מאז פרוץ משבר הקורונה ישראלים רבים צברו חובות, היקף החובות ומצבם של החייבים החריף ואף צפוי להחמיר עוד יותר בשנים הקרובות, לנוכח האינפלציה והעלייה ברבית. נוכח הכרה בחומרת המצב, יצאו שירות התעסוקה ורשות האכיפה והגבייה בפיילוט למיזם משותף יחד עם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, שתכליתו השבה לעבודה של תובעי הבטחת הכנסה חייבים תוך הסדר חובם. מטרת המיזם היא לאפשר מחד את שיקומם התעסוקתי ומאידך השבה ריאלית של חובותיהם לנושים או הליכים של שיקום כלכלי.
מאז החל הפיילוט, באוקטובר 2020 בעיצומו של הסגר השני, פנה שירות התעסוקה לכ- 1,800 תובעי הבטחת הכנסה בהצעה להסדרת חובותיהם ולסיוע בהשבתם לעבודה. יצוין, כי יש מבניהם שחייבים להוצאה לפועל ויש החייבים רק למרכז לגביית קנסות - כאשר חובם הממוצע של החייבים להוצאה לפועל עומד על כ 321,000 שקל המתפלגים לשבעה תיקים שונים, שעה שלחייבים למרכז הקנסות שישה תיקי חוב בממוצע.
אנו משתפים אתכם בשני סיפורים אישיים של מי שחזרו לשוק העבודה. מאיר בן 55, ריצה עונש מאסר על עבירות סמים, צבר חובות של כחצי מיליון שקל לביטוח הלאומי ולמרכז לגביית קנסות - הצטרף לתכנית, הסדיר את חובו וחזר למעגל העבודה.
בשיחה עם וואלה! הוא אומר "אמרו לי אל תעבוד, רצו להשאיר אותי ככה מוגבל באמצעיים אפילו לנהוג אי אפשר ככה". סך חובותיו של מאיר התקרב לכחצי מיליון שקל, ובשנת 2018 הוכרז כפושט רגל וביקש להתחיל להשתקם. אלא, שהסדר החוב שלו למול הביטוח הלאומי והמרכז לגביית קנסות התקרב לכעשרת אלפים שקל לחודש. רישיונו נשלל, חשבון הבנק שלו הוקפא ומשכורותיו הלכו ועוקלו.
"בגיל 55 בן אדם רוצה לעבוד להרגיש כמו בן אדם, לא לקבל הבטחת הכנסה 1,600 שקל, היום אני מנהל בבית מלון וחי כמו בן אדם".
"בעזרת השם", הוא מספר, "הגעתי להסדר חוב מול הביטוח הלאומי ומול המרכז לגביית קנסות בגובה של כ 2,100 שקל בחודש". כאשר את החוב מול המרכז לגביית קנסות הפחיתו לו משמעותית והוא יידרש לשלם בשלוש השנים הקרובות סכום של כ 1,700 שקל, ואילו החוב לביטוח הלאומי הוסדר לו בהחזר חודשי של כ 400 שקל, לדבריו "עד לאחרית ימיו", וכאשר יסיים את חובו המוסדר למול המרכז לגביית קנסות סביר שההחזר לביטוח הלאומי יעלה לסביבות האלף.
כך או כך, כיום הוא עובד כבר חמישה חודשים בבית מלון בטבריה שם הוא משמש כמנהל מטבח. משתכר יפה, שכר לעצמו דירת חדר וחזר לחיים - "סוף סוף יש לי חשבון בנק, רישיון, משכורת שאינה מעוקלת ומעל הכל כבוד עצמי - אני זן ומפרנס את עצמי, משלם את חובותיי וממשיך, ב"ה, לשמור על ניקיון מסמים ומכל מיני דברים רעים - אני מרגיש", הוא מדגיש, "שחזרתי לחיים!".
"חזרתי לחיים, פשוטו כמשמעו"
הסיפור של יחיאל מעט שונה, יחיאל (48, גרוש ואב לשניים) נולד בירושלים לאם חד הורית ועד גיל 11 גדל בקהילה חרדית מאוד, על גבול הנטורי קרתא, בירושלים.
יחיאל התחתן והתגרש וחובותיו החלו להצטבר, נוכח התנהלות כלכלית לא ראויה, לדבריו, בעיקר של גרושתו, הוא נקלע לחובות גדולים. מאז הגירושין ובמשך 15-18 שנה הוא חי בתחושת רדיפה קשה על ידי החובות והרשויות.
"עבדתי בעבודות מזדמנות", הוא אומר בשיחה עם וואלה!, "ולא כי לא רציתי יציבות, להפך! רציתי, אך לא יכולתי. כי כשחרב העיקול מעל צווארך, אין לך ברירה אלא לחלטר, לברוח מפני העיקול". כך, מצא עצמו עובר בין עבודות: חשמלאי, שיפוצניק, רתך, טייח ועוד. "עובד שלושה חודשים", הוא אומר, "קולט את העיקול שבדרך, והופ! נעלם להם לעבודה אחרת". חובותיו הוסיפו להיערם, בעיקר לבנקים (לאומי ופועלים) אך גם לביטוח הלאומי.
