עונת הקיץ נפתחה באופן רשמי ואיתה הגיע העומס בשדות התעופה, במלונות, בפארקים ובחופי הים. למרות המודעות הגוברת לסכנת הקרינה מהשמש, המראה השזוף עדיין שולט - ושולח את רובנו לחפש פתרונות מתחום תכשירי ההגנה מהשמש. אמנם רופאי עור מזהירים שאין דבר כזה "שיזוף בריא" אלא לכל היותר צמצום של נזקי פגיעת השמש בעזרת תכשירים עם מקדמי הגנה גבוהים, אבל הצרכנים שמכורים לשיזוף מוכנים לשלם כמעט כל מחיר כדי לחוש בטוחים גם על שפת הים.
ולא רק על חוף הים: כמעט כל פעילות בחוץ שמתבצעת בחודשי הקיץ (ובישראל גם בלא מעט מחודשי החורף) חושפת אותנו לסכנות הקרינה.
הפתרונות להגנה מהשמש מתחלקים לשניים הראשונה היא מניעה של חשיפה ישירה של קרני השמש על עורנו, לבוש ארוך כמקובל בקרב שוכני המדבריות, או - מה שמקובל יותר בחברה המערבית: שימוש בתכשירים מקדמי הגנה אשר נותנים לנו פתרון זמני להגנה מקרני השמש השונות.
מקדם ההגנה הראשון פותח בשנת 1938 ע"י פרנץ גרייטר שהיה כימאי שנכווה במהלך טיפוס על הר ובעקבות זאת איתר את הפתרון שמאז הצמיח שוק מתפתח עם סדרת מוצרים שנכנסו לסל הצריכה שלנו.
על המוצרים נראה סימונים שונים, שהבולט מבניהם הוא הסימון SPF - ראשי התיבות של SUN PROTECTION FACTOR גורם ההגנה מפני השמש שנותן לנו את האינדיקציה לזמן החשיפה מול השמש.
יש שממליצים להשתמש באופן קבע בחשיפה לשמש עם מקדם הגנה של 50SPF שמטרתו לתת הגנה מקרינת קרני השמש הארוכות UVA. יש לזכור שמוצרי ההגנה מהשמש אלו מוצרים שדורשים אישורים של משרד הבריאות. כבר נמצאו מוצרים ממותגים לא ידועים שגרמו לפעולה הפוכה ונזקים, ההמלצה מהמומחים היא לצרוך מוצר עם לפחות 15 SPF לשימוש יומיומי ובחשיפה מממושכת יותר, מוצר עם 30 SPF .
מקדמי ההגנה נמכרים בצורת שמן, תרסיס, קרם או חומר מוצק באמצעות סטיק. הקרם הוא המוצר השכיח ביותר והתרסיס חדר לתרבות הצריכה בעיקר תודות לנוחות השימוש, כמו כן ישנה משמעות לסוג העור, יש הבדל בין סוגי העור של הצרכנים והרגישויות וכמו כן בין חשיפה של ילדים לבוגרים.
שוק מקדמי ההגנה בישראל מגלגל יותר מ 78 מיליון שקל בשנה וקצב המכירות השנה מציג גידול של כ 5% מול אשתקד ויתכן והפערים יהיו גבוהים יותר עם ריבוי הטיולים והבילויים לאחר תקופה ארוכה של השפעות נגיף הקורונה וההגבלות.
גם בשוק של מקדמי ההגנה אנו נתקלים בריכוזיות מובהקת עם שליטה של יותר מ 57% מכלל מכירות השוק של חברת "ד"ר פישר". עוד מותג שנמצא בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות הוא "סקין גארד" של קרליין בבעלות החברה הדרומית (סנו) שמציגה נתח שוק של כ- 17% מכלל המכירות. המפתיע בסגמנט הוא הצמיחה של סדרת המוצרים תחת המותגים הפרטיים בשוק שמציג אחיזה של 13% מכלל המכירות שרובן מגיע ממותגים פרטיים ברשתות הפארם.
אנו רואים שהמותגים הישראלים שולטים בשוק בצורה חדה וחדירה של מותגים בינלאומיים כגון ניבאה שהיא מותג בינלאומי ידוע, היא מוגבלת יחסית - המותג תופס רק כ- 3% מכלל המכירות בשוק.
דפוסי הצריכה משתנים בין קנייה ברשתות הפארם לרשתות המרכולים השונות, רשתות הפארם אוחזות ביותר מ 65% מכלל המכירות ובמגוון עצום, ובהתאם לכך הצרכן מגוון ורוכש מוצרים מיוחדים ויקרים יותר, לעומת רשתות המרכולים בהן לא נמצא מגוון עשיר ונראה תחרות צמודה בין ד"ר פישר לסקין
מכל מקום, המחירים של המוצרים בישראל, מעמידים את חלקנו בדילמה לא פשוטה: האם לשרוף את התקציב שלנו או להישרף מהשמש?
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות