הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם את הדו"ח השתי שמסכם את גובה השכר הממוצע בגופים הציבוריים.
השכר הממוצע של עובדים בגופים הציבוריים עמד על כ-16,600 שקלים בחודש שהם עלייה של 1.2% בשנת 2020 ואילו השכר החציוני עמד על כ- 10,750 שקלים. הדו"ח מתייחס לכ-400,000 עובדים בגופים הציבוריים, המועסקים בכ-800 גופים נתמכים ומתוקצבים ובתאגידי בריאות. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים בשנת 2020 עלו בכ-2% והם עמדו על כ-85 מיליארד שקלים.
הדו"ח מגלה לציבור הרחב מי הם שיאני השכר בגופים הציבוריים ובנושא זה גם השנה אין ממש הפתעות. בראש טבלת השכר מופיעים נמלי היום עם שכר ממוצע של 35 אלף שקל ברוטו לחודש בעוד שבשאר החברות הממשלתיות השכר הממוצע נע סביב 25 אלף שקל ברוטו לחודש.
גם בחברות הממשלתיות בתחום הביטחון השכר גבוה למדי עם שכר של 28 אלף שקל ברוטו לחודש.
השכר הנמוך ביותר נמצא ביחס למספר המשרות נמצא דווקא במועצה הישראלית לצרכנות עם שכר ממוצע של כ-10 אלף שקל ברוטו לחודש. גם בחברת חלמיש העוסקת בדיור, השכר הממוצע נמוך למדי ועומד עלכ-16 אף שקל ברוטו לחודש.
פערים מגדריים בחסות המדינה
הדו"ח מגלה כי הפערים בשכר בין נשים לגברים ממשיכים להיות גבוהים. לפי הדו"ח על אף עליה במספר המשרות לנשים, ועליה ברובד עבודה נוספת בשנים האחרונות, לא חל שינוי משמעותי בפער השכר המגדרי והוא ירד בכ0.7% בלבד בחמשת השנים האחרונות כך שהפער עומד על כ35%. במספרים: השכר הממוצע של גברים מסתכם בכ-21 אלף שקל ברוטו בחודש בעוד של נשים מסתכם בכ-13 אלף שקל ברוטו בחודש.
עוד עולה מהדו"ח כי נשים מאיישות כ30% בלבד ממשרות בעלי התפקידים ומקבלי השכר הגבוה.
למעשה יש כאן מצב מוזר לפיו חברות גדולות במשק מחויבות לפרסם את נתוני השכר שלהן, כדי שהציבור יוכל לתגמל או להעניש אותם בגין אפליה מגדרית בשכר, אך דווקא מדינת ישראל עצמה, שמספקת שירותים שאין להם תחליף בשוק הפרטי, מתגלה כמי שבתחומה מתנהלת אפליה קשה.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "בשנים האחרונות חתמנו על מגוון הסכמים חדשניים, אשר תרמו לשיפור הפריון במגזר הציבורי. בנוסף, משבר הקורונה אפשר לבחון כלי גמישות ניהולית חדשים בגופים הציבוריים. את הכלים האלו שכוללים, בין היתר, ניוד עובדים ושינוי הגדרות משרה - הטמענו בעסקת החבילה שנחתמה בשנת 2021 בכדי להתאים את המגזר הציבורי לשוק העבודה החדש".