לזהות את התמונה הטובה ביותר: הפי האוור עם שאטרפליי

החברה החיפאית עוסקת במתנות מותאמות אישית, על ידי אלגוריתם שיודע לבחור צילום מיטבי ולהתאים אותו למוצרים שאותה היא משווקת. הצפנו לחיפה כדי לבלות הפי האוור במחיצת העובדים וגם לשחק קצת סטנגה במסדרון

23/06/2022

מה עושים: שאטרפלי עוסקת במתנות מותאמות אישית, על ידי שימוש באלגוריתם שיודע לזהות את התמונות הטובות ביותר ומתאימה אותם בצורה יפה ונוחה ל- 300 המוצרים אתם היא משווקת, בין היתר שמיכות, כריות, בקבוקים, ספרים וכוסות. מרכז המו"פ הישראלי מושתת על חברת "פוטוצ'ינו" החיפאית שנרכשה בשנת 2012.

מבית ביקיור לייזר

מהפכת טיפולי הפנים: בינה מלאכותית וטכנולוגיית RF במכשיר ביתי

מוגש מטעם בי קיור לייזר
שאטרפליי. מימין: קרן צור, ענאן סעדייה ואנטון זייצב(צילום: ראובן קסטרו)

משתתפים:

קרן צור, בת 38, בזוגיות פרק ב' פלוס שניים, גרה בקרית ביאליק. תפקיד: Android developer, שלוש שנים בחברה.

ענאן סעדייה, בן 28, בזוגיות, גר בעראבה במקור מחיפה. תפקיד: oftware Applications Engineer , שנתיים בחברה.

אנטון זייצב, בן 36, נשוי+1 גר בחיפה. תפקיד: Position - Manager CRM, שש וחצי שנים בחברה.

שאטרפליי 3(צילום: ראובן קסטרו)

לוקיישן: 150 עובדי שאטרפליי בישראל, מתוך 13,000 המועסקים ברחבי העולם, מגיעים למשרדים המגניבים הפרושים על כל הקומה התשיעית ומחצית השמינית, בבניין שממוקם בעיר התחתית בחיפה, "רחוב רוטשילד" של הכרמל. מהחלונות נשקף נוף נמל חיפה והים, והרצפה עשויה בטון מוחלק ופרקט לפרקים.

עמדות העבודה ממוקמות באופן ספייס, ופה ושם פזורות פינות זולה. בחדר המשפחה יד סוני פלייסטיישן עם מסך גדול והמון משחקים לילדים שבאים לבקר, משש בש ודמקה ועד כדור פלסטיק עם קוצים. בחדרי הישיבות יש שטיח עשוי מעוינים בגוונים מונוכרומטים, ובחלל המרכזי, המשמש גם כחדר אוכל, יש שולחנות עגולים, שמפונים לטובת שיעור יוגה, או למשחק "פסים" של כדורגלני החברה. מי שחייב לפרוק אנרגיה, יכול להוציא אותה סביב שולחן הפינג פונג שמונח שם.

החבר'ה משחקים בכדורגל. בכל זאת חיפה(צילום: ראובן קסטרו)

הפסקת קפה: הקפיטריה, ככה קוראים למטבחון בחיפאית, מעוצבת בשחור ועץ ואריחים לבנים משושים ומעוטרים, טבועים בבטון המוחלק. כשביקרנו שם בדיוק הגיעה האספקה השבועית של המוצרים והכל נערם במרכז ופוזר למקום. היו שם רוגלעך, שני סוגי קורנפלקס, עוגיות, מסטיקים, נאצ'וס, שוקולד אוריאו, ביסלי מכל הטעמים, ודוריטוס, הכל חוץ מבמבה, כי אחד העובדים סובל מאלרגיה לבוטנים.

