שיח מנכ"לים: האם דולר חזק שווה יותר להייטק הישראלי?

לא נפתלא אם במשרדי המנהלים של חברות ההייטק הישראליות, תלויה תמונתו של ג'רום פאוול, מנכ"ל הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, רק כדי שיוכלו לזרוק עליה חיצים: אחרי שנה חלומית שאפשרה ללא מעט סטרטאפים להפוך ליוניקורנים, הוא החל בהעלאת הרבית כדי לבלום את האינפלציה - ועל הדרך צמצם מאוד את זרימת ההון לתעשיית ההייטק הישראלית.

מצד שני, יגידו אחרים - פאוול היה צריך להעלות את הרבית מזמן, כך שבעצם יש להגיד לו תודה על פועלו למען התעשייה עתירת הידע בישראל.

כך או כך, על השורה התחתונה אין להתווכח: הכסף אולי הפך ליקר יותר, מה שמקשה מאוד על הגיוסים, אבל לפחות כל דולר שווה יותר שקלים - ולחברה שמגייסת ו/או מרוויחה בדולרים, אבל משלמת את עיקר הוצאותיה כאן, בישראל - ובשקלים, עשויה לצמוח תועלת משער החליפין הגבוה.

אז איך משפיע שער הדולר המתחזק על תעשיית ההייטק בישראל? יצאנו לשאול את האנשים שאומרים להבין יותר טוב מכולם: בעלים, מנהלים ומנהלי כספים בכמה חברות הייטק ישראליות.

עו"ד ורו"ח עופר אילן, סמנכ"ל הכספים של חברת סופרסמארט: "מקורות המימון של סטארט-אפים ישראלים בענף הטכנולגיה תלויים בשער הדולר בצורה הדוקה, הן דרך גיוסי הון מקרנות הון סיכון והן דרך ההכנסות שלהן מעסקאות/מכירות.

גם אם הקרן שמשקיעה בחברה היא יפנית והלקוח שקונה את המוצר הוא גרמני, הסכום לפיו החברה גובה או מגייסת ברב המקרים נקוב בדולרים. לעומת זאת, החלק הניכר של הוצאות החברות, המחזיקות מרכזי פיתוח בישראל, הן בשקלים, ובעיקרן, משכורות העובדים, שכירת משרדים, תשלומים לספקי שירות שונים וכדומה. בעקבות כך התחזקות הדולר תחזק את רב הסטארטאפים הישראליים בענף הטכנולוגיה.

חברות הסטארט-אפ בעיקרן הפכו לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק כולו. חברות סטארט-אפ ישראליות מכניסות מיליארדים לקופת המדינה, דרך מיסוי על האקזיטים ומיסי הכנסה ויוצרות עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, ישירים או עקיפים, ולמעשה יוצרות אקוסיסטם שלם של שירותים תומכים שנשענים עליהן, החל משירותים מקצועיים כעריכת דין וראיית חשבון, וכלה בשירותים עקיפים כמו הסעדה, ניקיון, אבטחה וכו'. לאור כך, התחזקות הדולר לאורך זמן יכולה להשפיע לטובה על אספקטים רבים באקוסיסטם".

אסף מאיר, מייסד שותף ומנכ"ל חברת Solidus Labs המספקת פתרונות פיקוח וזיהוי מניפולציות במטבעות דיגיטליים, מסביר: "חלה התכווצות אחרי תקופה ארוכה של ריביות נמוכות ואף אפסיות.
הכלכלה התרחבה ללא היכר, מה שתרם לאינפלציה - וכעת הבנק הפדרלי נמצא במאמצים לכווץ את הכלכלה על ידי העלת ריביות, מבלי להכניס למיתון. כל אלו יקבעו ככל הנראה בשני הרבעונים הקרובים.

באשר להייטק הישראלי, החברות מגייסות בדולרים, הריבית עולה ולכן הן מקבלות יותר תשואה על המטבע הדולרי, משמע ההון זורם בחזרה לדולר. בשל העובדה שתכניות התקציב היו על דולר, ששווה היום קרוב ל-3 שקלים ונדמה שהוא יתחזק בטווח הקצר-בינוני לכיוון ה-4 שקלים, יש עודף תקציבי.

בטווח הארוך, הריבית תגיע לשיווי משקל, כחלק מכך היא תעלה גם בישראל, כלומר המצב יתאזן. הבעיה היא שהאטה בכלכלה פוגעת גם בתאבון של צרכי השירותים, ועל כן צפויה פגיעה בהכנסות של חלק מהסטארטאפים הישראליים שמרוויחים בדולרים ומוציאים בשקלים- דבר העלול לקזז את ה"רווח" משערי המטבע בטווח הקצר".

