בעקבות החלטת הממשלה על הקמת הוועדה הלאומית להון האנושי להייטק, ביוזמתה של אורית פרקש-הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, ובהמשך לכך, מינויו של דדי פרלמוטר, מי שהיה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, מתפרסמים עתה הממצאים בדוח ביניים, אשר נכתב ע"י הוועדה בשיתוף עם נציגי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, המסכם את הממצאים והמסקנות עד כה לצורך הכנסת המסקנות העיקריות להחלטות הממשלה בנושא התקציב:
מתחילת דרכה בנובמבר 2021, הוועדה התמקדה בקידום תהליך בניית ההון האנושי להייטק, על כל שלביו: למן מערכת החינוך דרך השירות הצבאי והאזרחי (טכנולוגי ולא טכנולוגי), מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת ההכשרות ועד הקליטה וההצלחה בתעשייה. בדגש על אוכלוסיות בייצוג חסר (נשים, ערבים, חרדים פריפריה). לתהליך הזה קראה הוועדה: "המשפך"
מסקנות הוועדה מבקשות להניח תשתית למדיניות ההון האנושי בענף ההייטק בפרט, ובשוק התעסוקה בישראל בכלל בשנים הקרובות. בעולם העבודה המתאפיין בשינויים ותהליכי דיגיטציה מואצים, ההון האנושי נדרש לכישורים טכנולוגיים אשר אינם מוגבלים עוד לתעשיית ההייטק לבדה. העולם עובר תהליך של דיגיטציה מואצת וחיבור של יכולות דיגיטליות (CONVERGENCE).
הוועדה בחנה את היכולות והכישורים הנדרשים הן במקצועות הטכנולוגיים והן במקצועות הצמיחה שהינם חיוניים להמשך התפתחות החברות הישראליות הצומחות. (מקצועות הצמיחה הם מקצועות ליבה בענף ההייטק שאינם טכנולוגיים אך הנם מרכזיים לחברה. ניתן לסווגם ל-3 אשכולות מרכזיים - אשכול המוצר, האשכול העסקי ואשכול המטה).
להערכת הוועדה לאור ההמשך הצפוי של תהליכי הדיגיטציה למרות שתתכן האטה בביקושים בטוח הקצר עקב המשבר הכלכלי המסתמן הביקוש לטווח הארוך ימשיך ויתגבר, ולכן הנחת התשתית לטווח הארוך היא הדבר החשוב בשעה זו. ההיצע הקיים של כוח אדם מיומן להייטק אינו עונה על הביקוש. מדובר בפער של הרבה מעבר ל-100,000 עובדים בטווח זמן של 5 שנים (במידה והמלצות הוועדה לא ייושמו)
הוועדה ממליצה לאמץ מדידה חדשה של 'משרות טק' בישראל, בדומה למקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. באם המדידה תיושם, כבר עתה נעמוד על 447,000 עובדים שהם 14.2% מכלל העובדים במשק (במקום 388,000 - 11.1% לפי המדידה הנוכחית)
הוועדה מציעה כי היעד הממשלתי לשיעור המועסקים במשרות טק יעמוד על: 770,000 עד שנת 2035 במקרה של צמיחה מהירה, 735,000 במצב של צמיחת ביניים ו-690,000 במצב של צמיחה מואטת, סה"כ 18-20% מסך העובדים במשק. יצוין כי בנוסף לצרכים העצומים במקצועות הטכנולוגים יש ביקוש עצום גם במקצועות הצמיחה.
הוועדה ממליצה לממשלה לאמץ את היעד לצמצום של לפחות 50% מפערי השתלבות בהייטק הקיימים היום בין: נשים לגברים, ערבים ליהודים, חרדים ליהודים לא חרדים ובין מרכז לפריפריה. ללא מהלכים משמעותיים לשילוב אוכלוסיות שייצוגן בהייטק נמוך וללא צמצום הפערים שלהם השלכות חברתיות ומאקרו-כלכליות, יהיה בלתי אפשרי להשיג את יעדי הוועדה
הועדה תומכת ביעדי הביניים של שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן לרשות החדשנות ל2022 - 2023 ורואה בהם צעד בכיוון הנכון ומכירה בדגש על אוכלוסיות שהובא במכתב המדיניות של השרה.
המלצות הועדה מבוססות על ההסכמות הרבות והחשובות שהתקבלו בין כלל הגופים השותפים בוועדה אשר לקחו חלק פעיל בכ- 12 דיוני מליאה ראשית, ובמאות דיונים בצוותי משנה ובקבוצות קטנות שכללו עשרות אנשים. בין הנציגים בוועדה: משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, משרד האוצר, משרד רוה"מ והמועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה וזרוע העבודה, הרשות לחדשנות, משרד החינוך, ות"ת, מולמו"פ, בנק ישראל וכן נציגי תעשייה בכירים, חברה אזרחית וגופי מחקר מאקרו-כלכליים.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "אני רואה חשיבות רבה בהשלמת עבודת צוות זה, שהקמתי עם כניסתי לתפקיד. הצוות כינס לראשונה את כלל הגורמים הרלוונטיים, בהובלת משרד החדשנות, לדון בסוגיה אסטרטגית למדינת ישראל - שימור הצלחת תעשיית ההייטק בטווח הארוך.
המלצות הצוות שמו זרקור חד וברור על הצורך הדחוף בהכנת הדור הבא לעולם התעסוקה העתידי. הדוח מצביע על הצורך בחיזוק משמעותי של תשתיות החינוך וההשכלה של ישראל, תוך התאמתם לצרכים אלו. בנוסף, לאור מחסור בנתונים - הדוח אף יצר כלי מדידה חדש למקצועות ההייטק בישראל כפי שראוי לתחום כה אסטרטגי.
דווקא בתקופה הנוכחית, שהיא תקופה מאתגרת לכלכלה הישראלית בפרט ולהייטק ככלל, אסור להוריד את הרגל מהגז. יש להשקיע בתשתיות האנושיות והפיזיות של התעשייה כדי שזו תמשיך לשגשג לטווח ארוך.
בנוסף, שמחתי לראות שהדוח תומך במהלכים שאני מקדמת עוד מאז כניסתי לתפקיד, ואשר ימשיכו וממשיכים להתקדם גם בצל חוסר הודאות הפוליטית.
בעת הקמת הצוות, היו הסתייגויות שונות ביחס אליו. בניגוד לכך, שמחתי לשמוע מגורמים רבים בממשלה עד כמה הדיונים בצוות יצרו הבנה עמוקה ומשותפת לכלל הגורמים, לדגש שיש לתת לחינוך ילדינו וחיזוק הכלים האקדמיים והטכנולוגיים כתנאי הכרחי. אני מברכת את דדי פרלמוטר על התגייסות ללא תמורה למשימה חשובה זו, ומודה גם למנכ"לית המשרד, הילה חמלניק חדד, על הריכוז של עבודת הצוות וסיוע בהשלמת מסקנותיו."
דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק: "חדשנות טכנולוגית הינה מחולל מרכזי של צמיחה כלכלית ועלייה בפריון. לא בכדי מגזר ההייטק שמהווה מנוע עיקרי לחדשנות טכנולוגית הינו קטר הצמיחה של המשק הישראלי, ובסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של המשק כולו. הון אנושי מיומן לעולם הדיגיטלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט ,שיש לו גם ידע עמוק , איכות גבוהה וגם כישורים ויכולת התמודדות בעולם משתנה ללא הרף היא סם חיים למדינת ישראל ולכלכלתה. ודורשת השקעה בכל שלבי החיים של פיתוח ההון האנושי ובכל שכבות החברה.
הצלחות העבר בעולם זה הן לא ערובה להצלחה בעתיד. ללא השקעה תשתיתית ומעמיקה מדינת ישראל ואזרחיה לא יעמדו בתחרות עם מדינות אחרות שמשקיעות הון וזמן בפיתוח הון אנושי ובמחקר לעולם הדיגיטלי.
הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "הגדלת וגיוון ההון האנושי בהייטק הוא צורך אסטרטגי של ישראל. עבודת הוועדה, שרתמה לנושא את כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, היא בשורה של ממש. בעקבות המלצות הוועדה, לראשונה אי פעם יינתן לנושא זה מענה רחב והוליסטי, משלב החינוך ועד לשלב ההשמה. תעשיית ההיי טק, שעכשיו ברור שהיא כבר לא רק חברות טק קלאסיות אלא הרבה מעבר לכך, היא הקטר של הכלכלה הישראלית, ויישום מסקנות הוועדה יבטיח את עתידה."