על השיש מכונת קפה של הביוקר, עם קפה טחון ומכונת קפה מוכן בלחיצת כפתור, יש גם מכשיר נינג'ה לשייקים, טוסטר קופץ, לחיצה, מיקרוגלים, וארבעה מקררים, באחד מהם יש אוכל שהעובדים מביאים מהבית. באחרים יש שפע של בירות, גולדסטאר, הייניקן, סטלה, קורונה, בקבוקי יין אדום ולבן, קולה, זירו, ומיץ תפוזים.

יש גם רטבים, חלב מכל הסוגים, יוגורט פרו, עם תוספות, בתוספת פירות, קוטג' בטעמים, גבינת שמנת 5%, שמנה, גבינה צהובה, ירקות, לחמים טריים וממרחים, ובמקפיא ערימות של ארטיק גומי גם, זה עם דובוני הדובי, ארטיקים בטעם אבטיח, ולפני הריקול ההוא, היו גם כמות מכובדת מאוד של טילונים. בצהריים מזמינים אוכל מבחוץ, ויש הרבה היצע.

במטבח תמצאו הכל חוץ מבמבה(צילום: ראובן קסטרו)

חיפה: אנטון, שעבד בתל אביב והוד השרון אומר שהעיר התחתית לא נופלת מלב תל אביב. "יש מסביב אוכל, מסעדות, ברים, המון חברות היי טק וחבר'ה צעירים". "עד לפני כמה שנים כל ההי טק התרכז במתחם של 'מת"ם', שנמצא בכניסה לחיפה", מוסיף ענאן, "ועכשיו כולם עוברים לפה. כיוצאים החוצה פוגשים אנשים לא מהתחום, שלא כל היום העיניים שלהם תקועות במסך".

CV: קרן נולדה בטשקנט והגיעה לקצרין עם הוריה בעלייה הגדולה של שנות ה - 90' מברית המועצות. חוץ מהמבטא, היא לא הגישה שונה ולא היו לה קשיי הסתגלות יוצאי דופן. אמא שלה, ז"ל, היתה רופאה בבית החולים פוריה ואביה, שהיה מנהל בית ספר באוזבקיסטן, לא מצא כאן את עצמו והתפרנס כנהג בחברת הסעות.

בילדות ההורים קנו לה מחשב עם דוס והיא נהנתה לשחק בו כמו כולם, ושום דבר מיוחד לא העיד על העתיד הטכנולוגי שלה. בתיכון למדה ביולוגיה, כימיה ופיסיקה ובגלל שאחיה הגדול למד הנדסת תוכנה, היא התחילה להתעניין בתחום, אולי מתוך רצון לא מודע להיות כמוהו נרשמה למדעי המחשב ושם התחיל הכל.

בסיום התואר עבדה בחברה שמטפלת במים ושפכים כמהנדסת למערכות טיהור שפכים באוסמוזה הפוכה ותכנתה בקרים ואז החליטה לחזור ללמודים ולהשלים תואר בהנדסת תוכנה. היא התקבלה לעבודה בפיתוח אנדרואיד בחברה שאפשרה לה לעבוד מהבית ולטפל באמא שחלתה בסרטן. משם עברה לסטארטאפ, שם היתה חמש שנים, עברה לעבוד בחברה לפיתוח אתרים עם אחיה והיתה אחראית על תחום המובייל.

"הייתי שם שנה", היא נזכרת. "כשאח שלך הוא הבוס זה לא כיף, למרות שעד היום אני עוזרת לו. במקביל העברתי קורסים בבית הספר של 'ג'ון ברייס', עבודה קשה ולא מתגמלת, שעזרה לי להתגבר על פחד הבמה הנוראי שלי.

"התחלתי לחפש עבודה. העברתי 'מיט אפ' בשאטרפליי ומאוד התרשמתי. היה שם כל מה שחיפשתי ב'ציק ליסט' שלי: קרוב לבית, חברה מתקדמת טכנולוגית, שאפשר ללמוד בה דברים חדשים, אפשרויות קידום מוחשיות, וכשהתחלתי בתהליך, אהבתי מאוד את המראיינים שלי. היום אני בפיתוח האנדרואיד, חלק מצוות האפליקציות".

