50 אלף שקל לסוויטה: המלון המפואר בישראל מסכם רבעון ראשון

לא מעט נכתב על מלון דיויד קמפינסקי כשנפתח: מהתפעלות מהפאר ועד להשתוממות נוכח המחירים הגבוהים, אבל רק עתה - מקץ הרבעון הראשון לפעילותו, אפשר להתחיל ולדבר על מגמות. פגשנו את המנכ"ל, גיא קלימן לשיחה על שירות, על גיוס כוח אדם ועל המחויבות לשיפור מתמיד

אילנה שטוטלנד
30/06/2022
סוויטה במלון קמפינסקי(צילום: סיון אסקיו)

אנחנו עולים לסוויטה הכי מפוארת במלון, סוויטת הטריפלקס David Penthouse, שמתפרשת על פני שלושה מפלסים בשטח כולל של 380 מ"ר. בתחילת הסיור גיא קלימן, מנכ"ל מלון היוקרה החדש דיויד קמפינסקי (David Kempinski) שברחוב הירקון על חוף הים של תל אביב, מנסה לשמור על דיסקרטיות לגבי המחיר ללילה. בהמשך רומז כי הסכום נע סביב 50 אלף שקל, אבל כל מקרה לגופו.

"יש אנשים שבאים במטוסים הפרטיים שלהם ומשלמים 150 אלף דולר רק לטיסה ניו יורק-תל אביב, אז מה זה בשבילם?", הוא עונה כשאני תוהה מי קהל היעד.

גיא קלימן, מנכ"ל מלון "דיויד קמפינסקי"(צילום: יח"צ קמפינסקי)

80% תפוסה

ההזמנה לסוויטה הספציפית הזו (שכוללת בין היתר סלון, שני חדרי שינה, חדר כושר פרטי, חדר אוכל ל-8 סועדים, שני חדרי אמבטיה שבאחד בהם סאונה יבשה, בר אלכוהול, בריכת infinity באורך 8 מטר ומעלית בין הקומות) נעשית אך ורק מול קלימן עצמו. "תחשבי כמה זמן לוקח לנקות את הסוויטה הזאת בשל גודלה", הוא אומר ומדגיש כי "יותר לא אישרנו הזמנות לסוויטה הזאת מאשר אישרנו. או בגלל המחיר, או בגלל מכסת ימים, או מפני שרצו לעשות שם מסיבה. מאוד חשוב לנו שזו לא תהיה סוויטה לחפלות, לכל מיני מסיבות. מאז הפתיחה הסוויטה כבר הושכרה בערך ל-40 לילות".

מלון דיויד קמפינסקי בתל אביב נפתח ב-12 באפריל 2022, יומיים לפני פסח. הוא המלון ה-80 במספר של רשת המלונות עטורת הפרסים שמציינת השנה 125 שנה להיווסדה. המלון נבנה במשך 10 שנים, הוא מתנשא לגובה של 34 קומות ומציע 250 חדרים (לילה לזוג לחדר החל מ-1,900 שקל, כולל ארוחת בוקר), מתוכם 56 סוויטות - 14 מהן נחשבות ל"מאוד מיוחדות" ובעלות נוף פנוראמי לים. אחת מהן למשל היא Royal Suite, המתפרשת על פני כ-150 מ"ר וכוללת פינוקים רבים ביניהם סאונה (עלות ממוצעת ללילה: 8,000 דולר פלוס מע"מ).

כל חדרי המלון והסוויטות מעוצבים בסגנון מודרני-קלאסי ובמרכזם חלונות הזזה ענקיים, שנמתחים מהרצפה ועד התקרה, מכניסים את הים והאור הטבעי אל תוך החדר, ומעניקים תחושה של מרחב וזרימה.