"יש להבחין בין פיחות של השקל ספציפית מול הדולר, שמן הסתם טוב לכל היצואנים ובפרט לתעשיית ההייטק, לבין התחזקות של הדולר מול כלל סל המטבעות" מספר אסף גנות, מייסד שותף ומנכ"ל ControlUp, שפיתחה פלטפורמה לניהול מערכות מחשוב עבור תאגידים גלובליים. "עבור קונטרולאפ לדוגמה, שיש לה מאות לקוחות אירופאים, רק ההבדל בין שערי המטבע של היורו לבין הדולר פועל ככח נגדי לגדילה בקצב ההכנסות השנתי באירופה. מעבר לכך, גם היכולת של לקוחות אירופאים לקנות, כאשר מחיר המוצר צמוד לדולר קטנה בהתאמה.

יחד עם כל זאת, בשורה התחתונה, ההתייעלות שנובעת מהתחזקות הדולר הינה משמעותית יותר מהכוחות המנוגדים ולפיכך, אנחנו סה"כ מרוצים".

"עליית שער הדולר בהחלט מהווה חדשות טובות לחברות ההייטק הישראליות", מספר תומר לוי, מייסד שותף ומנכ"ל חברת Logz.io , שפיתחה תוכנה לזיהוי ואיתור תקלות במערכות מבוססות ענן של ארגונים.

"אין ספק שדווקא בתקופה כזו בה מדברים על מיתון מתקרב, שינוי כזה של שער הדולר כלפי מעלה, יאפשר לחברות יותר כוח קנייה, בנוסף, יאפשר להוריד עלויות בשקלים, דבר נהדר.

בפרספקטיבה רחבה יותר, צריך לזכור כי הדולר ירד משמעותית בשנים האחרונות, ומה שקורה עכשיו הוא למעשה תיקון אשר מחזיר אותנו אחורה- לשער הדולר שאליו התרגלנו קודם לכם, לכן זו לא עלייה שהיא גיים-צ'יינג'ר. זה טוב כרגע כי מאפשר יותר כוח קנייה, אך לא ברמה של משנה שוק. התחזקות הדולר כרגע לא מספיק משמעותית כדי לשנות הדינמיקה ברוב חברות ההייטק".

עזרא דאיה, מנכ"ל וולמארט - אספקטיבה (Walmart-Aspectiva) אשר פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שמנתחת חוות דעת של גולשים על מוצרים ומפיקה מהם תובנות והמלצות קנייה.

"בתור חברת בת של וולמארט, שהיא כמובן חברה אמריקאית, התקציב מתוכנן בדולרים וההוצאות שלנו מתבצעות ברובן הגדול בשקלים, כלומר בתשלום לספקים או במשכורות. כשהדולר מתחזק המשמעות שקופת המזומנים שלנו יש יתרת שקלים יותר גדולה לצרכי החברה.

המקורות הכספיים של חברות הייטק מגיעים בדולרים - עסקאות, גיוסים וכו'. לכן, התחזקות הדולר נותנת נקודת אור לחברות הייטק הישראליות שמרכז פעילותן בארץ - שעד כה חוו מצב הפוך שבו השקל (ההוצאות) היה חזק מהדולר (ההכנסות). התנודות הדולריות משפיעות מאוד, בחברה שקצרה במזומנים זה עלול להשפיע על מצב העובדים ואף בפיטורים".

דותן לזר, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת הספורט-טק LSports מתעשיית ה-sports data העולמית ומספקת מגוון רב של מוצרים, החל מנתוני ספורט המכסים מעל 60 סוגי ספורט שונים, מערכת ניהול נתונים, ויזואליזצטיה ומוצרים תומכים מבוססים AI, ו-ML, בזמן אמת.

"התחזקות הדולר מול השקל אכן יכולה לעזור לסקטורים מסוימים בהייטק הישראלי בטח בזמן משבר. אבל חשוב לזכור, שמי שלא רווחי, גם התחזקות הדולר לא באמת תעזור לו. זה אולי עדיף מהיחלשות הדולר למול השקל שבמצב כזה אנחנו נראה להערכתי עוד גל פיטורים, אבל מי שלא רווחי זה לא יתרום לו במיוחד. מנגד חברות אשר מוכרות ורווחיות, המצב הוא ללא ספק הרבה יותר מניב. כשהתקציב השנתי בדולרים וההוצאות בשקלים, אז חברה רווחית תהנה מזה לגמרי".