חודש יולי נפתח עם העלאת ריבית נוספת. זו צפויה להיות הפעם השלישית ברציפות שבה בנק ישראל מעלה את הריבית, וזאת על רקע האינפלציה שמרימה את ראשה בישראל ובעולם. אם לשפוט על פי המגמה בעולם, וההתנהלות הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), היד עוד נטויה והעלאות הריבית שהחלו במרץ הולכות ומתבררות כמגמה עקבית ורציפה, שתמשך עד סוף השנה הנוכחית לפחות.
המשמעות עבור נוטלי המשכנתאות וההלוואות, היא פשוטה וברורה: אנחנו הולכים לשלם על האשראי שלנו הרבה יותר.
כמה יותר? פה התמונה הופכת להיות הרבה פחות חד משמעית. האינפלציה והריבית הם תהליכים מאקרו-כלכליים שלא נתונים להשפעה כלשהי מצד הלווים. אולם לציבור הישראלי יש ג'וקר בכיס, תרתי משמע, רק שהוא לא שולף אותו. למען האמת, הוא אפילו לא יודע שיש לו אותו.
80% מהציבור הישראלי נהנה מדירוג אשראי טוב עד מצוין - מה שמעיד על יכולת גבוהה לעמוד בהתחייבויות ובהלוואות שנלקחו. וכשהדירוג גבוה, ניתן לקבל ריביות נמוכות ולחסוך סכומים משמעותיים מאוד.
אלא שלמרבה הצער, רוב הציבור בישראל לא יודע מהו דירוג האשראי שלו, ולא יודע האם הריבית שהוא משלם כיום בפועל תואמת את דירוג האשראי שלו.
כשזה מגיע לאשראי, נעלמות יכולות המיקוח של הישראלים
זה לא חייב להיות ככה. בארה"ב, לשם השוואה, רק מחצית מהציבור נמצא בשכבות העליונות אולם שם דירוג אשראי הוא תנאי אבסולוטי לקבלת כרטיס אשראי ואפילו לדייט שני. באירופה, דירוג האשראי והרכבו משתנה ממדינה למדינה ולכן קשה לצאת באמירות גורפות לכלל מדינות היבשת.
עם זאת, בגרמניה למשל אין רוב מוחץ של הציבור בעשירונים העליונים של הדירוג. יתרה מכך, מטרת העל של רבים במדינות הללו, ובארה"ב בפרט, היא לשפר את ההתנהלות הפיננסית, שכן היא תעלה את הדירוג או לכל הפחות תשמר אותו.
בין אם הישראלים הם צרכני האשראי הטובים בעולם, או "רק" בעשירייה הראשונה, אין מנוס משינוי גישה ביחס לפיננסים. לאורך שנים הפכנו לאלופי העולם ביכולת להוריד מחירים ובמיקוח (וזה נאמר במובן הכי טוב של הביטוי), אולם כשזה מגיע לכסף שלנו אנחנו הרבה פחות נחרצים. בין אם מדובר בתמימות, פחד, אדישות או אפילו בהעדר סיבה מיוחדת, ככה זה לא יכול להמשך.
הציבור הישראלי נדרש לשאול, לקבל תשובות קלות ופשוטות להבנה ולקבל החלטות שמייצרות לו ערך וחוסכות לו כסף. הטכנולוגיה מייצרת לו עוד ועוד אפשרויות וכלים מתקדמים, שחקנים ונותני אשראי חדשים נכנסים למגרש הפיננסי והרגולציה עושה צעדים בכיוון הנכון. עכשיו רק חסר שיבואו הצרכנים.
ויש לנו לא מעט סיבות לעשות את זה. 27 מיליארד סיבות למען האמת. סכום הריביות שהוציא הציבור הישראלי על אשראי הסתכם ב-27 מיליארד שקל ב-2021 לבדה, וזוהי ההוצאה השנייה בגודלה של משק בית אחרי מזון. השנה, אגב, סכום זה צפוי לחצות את רף ה-30 מיליארד בעקבות הביקוש הגובר לאשראי והעלאות הריבית שעוד יימשכו.
עליית המחירים במשק, יחד עם עליות הריבית, הופכות את החיים שלנו ליקרים יותר, ונראה שמגמה זו צפויה להימשך. לאור זאת, דירוג אשראי צריך להיות מספר שנשלף מהמותן, בדיוק כמו ציון פסיכומטרי או מספר אישי מהצבא - וכדאי שיבוא גם עם סיפור אישי מרגש על איך הצלחנו לשפר אותו. התבססות על הדירוג, יחד עם שימוש בכלים שהוא מקנה לנו, יסלול את דרכנו לעתיד פיננסי טוב יותר, משתלם יותר וכזה שאנחנו מסוגלים לשלוט בו.
הכותב, משה ידגר, הוא מנכ"ל אפליקציית "קפטן קרדיט"