למי שמתעניין: הכריות בחדרים ובסוויטות עשויות מ-100% פלומת אווזים תוצרת Muhldorfer הגרמנית; בקומת הלובי ישנו בר ויסקי וחדר סיגרים; לרשות האורחים גם ספא מפואר בשטח של 1,000 מ"ר; ובקומת הלובי תפגשו אנשי שרות במדים אדומים, שתפקידם להגשים לאורחים חלומות, החל מרכישת פרחים לרגל יום הנישואין ועד לשירותי בייביסיטר הכוללים טיול עם עגלה לאורך הטיילת של תל אביב.

עוד בוואלה!

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
"יש אנשים שבאים במטוסים הפרטיים שלהם ומשלמים 150 אלף דולר רק לטיסה ניו יורק-תל אביב, אז מה זה בשבילם?"(צילום: סיון אסקיו)

אמצע השבוע, צהרי היום, הלובי של דיויד קמפינסקי מלא באורחים. "היום אנחנו בכ-80% תפוסה. למלון בן כחודשיים, שכבר מגיע לתפוסות כאלה, זה הישג מאוד גדול", אומר קלימן, שנמצא כבר 34 שנים בעולם המלונאות, תוך התמקדות ברשתות יוקרה בינלאומיות.

30 שנים הוא היה ברשת הילטון, השיק את מלון וולדורף אסטוריה בירושלים, מינכ"ל את ריץ קרלטון הרצליה, ולאחרונה נחת בקמפינסקי.

בעוד כשבוע מלון קמפינסקי תל אביב יסגור רבעון ראשון של פעילות, וקלימן כאמור מרוצה. "בעידן פוסט-קורונה תל אביב התפוצצה בכמות התיירים. אם רוצים להשוות, אז אני יודע מקולגות אחרים שאפריל השנה עבר אפילו את אפריל 2019", הוא אומר. "אני מתחיל בהשוואה של אפס, אבל התקופה הזו החל מהפתיחה של המלון באפריל היא תקופה פשוט בלתי רגילה. עולם התיירות של מלונות היוקרה בתל אביב פורח. באמת רואים שאנשים התאפקו הרבה זמן".

-הקורונה עכשיו שוב מרימה ראש. אתה לא חושש?
"כדי להיות מלונאי בארץ צריך להיות אופטימי, לא איש של פסימיות. אתה צריך תמיד להיות ערוך נכון. בארץ כל כך קשה להיות מלונאי: יש מבצע שלום הגליל ומבצע עמוד ענן, ויש קורונה, יש את הדקירות, את הדריסות ואת הפיצוצים והיריות. אתה תמיד צריך להיות ערוך ושתהיה לך תכנית מגירה מה קורה במידה ו...לכן, אני גם לא יכול לחיות יום-יום את החשש מה יקרה עם הקורונה".

תמהיל התיירים בקמפינסקי הוא מגוון. "יש הרבה אמריקאים שבדרך כלל באים לתקופה ארוכה יותר מאירופאים, ל-10 ימים. האירופאים יכולים להגיע לסוף שבוע ארוך או לחמישה ימים", אומר קלימן. "יש לנו עכשיו גם הרבה אוסטרלים לקראת המכביה. גם קרה שינוי בגלל פתיחת הקו דרך דובאי, ישראל יותר נגישה להם. גם האוסטרלים באים לתקופה יותר ארוכה מהאירופאים.

יש אצלנו גם תיירים קנדים, רוסים, מקסיקנים. אחד השווקים הגדולים שלנו היום זה מקסיקו. יש גם אורחים ישראלים, אבל הם לא הרוב. במלונות בתל אביב באופן כללי ישראלים הם לא הרוב. רואים אצלנו יותר זוגות מאשר משפחות, אבל גם משפחות עם ילדים מגיעות. אי אפשר לנתק את השוק היהודי ממשפחות. זה שוק שבבסיסו מטייל עם ילדים".

