נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה מפרסמת הבוקר (ראשון) את מדד הגיוון התעסוקתי. המדד בוחן ומדרג את הייצוג ושוויוניות השכר של קבוצות אוכלוסייה שונות ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים במגזר הפרטי, ברשויות המקומיות, בממשלה ובמגזר הציבורי בכלל.
לפי המדד, בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% (בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בענפים שירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, ממש כפי שהיה בשנת 2015. כלומר, ללא שיפור של ממש במרוצת 7 השנים האחרונות.
פערי השכר בין גברים לנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור נשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים היה בשנת 2020
עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. השיפור בלימודי השכלה גבוהה בקרב כוח העבודה מהמגזר, סייעה להגדיל ייצוג של אזרחים ערבים בענפים אלה. יחד עם זאת, בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר.
בקרב גברים ערבים נרשמה עלייה בתעסוקה רק בפחות ממחצית ענפי המשק הגדולים, ופחות מאשר בקרב נשים ערביות. זאת ועוד: גברים ערבים ללא השכלה אקדמית אף חוו ירידה בייצוג במספר ענפים במגזר הפרטי והציבורי. גם עליות בייצוג לרוב לא מלוות בעליות בשוויוניות השכר.
בענף תכנות המחשבים ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון שהכניסו לענף יותר גברים ערבים אקדמאים. יש עלייה בייצוג הגברים הערבים האקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר והנתונים מעידים על השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה, במשרות תואמות לכישוריהם.
אין שיפור בשכר בקרב יוצאי אתיופיה
בשש השנים שחלפו בין תחילת 2015 לסוף 2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג יוצאי אתיופיה שאינם אקדמאים, גברים ונשים, ויוצאות אתיופיה אקדמאיות - ברוב ענפי המשק הפרטי והציבורי שבהם הועסקו בשנת 2015. אולם ללא עלייה בשוויוניות בשכר. עם זאת, יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק וכמעט שלא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים.
אקדמאים יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, כמעט לא ראו שיפור בשוויוניות שכרם בשש השנים האחרונות. שכרן של נשים אקדמאיות בשירותי תעסוקה ירד מ-67% משכר קבוצת ההשוואה בשנת 2015 ל60% בשנת 2020.
עם זאת, יש עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה בעלות השכלה אקדמית בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים. אולם עלייה זו בייצוג בענפים אלו אינה מלווה בעליות שכר - ושכרן מאוד נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלו.
אי השוויון בשכר אצל החרדים נמשך
ויש גם מגמות מעודדות, כמו עלייה בתעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי הצווארון הלבן ולא בענפי הצווארון הכחול והמסחר, התגברה. ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה ושמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים.
יחד עם זאת, החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, מכיוון שעל אף שמספרן עלה, הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.
בכל מקרה, העלייה בייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף - הן עדיין מרוויחות בממוצע רק כ-55% משכר יהודים לא חרדים.
כמו כן, גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא-אקדמאים לא השתפרה ואף ירדה.
נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא: "ישנה חשיבות רבה ביצירת משק שבו ישנו ייצוג והשתלבות של כל קבוצות האוכלוסייה, בכל הדרגות והמשרות ללא פערי שכר. רק כאשר נעבוד כולנו ביחד ובשיתוף פעולה, נוכל להפוך את הגיוון התעסוקתי למובן מאליו ולהטמיע את ערך השוויון בשוק התעסוקה.
מדד הגיוון מוסיף להתפתח, להעמיק ולהשתכלל. אני מאמינה כי מדד הגיוון והקמתו של המחוון המקוון, אשר יאפשר גישה נוחה וקלה לנתונים, יסייעו לזהות בקלות רבה יותר את הבעיות הרוחביות בייצוג ובשכר הקיימות בענפי הכלכלה השונים ויהוו כלי חשוב ועיקרי לביסוס מדיניות שוויונית ומגוונת בשוק העבודה".