בשנים האחרונות, ישראלים רבים מבחינים ביתרונות הבולטים של החזקת חשבונות בנק במדינות זרות ובשוויץ בפרט. רמות סיכון נמוכות פיננסי ורמות גבוהות של פרטיות משכו את הישראלים להשקיע את נכסיהם במדינה הרחוקה. במחקר שפורסם על ידי ארגון המחקר האמריקאי NBER, הוכח כי לקוחות ישראלים מהווים 2.5% מנכסי משקיעים זרים בבנקים בשוויץ, כאשר חלקה של ישראל עומד על פחות מ-1% מהצמיחה העולמית. בנוסף, המחקר העריך את שוויים של הנכסים הישראלים בשוויץ בכ-55 מיליארד דולר. לכן, אולי יופתעו אותם משקיעים לגלות כי ייתכן והבנקים בהם בחרו כי להיטיב את השקעותיהם חייבים להם סכומי כסף משמעותיים, שיכולים להגיע לאלפי דולרים.
כבר ב-2020 פסק בית המשפט העליון בשוויץ כי הבנקים במדינה המרכז-אירופית, שנחשבת כבר שנים כאחד המקומות הנוחים ביותר לביצוע עסקים ממגוון תחומים, יהיו מחויבים בהחזרי עמלות בדיעבד ללקוחותיהם. ההחזרים האלו, שנקראים רטרוצסיונות, הם החזרים על עמלות שנגבו ישירות מהלקוח, אך הבנקים והשירותים הפיננסיים ניצלו, ועודם מנצלים, את חוסר המודעות של לקוחותיהם בנושא, כדי להמשיך ולגבות את העמלות המיותרות.
על אף הפסיקה הדרמטית שהתקבלה כבר לפני כשנתיים, הבנקים בשוויץ טרם החזירו את כל הנדרש מהם. חברות לניהול תביעות בשוויץ כמו "ליטי לינק", המתמחה בליטיגציה ותביעות כספיות נגד חברות ומסייעת ללקוחות ישראלים להשיג את כספם חזרה, טוענות כי ייתכן ומוסדות בנקאיים שוויצריים עדיין חייבים מיליונים למשקיעים בחו"ל. "בנוסף לעמלות הנקובות בחוזה, הבנקים השוויצריים גובים דמי כניסה, דמי ניהול, דמי ביצוע, עמלות מנהלי קרנות ודמי ניהול מראש", מסביר הוברט שוורצלר, מנכ"ל חברת 'ליטי-לינק', "ואם זה לא מספיק, הבנקים ממשיכים לגבות רטרוצסיונות למרות מספר פסיקות של בית המשפט הפדרלי בשוויץ, שבאופן עקרוני אמורות לחזור למשקיעים".
שוורצלר ממשיך ומסביר כי "כאמור, הבנקים מחויבים להחזיר את כל מה שקיבלו ללקוחותיהם, בתוספת ריבית של 5 אחוזים בגין איחור בתשלום. לקוחות שהשקיעו סכומים גבוהים בבנקים שוויצריים בפוטנציאל יכולים לקבל החזר של סכומים בני שש ספרות, בהתחשב בכך שהם זכאים לריבית של 5% בשנה, הבעיה היא שכמעט אף משקיע שאינו מקומי לא יודע על האפשרות להחזיר את העמלות האלו".
על פי ההערכה בחברת "ליטי-לינק", בשנת 2020 לבדה, בנקים בשוויץ אספו רטרוצסיונות בסך של 205 מיליון פרנק שוויצרי מלקוחות ישראלים, וזאת לא כולל ריבית פיגורים. "בשל תקופת ההתיישנות של 10 שנים, חשוב לזכור גם שהשעון מתקתק בזמן שעל המשקיעים לתבוע את החזרים", הוא מוסיף.
איך תדעו אם חייבים לכם כסף או אם בכלל משתלם לפתוח חשבון בנק זר?
שוורצלר מסביר כי "בשלב ראשון, לקוחות חדשים צריכים לנהל משא ומתן על תעריפים טובים ולבקש מהבנק לחשוף את כל העמלות, כולל מה שנקרא 'עמלות נסתרות'. הם צריכים גם להתעקש על העברת רטרוצסיונות. מבט על האותיות הקטנות יהיה בהחלט שימושי כאן. כמשקיע, חשוב לבקש מראש שקיפות מלאה מהבנק. ללקוחות קיימים, לעומת זאת, ישנה אפשרות לבקש גילוי של ההפרעות שקיבל הבנק במשך 10 השנים האחרונות לפחות ולתבוע אותן בחזרה".
מעבר לכך, מסביר שוורצלר, כי גם בישראל פועלת ליטי לינק. החברה משמשת כגורם מקשר ללקוחות זרים המחזיקים חשבון בנק בשוויץ למימון ליטיגציה מוצלח ובכך לאכיפת תביעות. כששאלנו את המנכ"ל שוורצלר האם עדיין כדאי לפתוח חשבון בנק זר בשוויץ, הוא ענה: "על כל משקיע לשקול לעצמו את היתרונות והחסרונות של חשבון משמורת בשוויץ. בטווח הארוך זה עצום לחסוך 0.5 עד 1% בעמלות מדי שנה, שכן הרווחים מצטברים מדי שנה. ניתן להרוויח כאן תשואות נוספות ניכרות, שלא היו ידועות עד כה למשקיעים. חברות כמו שלנו תומכות במשקיעים מכל רחבי העולם ולוקחות על עצמן 100% מסיכון העלות".