-מהו כיום האתגר המרכזי עבורך?
"האתגר הראשון נובע מכך שאין מספיק מלונות יוקרה בארץ ואז ה'פול' של האנשים, של העובדים, הוא מאוד מצומצם. אם למשל אתה עובד בלונדון וצריך לפתוח מלון, תמיד אפשר לקחת, או 'לגנוב' אנשים מה שנקרא, ממלונות יוקרה אחרים. ואילו פה צריך להתחיל ולהנחיל את התרבות הארגונית שלך ממש מאפס. כמו כן, כמו כולם גם אנחנו היום מתמודדים עם חוסר כוח אדם. זה אתגר של כולם. אבל ככל שהמלון יוקרתי יותר, ככה גם צריך יותר אנשים, גם כי האורח משלם יותר, גם בגלל המותג, וגם כי זה שרות שונה ממקומות אחרים".

כדי לתחזק את הרמה הגבוהה דרושים לא מעט עובדים, עניין בעייתי בשוק העבודה של היום(צילום: סיון אסקיו)

העוזר האישי

כאמור, האתגר המרכזי כיום זה למצוא את כוח האדם הנכון, בעל אופי מתאים למלונאות. "קודם כל, כדי לעבוד במלון צריך לאהוב אדם", אומר קלימן. "אם אתה לא אוהב אדם, לא מקבל את הסיפוק מזה, אז מאוד קשה להתקבל לתפקיד. זה תפקיד מאוד תובעני, 24/7, יש את הרגעים הטובים, הפחות טובים ואתה צריך להיות מאוד גמיש בתחום הנפשי שלך כדי להתאים לעולם המלונאות".

-איך בעצם מתמודדים עם סוגיית כוח האדם?
"יש לנו עולים חדשים ממדינות שונות, ביניהם הרבה עובדים מרוסיה שעשו עליה. אנחנו מעסיקים גם עובדים עם מוגבלויות, יש אצלנו למשל 10 חרשים שעובדים במשק בית. יש גם הומלס אחד שלקחנו מהרחוב והתחלנו להכשיר אותו. הוא עובד במטבח וישן עכשיו באיזשהו מקום מסודר. האג'נדה שלנו היא מאוד לתמוך בקהילה".

במלון אני פוגשת את אלכס ביבאס, 27, במקורו מקוסטה ריקה, שעלה ארצה לפני חצי שנה. לישראל הוא הגיע מספרד, שם עבד חמש שנים במלונאות ברשתות יוקרה בינלאומיות. "למדתי מלונאות בשוויץ, בשיקאגו ובספרד", מספר ביבאס. "חיפשתי אתגר בחיים שלי, התחלתי לחפש עבודה בכל מיני מקומות. הייתה לי אופציה להישאר במדריד ולעבוד באחת מרשתות היוקרה, אבל החלטתי לעשות עליה כדי לעבוד בקמפינסקי".

כיום ביבאס מוגדר כעוזר אישי לאורחי 14 הסוויטות המיוחדות והיוקרתיות שבמלון, וגם אחראי על חוויית לקוח. "אני דואג לכל מה שאורחי הסוויטות צריכים", הוא מספר. "לפני שהאורחים מגיעים, אני שואל אותם כל מיני שאלות על העדפות, האם יש להם אלרגיות, האם יש משהו ספציפי שאני צריך לדעת או לעשות לפני הגעתם. זה יכול להיות אפילו דבר פשוט כמו אקסטרה כריות בחדר. עדיין לא היו דרישות מסובכות. מישהו רק ביקש סדר פסח בחדר, או טיסה בהליקופטר לקיסריה. כל מה שהם רוצים וצריכים וזה חוקי - אעשה".

-מהו הסיפוק שלך בעבודה?
"קודם כל, פה במלון זה כמו United Nations. יש עובדים מכל מדינה שאת רק יכולה לחשוב: אוקראינה, רוסיה, מולדובה, ארגנטינה, צרפת ועוד. אני נמצא לבד פה בארץ והם כמו משפחה שלי. כמו כן, מלונאות זה התשוקה שלי, זה מה שלמדתי, זה מה שאני אוהב לעשות. אני אוהב להכיר אנשים, תרבויות שונות, רקעים שונים, וגם כל יום זו עבודה אחרת. זו לא עבודה משרדית שכל יום זה אותו הדבר. במלון יש אורחים שונים, אז גם החוויות משתנות כל הזמן. זו לא רוטינה".