ענאן גדל עם מחשב בבית והתעניין בתכנת הווינדוס. כשקיבל את האייפון הראשון שלו, למד את המנגנונים, הצליח לפרוץ אותו ולהתקין אפליקציות בחינם ונתן שירותים לאנשים בכפר. הוא למד במגמת מחשבים ופיסיקה בתיכון באעבלין, והיה ברור לו שזה יהיה הכיוון שלו בחיים. אבל זה היה במקום השני. במקום הראשון היה הכדורגל.

מגיל ארבע ישן עם מדי כדורגל בתור פיג'מה, שיחק כדורגל עד כיתה י"ב, היה במחנה אימונים של כמה חודשים בארגנטינה ושאף לשחק בחו"ל. הוא טס לספרד, לקח סוכן והתחיל לעבוד מקבוצה לקבוצה, אבל נתקל בבעיות עם הויזה ואז החליט לעבור ללמוד בברצלונה. כשאבא שלו שאל, למה ברצלונה, הוא אמר, שהוא אוהד את הקבוצה, מה שהיום נראה לו די מטומטם.

"אנשים רוצים ללמוד רפואה בחו"ל", הוא צוחק, "אני רציתי ללמוד מחשבים ואבא נתן לי שבוע להשיג ויזת סטודנט. אחרי שסיימתי את התואר עבדתי בשתי חברות ונכנסתי לעולם פיתוח התכנה של אפל. אחרי כמעט שבע שנים, כשהתחילו להיות קיצוצים והגיעה הקורונה, חזרתי לישראל ולפני שחזרתי לברצלונה, נפגשתי עם חבר הוא המליץ לי לבדוק מה קורה בשאטרפליי. מאז אני פה, עובד כמפתח תכנה לאפליקציות ISO בצוות גדול".

אנטון עלה מאוקראינה ב- 98' עם אמא ואבא והגיע לכאן בלי שפה בגיל 13, הישר לכיתה ח', גיל מסובך לכל הדעות. את התיכון סיים בלי בגרות ואת המחשב הראשון שלו קנה אחרי הצבא. וא שירת כטבח במעבר בגבול בראש הנקרה, כי כבן יחיד, הוריו לא הסכימו שיהיה קרבי. המשרה הראשונה שלו היתה בקו הייצור של מפעל "טאואר" במגדל העמק, עם סרבל, משקפיים ומסיכה, במשמרות של 12 שעות.

"לזמנו", הוא אומר, "זה היה כסף לא רע בשבילי, כי הייתי צריך לעזור להורים, אבל מהר מאוד הבנתי שלא אוכל להמשיך ככה הרבה זמן. כשראיתי שמחפשים שם הנדסאים, עשיתי שנה מכינה בפיסיקה מתימטיקה ואנגלית והתחלתי ללמוד הנדסאות ולעבוד במקביל. אחרי עד שנתיים של לימודים התקדמתי להיות טכנאי וכבר הוציאו אותי מקו הייצור. ב'טאואר' נחשפתי לעולם ההייטק.

"אחרי שש שנים, חבר שעבד ב'אמדוקס' אמר שמגייסים למשרות ג'וניור וכדאי שאנסה. התקבלתי לעבודה ברעננה, צברתי נסיון כ- QA, וכשהפרוייקט שבו עבדתי נסגר, עברתי לחברה שעסקה בשליטה על מסכים בתנועות ידיים ומשם עברתי ל'קלטורה' כבודק תכנה. בינואר 2016 סיפרו לי על חברה בעיר התחתית וככה הגעתי לשאטרפליי. התחלתי כבודק תכנה ואחרי ארבע שנים עברתי לצוות שנותן שירות למכירות והיום אני מוביל צוות בעצמי"

