 38% בין הרשתות השונות

ד"ר חזי גור מזרחי
23/06/2022

יוקר המחייה הוא בעיה כללית בישראל, אבל אחת הנפגעות העיקריות היא שכבת הצעירים: נהנתנית יותר, פזרנית יותר ולרוב גם מרוויחה יותר מהדורות הקודמים, היא הייתה סמל לעידן חדש וטוב יותר, אבל עכשיו היא זו שמתקשה לעמוד בהתייקרות שכר הדירה, המחירים במסעדות ועוד.

מי שעוד סופגת מכה קשה היא השכבה שנמצאת בקצה השני של טווח הגילים: הקשישים. אמנם שכבה זו מתאפיינת במיעוט יחסי של הוצאות, אבל במקביל נפגעה מאוד יכולת הקנייה של קצבת הגמלאים נוכח ההתייקרות, מה גם שרוב אוכלוסיית ישראל בגיל פרישה היא נעדרת חיסכון פנסיוני.

עוד בוואלה!

התחרות המתוקה ביותר בעולם חוזרת לישראל

בשיתוף גרבר
אוכלוסיית ישראל לפי גילים(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

מובילי המחאה: צעירים ממעמד הביניים

נחזור לצעירים: הם משכילים יותר ומתפשרים פחות. גם מי שלא נפגעים מאוד מיוקר המחיה מתגלים כדעתנים יותר מדור ההורים. הם פחות מאמינים למנגנון המוסדי ודורשים הסבר מעמיק לצורך האמיתי בייקור המחירים.

לא רק על יוקר המחייה הם נוטים שלא להתפשר, אלא גם בכל הקשור לחייהם האישיים. הם למשל לא יעבדו בכל עבודה רק כי צריך להתפרנס וישאפו לטפח קריירה כמעט בכל מחיר. בעת כתיבת שורות אלה קשה עדיין לדעת כיצד תתפתח המחאה החברתית הנוכחית, אך כבר עתה ברור כי מי שמובילים - וכלל הנראה יוסיפו להוביל אותה - הם הגרסאות החדשות של דפני ליף ואיציק שמולי, כלומר - לא נציגי השכבות הכי חלשות, שהן הנפגעות העיקריות של יוקר המחייה הגואה, אלא דווקא צעירים משכילים.

במילים אחרות: לא מי שנאלצו לוותר על חלק מקניות המזון שלהם (כפי שהיינו מצפים אותי) אלא דווקא מי שנאלצים לוותר על חלק מהחלומות שלהם, בעיקר לאלה שקשורים לסגנון חיים נהנתני.

חלק גדול מהצעירים ומהקשישים לא יכול לצאת אל חנויות הדיסקאונט מחוץ למרכזי הערים ומשלם את המחיר עבור קניות קל"ב(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

גם המשפחות "הממוצעות" סובלות, אבל הצעירים והקשישים נפגעים יותר

בישראל חיים כ- 9.5 מיליון תושבים, מתוכם כ- 300,000 סטודנטים, 150,000 חיילים ועוד 1.2 מיליון אזרחים ותיקים שהם כ- 20% מכלל האוכלוסייה. למרות שלא כל האוכלוסייה בישראל עונה להגדרה של "משפחה ממוצעת", הרי שלא רק הצעירים או הגמלאים עומדים בפני תקופה קשה, אלא גם המשפחות שבתווך עומדות לפני תקופה לא פשוטה.

בישראל ישנן כ 2.2 מיליון משפחות, משפחה ממוצעת מונה 3.75 נפש למשק בית עם הכנסה של כ- 22,000 שקלים בחודש. במבט ראשון הסכום הזה עלול להיראות מספק, אבל כשפורטים אותו לא רק לצרכי הקיום הבסיסיים ביותר אלא גם להוצאות נורמטיביות של המעמד הבינוני, מגלים שגם המשפחה הממוצעת תתקשה לשרוד את חופשת הקיץ הקרבה ולהעניק בה מסגרות הולמות של פעילות מהנה לילדיה, נוכח גל ההתייקרויות. שימו לב לנתון הבא: הוצאות ישירות על חופשת הקיץ מכלות כ-10% מההכנסה השנתית למשפחה ממוצעת בישראל.

הפערים ברשתות הדיסקאונט שמחוץ לעיר(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

הכנסה נמוכה, הוצאות גבוהות

עם כל הכבוד למצוקותיה של המשפחה, בחרנו להתמקד הפעם בתושבים שלא צורכים עבור משפחה שלמה, אלא עבור מסגרת מצומצמת יותר, נוכח הכנסה שהיא לרוב פחותה באופן משמעותי לעומת הממוצע: האזרחים הוותיקים ושכבת התושבים בני 18-25 משרתי החובה, שירות לאומי, סטודנטים.
כשמדברים על בעיות צרכניות בקרב אוכלוסיות אלה, חשוב לזכור שמדובר בציבור שלא יכול ליהנות, לדוגמא ממבצעים של 5 ק"ג כרעיים, 2 מארזי נייר טואלט ו- 4 חבילות קמח.

הרכבנו סל מוצרים שמותאם לצרכנים הצעירים והוותקים על פי מדגם שערכנו בקרב קהלי צרכנים בני 18-25 ובני 66-85. הסל מכיל 50 מוצרים שכיחים ובעלי ביקוש קבוע בקרב קהל היעד.

הטבלה הכללית (מרכולים שכונתיים ודיסקאונט)(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות

הסקר מבוסס על נתוני המכון לחקר הקמעונאות, הלמ"ס וסטורנקסט, ניתוח המחירים בוצע באמצעות מערכת פרייסז ונכון לתאריך 16/06/2022 ט.ל.ח

רשימת הקניות שלנו(צילום: דניאל מאלאחובסקי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully