מתי זה ייעצר? העלאת הריבית, ההשלכות על הכיס והעתיד המדאיג

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הכריז אתמול על עליית ריבית בשיעור חצי אחוז, העלייה החדה ביותר מזה עשור. מדוע זה קרה ומתי זה ייעצר?

"שני גורמים מרכזיים, להערכתנו לפחות, שתמכו בהחלטה מעבר לנתוני האינפלציה היו השקל ושוק הדיור", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, "בכל הנוגע לשקל, בבנק ישראל מציינים כי השקל נחלש מול הדולר ב-5.1% ומול הסל ב-3.6%. להערכתנו, בסביבת האינפלציה הגבוהה בישראל, ולאור התנודתיות הגבוהה בשווקים העולמיים, הסיכון הוא להמשך היחלשות השקל, ולאור התמסורת המשמעותית מהשקל אל האינפלציה המקומית, בנק ישראל היה חייב להתאים את קצב העלאות הריבית להתפתחויות העולמיות".

"מהחלטה להחלטה בנק ישראל נהיה יותר מוטרד מהאינפלציה", מציין אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, "עצם העלאת ריבית ב-0.5%, למרות שמדד המחירים האחרון לא היה גבוה מהתחזית, למרות שציפיות האינפלציה ירדו ולמרות שחלה הרעה משמעותית בפעילות הכלכלית בעולם, אומרת שהדאגה מפני בריחת האינפלציה מתגברת. בנק ישראל מחק מההודעה את ההגדרה 'הדרגתית' לתהליך עליית הריבית, גם כי אי אפשר לקרוא לקצב העלאות ריבית שהיה עד עתה כהדרגתי וגם כי הוא לא בטוח שהתהליך בהמשך יהיה באמת הדרגתי".

"בנק ישראל הסביר את ההחלטה בכך שהאינפלציה בישראל מצויה מעל לגבול העליון של יעד יציבות המחירים, וגם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל לגבול העליון של היעד", מוסיף ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "האינפלציה התרחבה לחלק גדול מסל המדד וזהו תהליך בעייתי מבחינת הבנק. במטרה למנוע התגלגלות נוספת של האינפלציה לספירלת 'אינפלציה-ציפיות-שכר-אינפלציה, בנק ישראל העלה את הריבית במידה רבה יותר מאשר בהחלטות הקודמות".

בפמן מסביר כי בבנק ישראל מעריכם שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק עם לחצי שכר: "אלו תנאים המאפשרים המשך של ההידוק המוניטרי. עם זאת, ההאטה בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין, מצב ההייטק העולמי, וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל צפויים להאט את הפעילות הכלכלית בהמשך. בהקשר זה, הנגיד הדגיש את עצמאות בנק ישראל והוועדה המוניטרית".

"בנק ישראל מוטרד יותר מהשפעת עליית השכר על האינפלציה ומציין שהשכר הממוצע בניכוי השפעת הרכב המועסקים חצה את המגמה", מוסיף זבז'ינסקי, "כמו כן, בנק ישראל רואה את מה שקורה בתחום האינפלציה במדינות האחרות, שבחלק גדול מהן האינפלציה פשוט יצאה משליטה".

לפי תחזית בנק ישראל, שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%. "שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים, המסתיימים ברביע השני של 2023, צפוי לעמוד על 3.3%", אומר בפמן, "תחזיות אלו דומות לתחזיות לאומי ועל מנת שיתממשו תידרש בלימה נוספת של מחירי הסחורות בעולם, המשך הירידה במחירי התובלה העולמיים והמשך האינדיקציות לפעולות של הגדלה משמעותית של היצע הדיור בישראל".

הוא מציין כי לפי תחזית בנק ישראל, הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בממוצע הרביע השני של 2023, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בריבית גבוהה מכך בסוף אותו רביע: "הערכה זו של בנק ישראל מבטאת עלייה ניכרת מרמתה הנוכחית של הריבית, והיא תוצאה של התחזית לאינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד, יחד עם צפי להמשך פעילות ברמה גבוהה, וכן על רקע ההעלאה הניכרת הצפויה בריביות בעולם. תחזית זו משקפת את רצונו של הנגיד להביא את ריבית בנק ישראל לרמה ריאלית שכבר איננה שלילית, ורצוי שתהיה חיובית במונחים ריאליים".

