נורמליזציה בראש טוב: מרוקו ממסדת את פעילות הקנאביס הרפואי במדינה, ובחרה בישראל כמודל המייצג לתעשייה שבכוונתה לבנות, כשנתיים וחצי לאחר שנחתם הסכם נורמליזציה בין שתי המדינות.
המרכז הרפואי האוניברסיטאי Ibn Rochd בקזבלנקה, האמון על הנושא, ערך ביומיים האחרונים כנס ראשון מסוגו במדינה הצפון אפריקאית, במסגרתו הונחה אבן הפינה הראשונה לבניית תעשיית הקנאביס הרפואי המקומית.
תעשייה זו אינה מובנת מאליה, שכן הענף פועל כיום באופן בלתי חוקי ומעורר גלי זעם רבים במדינה המוסלמית. הכוונתה לכיוון הרפואי, עם זאת, הפך ליום חג עבור גורמי השלטון במדינה, המאופיינת בקנאביס וחשיש לצרכי פנאי המציף את רחובות אירופה ואפריקה.
אחד מגוזרי הסרט היה לא אחר מאשר תנ"צ בדימוס יורם אוחיון - דמות מוכרת בתעשיית הקנאביס הרפואי הישראלית, ומוכר עוד יותר כצד שאכף את האיסורים עליה במסגרת עברו המשטרתי, בין היתר כמפקד מרחב ירקון בתל אביב.
אוחיון נבחר על ידי האגודה המייעצת המרוקאית לשימוש בקנאביס ועל ידי המרכז האוניברסיטאי Ibn Rochd לליווי תהליך בניית הרגולציה ואבני היסוד של תעשיית הקנאביס הרפואי המרוקאית.
בחירתו של אוחיון אמנם נולדה במפגש מקרי עם גורמי המפתח לנושא במרוקו, אך הגעתם של אלו לחיק הישראלי אינה מקרית, לאור ההשראה שהמרוקאים קיבלו מהרגולציה הישראלית לפיתוח השוק. לשם כך הזמינו עוד שלושה ישראלים, שאף קיבלו כבוד בפתיחת הכנס.
הראשון שבהם הוא השם הבינלאומי החם ביותר בתחום - כימאי הקנאביס מהאוניברסיטה העברית פרופ' רפאל משולם, אחד מפורצי הדרך בחקר רכיבי הקנאביס. לצידו הוזמן להרצאות גם ראש היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) הישראלי יובל לנדשפט, ואליהם הצטרף מומחה מדעי הצמח מאוניברסיטת בר אילן פרופ' יגאל כהן.
באי הכנס מהצד המרוקאי היו בעיקר רופאים מקומיים, שהגיעו צמאים לידע לענף המתפתח, ובעלי חברות מקומיות, שעיקר פעילותן כיום הוא בייצור גנרי של מוצרי פארמה וקוסמטיקה, אותם הם מייצאים לאפריקה והמזרח התיכון.
תעשיית הקנאביס פותחת עבורם אפשרויות התפתחות לעבר אירופה, הנמצאת במרחק של כ-20 דקות שייט (ספרד), אך כדי להיענות להם הן נדרשות לעמוד בתקני גידול וייצור אירופאיים מחמירים ומבקשים להיעזר בידע הישראלי כדי להגיע לסטנדרט הנדרש.
נפגש עם אהוד ברק
אחד מהתעשיינים הוותיקים במדינה הצפון אפריקאית הוא אל גרמאי עבדלראני (El Guermai Abdelghani), המייסד והנשיא של חברת המעבדות הרפואיות Galenica והבעלים של מלון קזבלנקה המוכר בעיר.
עבדלראני ביקר בישראל רק לפני כשבוע, ומספר כי פגש גם דמויות מענף הקנאביס ובהן ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, המכהן כיו"ר חברת אינטרקיור.
חברות הפארמה המרוקאיות אמנם לא מחכות לישראלים, וכבר החלו להכין עצמן לקראת פתיחת הרגולציה המקומית, אך עבדלראני ועמיתיו תרים אחר כל יתרון תחרותי שיאפשר ראשוניות למוצריהם על פני המתחרים, למשל ייחודיות של פורמולות וטכנולוגיות.
לצד בעלי חברות הפארמה המעונבים הגיעו גם כמה אחרים, שבחנו בעין חשדנית את התחום החדש. אחד מהם הוא עבד לאטיף, דמות מוכרת במדינה ואחד ממגדלי הקנאביס הגדולים במרוקו.
לאטיף העלה במהלך הכנס כי ישמח להעמיד קרקעות לרשות חזון המדינה, אך הוא לא מוכן כי יחייבו אותו להעמיד מימון לטובת עמידה בתקינה כזו או אחרת, כן ביקש כי המדינה תשמור על זכויות המגדלים עם כניסתם תחת הרגולציה החדשה.