לעולם לא נדע מה היה קורה אילו ענאן היה חותם בברצלונה(צילום: ראובן קסטרו)

בשביל הנשמה: ענאן הוא הקפטן והמנהל של קבוצת הכדורגל. בהתחלה התחנן לפני עובדים שיבואו לשחק והיום הם כבר אחרי המשחק ה - 22, 20 שחקנים, ספסל עמוק במיוחד. "בזכות הקבוצה אנשים שלא היו עושים ספורט לפני כן, התחילו ללכת לחדר כושר ולרוץ ובקרוב נשתתף בטורניר של 48 קבוצות".

לפני שנולדו הילדים, קרן היתה בעניין של ויפאסנה דרך עמותת תובנה, קורסים קלילים שנערכו בקיבוץ בצפון. היא אומרת שדווקא השתיקה עזרה לה להשתחרר מהכבלים של היום יום. אנטון חובב אקסטרים, או מדויק יותר, מת על הפחד שלפני הקפיצה מהגובה. הוא הספיק לקפוץ בנג'י בארה"ב, רוסיה ותאילנד, כשהשיא - קפיצה מגשר בגובה של 207 מטרים בסוצ'י.

ערך מוסף: בקורונה היה לעובדים חדר בריחה ווירטואלי, מיט אפים, מפגשי קפה וירטואליים ופינוקים קטנים שנתנו הרגשה לעובדים שאכפת מהם. מי שרוצה יכול להשתתף בשיעורי פילאטיס ויוגה במשרד ואחריהם לתפוס מקלחת טובה. קרן אוהבת את ה"טד טוק", כל פעם מישהו מדבר על משהו שהוא בוחר, היתה הרצאה על המירוץ לירח ועל איך לטייל עם ילדים.

כל חמישי בצהריים יש האפי אוור, בכל פעם בנושא אחר ופעמיים בשנה יוצאים לימי כיף מגבשים. היה יום של "המרוץ למליון" ואחרי מסיבה גדולה בסגנון קזינו, עם שולחנות רולטה, בלאק ג'ק, אוכל וסטנד אפ, שאנטון כבר לא זוכר בגלל כמויות האלכוהול. חוץ מזה, יש את להקת הבית שמנגנת בכל אירוע.

אם אתם מתכוונים לבקר בחמישי בצהריים, מוטב שתתקשרו קודם - החברה בהפי האוור(צילום: ראובן קסטרו)

מה לובשים: אין "דרס קוד", אבל אנטון מקפיד לדפוק הופעות, בעוד השאר מסתפקים בג'ינס וטי שירט.

מאיפה עובדים: העבודה היברידית. ימי שני, שלישי וחמישי כולם במשרד. בגלל העבודה מול חו"ל.
שכר: לענאן אין תלונות, "השכר מתגמל, החבר'ה מסביב מתקדמים ואני איתם, בקרוב אכנס לתפקיד חדש. לא הכל רק כסף בחיים".

אנטון אומר שאין לו מושג כמה אחרים מקבלים, אבל בגדול, המשכורות תלוית בניסיון והן גבוהות יחסית למיקום הגיאוגרפי. קרו: "השכר פה מעל הממוצע. יש בונוס שנתי לפי ביצועים ומענק חתימה. אני ביקשתי שכר מסוין והעלו לי אותו בשלושת אלפים שקלים".

מה הלאה: אנטון קיבל את ניהול הצוות שלו לא מזמן ומקווה שצוות והוא יתפתחו במהירות. ענאן מקבל הצעות כל הזמן, מודה שישמח אם תגיע איזו העלאת שכר נחמדה והזדמנות להתקדם טכנית לניהול פרויקטים, וקרן מקבלת פידבקים חיוביים מהצוות והיא טוענת שאין לזה תחליף.

  • happy hour
  • סטרט אפ
  • הייטק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully