הכלב ברח לדוגווקר ונדרס. האם הוא אחראי לפצות את הבעלים?

"הי לכולם, הדוגווקר איבד את הכלב המדהים שלי העונה לשם בני". המילים האלו לקוחות מתוך פוסט שפורסם לאחרונה ועורר הדים רבים, במסגרתו הלינה בעלת כלב על התרשלותו החמורה של מוליך הכלבים שלה. לדבריה, "לאחר חיפושים, הכלב שלי נדרס ולא שרד אחרי שהלך לאיבוד בגלל שהדוגווקר לא סגר לו את הרצועה כמו שצריך".

מקרה מצער זה אינו מקרה פרטי, אלא דוגמה אחת מיני רבות למקרה בו דוגווקר מתרשל-לכאורה בתפקידו, מה שמוביל לפגיעה בכלב או בצדדים שלישיים. הסיפור האמור, ועוד רבים אחרים, מעלים את השאלה - מה גבול האחריות של מוליך כלבים? האם הימצאות הכלב בחזקתו מטילה עליו אחריות מוחלטת לכל נזק שמתרחש? ובכלל, מה גובה הפיצוי שעשוי לקבל בעליו של הכלב שניזוק במשמרת של דוגווקר?

עד לפני עשור, רק בודדים בישראל הציעו שירותים של דוגווקר, אולם בשנים האחרונות חלה פריחה בתחום, שהפך להיות פופולארי מאוד.

אמנם אין מסד נתונים מסודר שמציין מה מספרם בישראל, אולם ניתן להניח כי מדובר על מאות רבות של מוליכי כלבים, אולי אף יותר. הבעיה היא כי עבודה זו נתפסת אצל רבים כסוג של 'חלטורה', עבודה צדדית עם אחריות מוגבלת, שאינה דורשת מיומנות או ניסיון, אולם בפועל לשון החוק ופסיקת בתי המשפט מטילים על מוליך הכלבים אחריות משפטית כבדה.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח, מסביר כי פקודת הנזיקין מתייחסת לכלב כבעל חיים מסוכן, מה שמטיל חובת אחריות מוגברת על בעליו או על המחזיק בו, ובכלל זה על הדוגווקר.

"העובדה כי הוא מקבל שכר עבור שמירה על הכלב, מחדדת עוד יותר את חובתו לשמור ולהישמר מכל משמר. למעשה, סעיף 41 א' לפקודת הנזיקין קובע כי הבעלים או מחזיק הקבע, אחראים כמעט באופן מוחלט לפצות את מי שניזוק מפגיעת כלבם, אפילו במקרים בהם הנ"ל לא התרשלו בהחזקתו. בהתאם לכך, אין על הניזוק להוכיח כי המחזיק הפר את חובת הזהירות, אלא די בכך שתוכח עצם הבעלות או האחזקה בכלב וכן, עצם קרות האירוע כפי המתואר ע"י הניזוק.

לאור אחריות כבדה זו, מוליך כלבים עלול למצוא את עצמו משלם פיצויים, בסכומים שיכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים, ואולי אף יותר. על מנת להבין את כובד משקל האחריות, נצלול לתוך הסיכונים האפשריים שמתגלגלים לפתחו של מוליך כלבים.

היה והכלב גרם במהלך משמרתו של המוליך לנזק גופני לגופו של צד ג', הוא נקלע לבעיה חמורה. לשון החוק קובעת כי בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין זה משנה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של הבעלים ו/או המחזיק בו.

עו"ד ורשה מסביר כי האפשרות של מוליך הכלבים להתגונן באופן אפקטיבי, היא במקרה בו יצליח להוכיח כי הננשך התגרה בכלב או שהשיג גבול במקרקעין. גם מקרה בו הכלב לדוגמא קפץ על עובר אורח, הפיל אותו וגרם לנזק, מהווה עילה להגשת תביעה כנגדו.

לשון החוק והפסיקה מטילות על בעליו או מוליכו של כלב את החובה להיות מסוגל לשלוט בו, זאת לצד חובה נוספת של קשירתו ברצועה שלא תעלה על 5 מטרים (לכלב שאינו מוגדר כ'מסוכן'). בהתאם לכך, במקרה בו הכלב השתחרר מהאחיזה, ברח, וגרם לנזק לרכוש - קיימת עילת תביעה לניזוק. כך לדוגמא, היה והכלב רץ לכביש וגרם לתאונת דרכים במסגרתה נגרם נזק לכלי רכב.

לצד זאת, ישנו היבט נוסף ומאוד משמעותי: בניגוד לבעליו של הכלב שמוליך רק את כלבו ונדרש להשתלט עליו בלבד - דוגווקר מוליך לרוב מספר כלבים במקביל - מה שמייצר אתגר שונה וחובת אחריות כבדה. ניתן בנקל לצפות כי הולכת מספר כלבים במקביל מצריכה מיומנות ולכל הפחות יכולת שליטה על מספר כלבים במקביל.

כלבים מטבעם משחקים זה עם זה באגרסיביות מסוימת ולא ניתן לצפות כי בתי המשפט יחייבו בעליו של כלב לשלם פיצויים בכל מקרה בו כלב אחר נפגע כתוצאה ממפגש איתו. לצד זאת, ישנן סיטואציות שכיחות שבהחלט הופכת את האירוע לכזה שנושא בצידו פיצוי כספי. כך למשל, מציין עו"ד ורשה, במקרה בו כלב שלא הוחזק ברצועה נשך כלב קשור. למעשה, בתי המשפט עשויים לפסוק פיצויים, בכל מקרה בו בעליו של הכלב הננשך יצליח להוכיח כי הכלב השני יזם את התקיפה, כל שכן, אם מדובר על כלב שנשך בעבר.

העובדה כי משלמים למוליך הכלבים כסף, יוצרת ציפייה מצד בעליו כי הכלב יושגח ויטופל באופן מקצועי וכיאות. לפיכך, דוגווקר נושא באחריות כבדה כלפי שלומו ובריאותו של הכלב. טענה כגון "הוא פתאום התחיל להשתולל, ברח ונדרס" - לא תחזיק מים. עו"ד ורשה מציין כי מצופה מהמוליך להביא יכולת להשתלט על הכלב, בכל מצב "ואם אין בכוחו לעשות זאת - שלא יוליך. אין זה סביר כי מוליך ששוקל 70 קילו, יוליך במקביל מספר כלבים ששוקלים יחדיו יותר ממשקלו".

גם מקרה בו הכלב ברח מהפנסיון, כמעט מכל סיבה שהיא - מהווה הפרה של חובת האחריות, ומכאן, במקרה שנגרם נזק, גם חובת תשלום פיצויים. כך למשל, במקרה אירע במקרה שנדון בבית המשפט בו כלבה ברחה מהפנסיון כבר ביום הראשון. בעלת הפנסיון הזעיקה מיד את התובעת ולאחר חיפושים נמצאה הכלבה ללא רוח חיים בצדי כביש החוף, כשהמוות נגרם מדריסה. התובעת טענה לרשלנות בעלת הפנסיון, תבעה וקיבלה פיצוי כספי גבוה.

לאור כל האמור, ברור כעת כי מוליך כלבים חב בחובת אחריות משמעותית, ועלול למצוא את עצמו במקרה של הפרתה, משלם סכומי פיצוי גבוהים. השאלה כעת היא כיצד יחושב גובה הפיצוי?

"עד כמה שהדבר מעורר אי נחת, ואף בצדק, קיים בישראל שוק עירני של ממכר כלבים גזעיים", אומר עו"ד ורשה, "המחיר שמבוקש עבור חלקם חוצה בקלילות את רף 10 אלף השקלים. לפיכך, כאשר מדובר על חישוב גובה הפיצוי, הרכיב הראשון שיילקח בחשבון זה הסכום ששולם עבורו, ככל ששולם. ניתן אף להניח כי במקרים בהם מדובר על כלב מגזע נדיר, או כזה שמתהדר בתעודות או בשושלת משפחתית מרשימה, מחירו מאמיר אף יותר, ובהתאם, גם גובה הפיצוי. לצד זאת, ככל שמדובר על כלב שהוכשר למשימה ייעודית, כדוגמת כלב נחיה או כזה שמשמש לצרכים טיפוליים והושקע ממון רב באילופו, גובה הפיצוי יגדל".

הערך הכספי של כלב רגיל מורכב מההוצאות שהוצאו כדי לגדלו עד לתאונה. במסגרת הוצאות אלה ניתן לכלול מזון, חיסונים, טיפולים רפואיים, אביזרים כגון כלי אוכל, קולר, רצועה, משחקים וכדומה. עו"ד ורשה: "הבעיה היא כי לרוב, בעלי הכלבים לא מקפידים לשמור תיעוד של כלל ההוצאות, מה שמקשה בשלב מאוחר להרים את נטל ההוכחה כי הן אכן הוצאו. ככלל, על פי בדיקה שנערכה בשיתוף אגודת צער בעלי חיים ותנו לחיות לחיות, העלות הממוצעת של גידול כלב בישראל נעה בין 2,300 - 4,700 שקל בשנה כתלות, כך לפי ממצאיהם, במשקל הכלב. נתון זה, אינו כולל הוצאות בגין אילוף "ודוגווקר, שמקפיצות משמעותית את עלות האחזקה

מאחר ועוגמת נפש היא למעשה תחושה סובייקטיבית של הפרט, קשה מאוד לאמוד אותה ואת הנזק הנגרם בגינה. למרות זאת, כן קיימת הגדרה משפטית לעוגמת נפש והיא 'נזק שאינו של ממון'. "על פי החוק, בית המשפט יכול להעניק פיצויים בתביעת נזיקין עוגמת נפש, באיזה שיעור שיקבע לאחר בדיקת הנסיבות", מסביר עו"ד ורשה, "כלומר, עוגמת נפש מבחינה משפטית נבחנת בכל תיק לגופו, ויש הבדלים מהותיים בין תיק אחד למשנהו. בשורה התחתונה - במידה ובית המשפט יכריע כי מוליך הכלבים התרשל וגרם למותו של הכלב, בעליו עשוי לקבל גם פיצוי בגין רכיב זה, בגובה של אלפי שקלים".

לסיכום, מסביר עו"ד ורשה, מי שסבור כי הולכת כלבים מהווה מקצוע נטול סיכונים ואחריות, מוטב שיתפכח ומהר. תאונות מתרחשות, וזו עלולה להיות רק שאלה של זמן, עד שיתרחש אירוע שיהווה עילה לתביעה כנגדו. לפיכך, יש לשקול בכובד ראש בחירה בעיסוק זה, ובכל מקרה, לשקול בכובד ראש את האפשרות לרכוש ביטוח ייעודי לדוגווקרים. קיימים כיום מספר פתרונות ביטוחיים שמכסים את אחריותו של המוליך בפני תביעות כנגדו.