מלך מרוקו, מוחמד השישי, החליט להפוך את מגדלת הקנאביס ויצרנית החשיש הגדולה בעולם למובילה בינלאומית בתחום הקנאביס הרפואי, ובמאי 2021 עבר בפרלמנט המרוקאי חוק למיסוד תחום הקנאביס והכוונתו לתחום הרפואי.
המעבר ממעצמת קנאביס פנאי בלתי חוקי לאימפריית קנאביס רפואי דרש את בנייתה של 'האגודה המייעצת המרוקאית לשימוש בקנאביס', שבראשה הועמד פרופ' רדואן רבי (Redouane Rabii), מנהל מחלקת האורולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי Ibn Rochd בקזבלנקה, ומנהל מחלקת האורולוגיה באוניברסיטת חסן השני בעיר.
על רבי הוטלה בניית בסיס התעשייה והרגולציה הנדרשת לה, והוא בחר בישראל כמקור הטוב ביותר לשאוב ממנו השראה, לאחר שפגש את אוחיון בישראל במסגרת כנס רפואי. אוחיון מלווה כיום את רבי בכל הנדרש להתנעת התהליך לבניית מסגרת התעשייה החדשה.
למה דווקא ישראל?
שוק הקנאביס והחשיש הבלתי חוקי במרוקו מוערך בכ-25 מיליארד אירו בשנה - פי 25 לערך מגודל שוק הקנאביס הרפואי בישראל, וציפיות הממשל המרוקאי הן כי הכניסה לתחום הפארמה, הקוסמטיקה והטיפול הרפואי תגדיל אותו בעשרות (ואולי אף מאות), אחוזים.
פרופ' רבי אמר לוואלה! כסף: "ההחלטה להפוך את גידול הקנאביס הלא חוקי במדינה לרפואי נכונה למרוקו מכל בחינה; הן פוליטית, על ידי מהפך תפיסתה ממזיקה למסייעת, ובעיקר לחולים קשים וקשישים במצב רפואי ירוד.
זה יועיל ליצרנים ותעשיות הפארמה, שתוכלנה עתה להגדיל מכירות עם מוצרים חדשים, וכך גם יבנו מפעלים נוספים שירחיבו את מעגל התעסוקה ויכניסו למדינה יותר מיסים, אבל גם למגדלים המקומיים, שיוכלו עתה לפעול בצורה נקייה יותר וגם יזכו להגדלת כמויות המכירה, לצד מרווחים גבוהים כמוצר המיועד לתעשיית הפארמה".
אשר לחלקה של ישראל בקידום הענף, הוסיף פרופ' רבי: "ישראל היא המצפן לפיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי המרוקאית, שכן היא חלוצת הרגולציה של התחום, חלוצת המחקר לשימושים הרפואיים בו וחלוצת גידול וייצור המוצרים בתחום.
בהקשר זה אני שמח על ההכוונה שאנו מקבלים מיורם אוחיון לגבי אופי ואופן יישום הרגולציה אל מול שחקני המפתח שעתידים להיכנס לתחום.
ישראל גם מובילה את תחום הלימוד וההדרכה של הקנאביס הרפואי בעולם, הן מהפן הרפואי והן מהפן הבוטני, ואנו מתכוונים להתחיל את התהליך בתוכניות לימוד, הכשרה והדרכה הן לרופאים, שילוו התחום והן לחוות הקנאביס, שיגדלו את הצמח לפי התקנים הרפואיים הנדרשים.
שילוב המחקר, הידע והטכנולוגיות הישראליות, עם היכולות המרוקאיות, יהפכו את מרוקו למדינה המובילה בתחום, וליצואנית הגדולה ביותר הפועלת בו".
רו"ח דורון אראמי, דירקטור וראש תחום התיישבות, תעשייה וחדשנות בחקלאות ומזון בפירמת הייעוץ BDO, אמר לוואלה! כסף: "התעשייה הישראלית החלה להיתקל במספר קשיים בשנתיים האחרונות, הנובעים מריבוי שחקנים מקומיים, ייבוא שהאפיל על היצרנים הישראליים, ואפשרויות ייצוא מוגבלות.
מרוקו הופכת בשל כך למאוד אטרקטיבית עבור שחקני התחום הישראליים שיוכלו לקחת בה חלק, שכן המרוקאים יזדקקו לידע נרחב המצוי כבר בידיהם, לצד טכנולוגיות וחדשנות שיאפשרו יתרון על פני השחקנים האחרים במרחב הקרוב אליהם, כדוגמת ספרד, צרפת, ומדינות אפריקה.
בנוסף, ישנה אפשרות כי כמה מהיצרנים המרוקאים יבקשו לייבא תחילה את המוצרים הישראלים כדי להשתמש בהם לצורך דריסת רגל בתחום בשווקים השונים אליהם המדינה כבר מייצאת.
עבור הישראלים שיצליחו להשתלב, מדובר בבלון חמצן פיננסי שיכול לשנות את מצבן ולהוסיף נתבך חשוב לפעילות חברתם".