לבסוף, התקבל יחיאל לעבוד ברשות שדות התעופה כנהג. הוא פנה לרשויות וביקש להגיע להסדר, "ב"ה", הוא אומר, "סוף סוף עבודה מסודרת, הזדמנות לצאת מזה ולהתייצב - זה מגיע לבני הבכור (היום 21) וזה מגיע לבני הקטן (היום 7.5), ואכן התקבלתי".
כנהג משאית ברשות שדות התעופה ביקש להתחיל בתהליך שאמור היה לאפשר לו חיים יציבים, אלא שעד מהרה נודע לו שנוכח משכורתו "הגבוהה" (7,000 שקל לחודש) לא יוכל להגיע להסדר. בכל אופן עם פרוץ הקורונה הוא הוצא לחל"ת וביקש הבטחת הכנסה מביטוח לאומי ולכן נדרש להתייצב בלשכת התעסוקה.
בלשכה סייעו לו להגיע להסדר חובותיו אותם חילקו לשניים - החובות המוסדיים והחובות לגרושתו. את החוב המוסדי פרסו לו כחדל פירעון בתשלום חודשי של כ 650 שקל עד למרץ 2023.
"ירדה לי אבן מהלב", הוא מספר, "כמו אדם שיוצא לחופשי, כבר 18 שנה שאני חי בתחושת נרדפות, והחובות מוסיפים להיערם, עוד ריבית ועוד הצמדה. הכל סוגר עליך, ואין לך מושג איך לצאת מזה. אין לך מושג איזו תחושה עילאית זאת להיות אדם חופשי, עצמאי, ולחיות בכבוד, אין לך מושג! פשוט חזרתי לחיים, פשוטו כמשמעו!".
"לא להשאיר אף אחד מאחור"
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "העיקרון המנחה בשירות התעסוקה הוא לא להשאיר אף אחד מאחור ולהעמדת מענה מותאם אישית שיאפשר הסרת חסמים תעסוקתיים והשבה מיטבית של דורשי עבודה למעגל העבודה, לא משנה עד כמה הם רחוקים ממנו.
ברוח זו, יצאנו לדרך משותפת עם רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי, וכבר רואים תוצאות. חובות בהיקף של כ-150 מיליון שקל טופלו, אך מעבר לכך מאות תובעי הבטחת הכנסה, עם חסמים מרובים הנראים לכאורה בלתי אפשריים להסרה - שבו לעבודה, כל זאת בתוך משבר הקורונה שרק החמיר את אתגריהם. אני קורא לכל דורשי העבודה החייבים להיעזר בנו, נוכל ונדע לסייע לכם לשוב למסלול חיים עצמאי, יצרני ומשיב כבוד אישי ומשפחתי. זה נכון ערכית, זה נכון לכם וזה נכון גם למדינה".
מנהלת מחוז תל אביב ברשות האכיפה והגבייה, רונית רוזין, הממונה על הפרויקט מטעם הרשות:
"רשות האכיפה והגבייה כגוף הלאומי לטיפול בחובות בישראל שמה לה למטרה לסייע בטיפול ובהסדרת חובות של דורשי עבודה, מתוך הכרה שחובות מהווים חסם משמעותי בחזרה למעגל העבודה ומתוך הכרה בתועלות הרבות בשילובו של החייב במעגל העבודה, הן ברמה האישית והמשפחתית והן ברמה הכלכלית - ככלי להתנהלות כלכלית נכונה יותר ולעמידה בהסדרי תשלומים.
רשות האכיפה והגביה רואה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של שלושה גורמים ממשלתיים המשלבים ידיים לטובת החייב דורש העבודה, כחלק משיקומו הכלכלי והתעסוקתי. הרשות מעמידה כלים רבים לחייב לטיפול בחובותיו, וקוראת לחייבים לפנות ללשכות ההוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות ולהניע טיפול בחובותיהם".
מנהלת התחום האזרחי בסיוע המשפטי, במשרד המשפטים עו"ד מרב שיבק: "הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הוא המייצג העיקרי בתחום הטיפול וההסדרה של חובות. אנו שמחים לקחת חלק בשיתוף פעולה חשוב זה שמטרתו לסייע לדורשי עבודה לחזור למעגל העבודה באמצעות הסרת החסם של חובות. חובות מהווים חסם לתעסוקה, אך תעסוקה היא אמצעי קריטי להשבת חובות. את הקשר הגורדי הזה בא שיתוף הפעולה הזה לפתור.
הסיוע המשפטי מעמיד לדורש עבודה המשתתף בפרויקט ועומד בתנאי הזכאות, עורך דין המייצג אותו בהליכים להסדרת החובות, בהליך מזורז הנשען על שיתוף הפעולה, והסדרת החובות מאפשרת לדורש העבודה להשתלב מחדש במעגל העבודה; ההשתלבות בעבודה מאפשרת לדורש העבודה להחזיר חובות ומעניקה לו אופק ותקווה ליציאה ממעגל החובות והעוני".