"מלבד העובדה שישראל נמצאת בשלב מוקדם יותר בהתפתחות הצמיחה והאינפלציה, יש לבנק ישראל עוד בעיה ייחודית שקשורה לשער החליפין", מסביר זבז'ינסקי, "התנהגותו מתואמת לחלוטין עם התנהגות של שוק המניות האמריקאי. לבנק ישראל כמעט אין השפעה עליו, למרות שהוא הפך לגורם אינפלציוני משמעותי. היחלשותו של השקל בכ-5% מול הדולר מאז החלטת הריבית הקודמת לבדה מוסיפה כ-0.5% לאינפלציה השנתית. אם שוק המניות יוסיף לרדת, בנק ישראל יצטרך להעלות ריבית עוד יותר חזק, למרות שהירידה בשוק המניות תהיה כנראה על רקע היחלשות בפעילות הכלכלית".

"העלאת הריבית עד סוף השנה תגרום באופן טבעי להתקררות של שוק הנדל"ן בארץ, מכיוון שעלויות המשכנתאות הולכות ומתייקרות", מסכם גרינפלד, "גם מי שלקח או מתכוון לקחת הלוואה 'רגילה' לכל צורך יצטרך לשלם יותר, ולכן סביר להניח שנראה את הצרכן הישראלי מהדק מעט את החגורה ומפחית צריכה במהלך 2023. עם זאת, במבט לשנה הבאה, התמתנות הצריכה והיחלשות האינפלציה בגלל מיצוי של השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, בנק ישראל יעצור כנראה את העלאות הריבית לקראת אמצע השנה, מה שיחזור לתמוך בכלכלה ובשוק ההון".

עליית הריבית אינה מגיעה יש מאין, כמובן. כדי להבין מה צופן לנו העתיד, צריך להעיף מבט טרנס אטלנטי. "הנתונים הראשוניים בארצות הברית מעידים על צמיחה שלילית גם ברבעון השני, ברובה בשל ירידה במלאים", אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, "לכן, להערכתנו הדבר לא ימנע מהבנק המרכזי להעלות את הריבית בלפחות חצי נקודת אחוז בעוד 3 שבועות, לאור שוק העבודה החזק. הנגיד ובכירים בבנק מדגישים שהאינפלציה בראש סדר העדיפויות גם על חשבון צמיחה נמוכה יותר, דבר שתרם לירידה החדה האחרונה בתשואות אג"ח הממשלתיות. בשישי הקרוב יתפרסם דוח התעסוקה שיצביע להערכתנו גם על התמתנות (אך אנו עדיין ברמות שיא).

"האינפלציה בגוש האירו ממשיכה לעלות לשיאים שלא ראינו זה עשורים ועמדה על 8.6 אחוזים ביוני (על פי האומדן הראשוני), בעיקר בשל זינוק של כ-42 אחוזים (!) במחירי האנרגיה, שכנראה עוד יאמירו ביולי לאור צמצום אספקת הגז מרוסיה. בניכוי מחירי האנרגיה והמזון האינפלציה התמתנה ל-3.7 אחוזים, אך הנתונים ממשיכים לתמוך בהעלאת ריבית של לפחות רבע נקודת אחוז בעוד שבועיים וגם בהחלטה לאחר מכן. עם זאת, צמצום הגז מרוסיה לצד קושי למצוא מקורות חלופיים מהר ממשיכים לאיים להביא חלקים באירופה למיתון בחורף, אז צריכת האנרגיה מרקיעה. לכן, אנו לא מאמינים שהבנק המרכזי יוכל להתמיד בעליית ריבית מהירה בשנה הבאה. החששות הללו, שהתווספו לחששות מהאטה בארה"ב, הביאו לירידה חדה בציפיות לאינפלציה ובתשואות אג"ח הממשלתיות באירופה ובעולם בשבוע האחרון".