"נכון להיום, אומר קלימן המנכ"ל, "יש לנו בין 280-300 עובדים. חסרים 40. המצב שלנו יחסית טוב מהבחינה הזו כי אנחנו באמת עושים המון פעילויות כדי להשיג עובדים. היינו בכל מיני עמותות של 50 פלוס ועשינו מבצעי גיוס. יש לנו הרבה אנשים מעל גיל 60 ו-70 שעובדים בכל מיני תפקידים, אם זה מנהל תורן או דורמן. אנחנו גם עושים המון פעילויות עם עולים חדשים. יש לנו עולים חדשים מ- 18 מדינות. הפכנו להיות מעין קבוצה בינלאומית כזאת. החלטנו גם לזנב אחר ההייטק, ואנחנו נותנים תנאים מופלגים ומצוינים לעובדים שלנו".

-כמו מה למשל?
"העובד שמרוויח הכי נמוך אצלנו, מרוויח 30% מעל שכר המינימום. יש לעובדים פעם בשבוע יוגה, פילטיס, ספורט אתגרי. יש להם חדר אוכל שלא מבייש אף חדר אוכל של הייטק. התחלופה בעולם המלונאות היא גדולה. לכן מאוד חשוב לנו לשמר את העובדים ולדאוג שיהיו מרוצים. בעולם המלונאות העובד צריך להיות מרוצה, כי האורח מרגיש את זה. העובדים שגייסנו עברו חודשיים הכשרה על ידי אנשים שהגיעו מחוץ לארץ מהרשת.

הפידבק הכי גדול שאנחנו מקבלים מהאורחים זה על תמהיל העובדים, על השרות. הצלחנו גם לייצר מלון שהוא מאוד רלוונטי לתל אביב: רואים את תל אביב. נתנו המון מרחב לחלונות הגדולים, לנוף. האורח מרגיש את תל אביב, מצד אחד את חוף הים, מצד שני את האורבאניות".

אלכס ביבאס, "באטלר" במלון קמפינסקי(צילום: סיון אסקיו)

כבוד למתחרים

קלימן, שבימים אלה מבלה את רוב יומו במלון, רואה חשיבות בפרטים הקטנים. בסיור באחת הסוויטות למשל הוא נעצר לרגע ומצלם קמט קטן באחד הסדינים. "אני קם כל בוקר במטרה לשפר דברים. ברור שיש מה לשפר, במיוחד בפתיחה", הוא אומר.

"לוקח הרבה זמן עד שאתה מגיע לרף התחתון שאתה מרוצה ממנו, וממנו אתה צריך להמשיך כל הזמן לשפר. כמו כן, מה שמאוד חשוב זה לייצר מודל שהאורחים רוצים אותו. אני תמיד אומר לשף שלי: 'תבשל מה שהאורחים רוצים לאכול ולא מה שאתה אוהב לבשל'. אנחנו רואים תגובות, משנים, לא מתקבעים על דבר מסוים. אנחנו מאוד גמישים ורוצים לראות שמה שחשבנו שהוא נכון - הוא באמת נכון ורלוונטי".

קלימן מוסיף ואומר ש"ככל שיגיעו יותר רשתות בינלאומיות לתל אביב, כך רמת השרות תעלה והעיר תקבל גושפנקא תיירותית יותר טובה בעולם. אין תרבות מלונאית בארץ. בחו"ל יש אקדמיות, יש מקומות שאתה לומד מלונאות, משלב עבודה עם לימודים בתחום. ואילו פה בארץ מלונאות זו עבודה מזדמנת, לא עבודה קבועה כמו באיטליה למשל".

-אתה מרגיש תחרות עם מלונות היוקרה בסביבה?
"אני תמיד מכבד את המתחרים, ויש מתחרים. יש את הילטון שהוא מאוד דומיננטי, יש את מלון 'דה ג'אפה', את 'דה נורמן', את 'סטאי'. אתה צריך לכבד ולהכיר את המתחרים שלך. זה מאוד חשוב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully