מה עושים: "וואן זירו" הוא הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, בנק ללא סניפים המבוסס על פיתוחים טכנולוגיים.
משתתפים:
גיא גלעדי, בן 31, נשוי פלוס שניים, גר בשהם. תפקיד: Backend Developer, שנה בחברה.
איליה גוטמן, בן 32, בזוגיות, מרחובות. שנה ושלושה חודשים בחברה, תפקיד:Data Scientist
הילה אלקיים, בת 47, נשואה פלוס שניים, מראשון לציון. תפקיד: R&D Team Lead, שנתיים וחודשיים בחברה.
לוקיישן: בבניין נמוך, יחסית למגדלים שסובבים אותו (כמו זה של טויוטה הסמוך), פרושים משרדי הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל על פני שתי קומות. האווירה חלוצית. 300 העובדים חדורי ההתלהבות מנטילת חלק בהיסטוריה הפיננסית של ישראל, מוקפים במיני סיסמאות שמודפסות בשחור על הקירות, דוגמת, "לא כל יום בונים בנק. בעצם כן, כל יום כל היום" ו"כשנסיים לבנות נמשיך".
רצפת המשרדים עשויה בטון מוחלק, התקרה מעוצבת בסגנון חשוף, חללי העבודה הסגורים מוקפים בקירות זכוכית ו"האופן ספייס" עמוס בעמדות עבודה מעץ, ובין לבין פינות ישיבה עם ספות אפורות, כורסאות בגווני חרדל, אפור ושחור, עליהם זרוקות כריות ירוקות וכתומות. יש "תאי טלפון" מזכוכית לזום ועובדה בראש שקט, לחדרי הישיבות נקראים בשמות כמו "פיקסל" ו"ספלאש". אין פה מקלחת, בריכת כדורים או ברז ראמן. בכל זאת, בנק.
הפסקת קפה: ליד חדר האוכל, ובמקומות נוספים במרחב, יש טפט מאויר של פסל החירות, יוניקורנים ומנורה שמישהו מחזיק ביד ומרפררת לאדיסון, ומעל הכל כתוב באנגלית: "כמה זמן שייקח". בחלל הגדול נערכים גם הכינוסים של החברה ויש שם שולחנות וכסאות, פינת ישיבה רכה, וממול מטבח עץ, עם שיש אפור ועל הקיר אריחים קטנים באפור כהה.
בפינה הימנית מוחים חטיפי בריאות שמותאמים לכל עובד אישית, לפי שעונים שהם עונדים ומודדים את רמת הלחץ. עדויות מהשטח גורסות שהחטיפים, שאחד מהם בטעם שוקולד, חמוציות ומרווה, אפילו טעימים. סמוך להם יש פינה מתוקה עם קבוקים, אם אנד אם, וכדורי דרז'ה מצופים בשוקולד ומקרר גלידות עמוס במגנומים, סולרו וקרטיבים.
במקרר השקוף כמה סוגים של חלב, גבנ"צ, קוטג', לבנה, צפתית, ממרח טפנד וממרח עגבניות מיובשות, לחמים מלאים מכמה סוגים וחמאה. יש שני מיקרוגלים, פינת תה מושקעת עם נענע, מרווה, רבעי לימונים חתוכים והמון סוגי טעמים. יש גם קורנפלקס אלופים, נוטלה, שוקו, קוואקר, שמן זית בסיטונות, ומכונת נספרסו מקצועית. ממול יש שולחן פירות. אין משקאות קלים, רק מים, סודה וקפה. בבוקר מביאים לחמים ומאפים טריים, וצהריים מזמינים מבחוץ.
CV: גיא היה ילד מחשבים. בגיל חמש קיבלו הוא ואחיו את הווינדוס 95' הראשון וניהלו עליו קרבות. בהמשך גילה סקרנות לגבי עולם המחשבים, לא בקטע מקצועי, אלא יותר לכיוון הגיימינג. למרות שבתיכון למד במגמת מחשבים, היה לו ברור שזה לא הכיוון שלו בחיים.
אבל, כידוע, לחיים יש את הכיוון שלהם, ואחרי שירות בקרבי וחיפוש עצמי בתיאלנד, מצא את עצמו במכללת אפקה לומד הנדסאות תוכנה ובמקביל עבד כתומך טכני בחברת קופות ממוחשבות. אחרי שבנה להם מערכת שפוטה שענתה על צורך קריטי, הם הציעו לו להיכנס לפיתוח. אחרי שנתיים עבר לפיתוח בחברת כרטיסי אשראי, משם לחברת "תופין".
"כשחבר בצוות התחיל לעבוד בבנק הדיגיטלי וחשף אותי לקונספט", הוא אומר, ידעתי שזה היעד הבא שלי, לקחת חלק בבניית הבנק. כולנו מהמצטרפים הראשונים לשירותים שלו. אני עובד בצוות הפיתוח שבונה את פלטפורמות המסחר בניירות ערך, דומיין שלם ומאתגר בטירוף".
הילה לא גילתה חוש טכנולוגי יוצא מגדר הרגיל בילדות. בתיכון הגבירה מתמטיקה וכימיה ובצבא שירתה כחשבת יירוט בחיל האוויר, בהכוונת טייסים. אחרי השחרור עבדה בכל מיני עבודות, בין היתר גם כ"טלרית" בבנק, ונרשמה למתמטיקה, שאהבה תמיד, ולמדעי המחשב, בגלל שנחשב לטרנדי והתחילה לחפש עבודה כסטודנטית.
אחרי שסיימה את התואר נכנסה לחברת יועצים מומחים שמשכירה את שירותיה שיפור תהליכים בחברות ופיתוח טכנולוגי. היא התחילה שם כמפתחת וסיימה, אחרי 14 שנים, כ"מפתחת בקנד" בכירה. כש"וואן זירו" התחיל לחפש אנשים, היא התעניינה. "זה היה בקורונה, קיבלתי מחשב הביתה, און בורדינג בזום. בחברה הקודמת יצרתי פרוייקטים שהם מעבר לטכנולוגיה, בתהליכים של 'און בורדינג', תהליך הקליטה בארגון, ו'באדיס', עובדים וותיקים שמלווים עובדים חדשים, והתחברתי לרעיון של לקחת חלק בהיסטוריה של הקמת בנק אחרי 43 שנים
"הייתי המפתחת הראשונה של הבנק ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד אנשים. כשנכנסתי לא הייתה שורת קוד אחת והיום יש מוצר שעובד. אני ראש צוות באחת ממחלקות הפיתוח ואנחנו אחראים על עולם הבנקאות, כדי שיתנו את השירות הכי טוב שאפשר לתת ותקשורת טובה עם הלקוח. יש לי שישה אנשים בצוות ואני מחפשת עוד, למי שמעוניין.
"במקביל דאגתי לפרויקט שיתוף מידע שגדל וגדל לגילדות. הרעיון הוא לקחת קבוצת אנשים עם יכולת מקצועית שמתכנסים יחד כדי להגדיל את היכולות שלהם, וזה כולל, בין היתר. הרצאות שאנחנו מעבירים ביננו, הגדרות סטנדרטים לפיתוח, בניית תשתיות וסריקת טכנולוגיות חדשות ועוד הרבה דברים אחרים. יש בחברה ארבע גילדות בתחומים שונים, פרויקט מדהים שיש בו תועלת עצומה לעובדים ולחברה".
איליה התחילה להתעסק במחשבים בגיל 12 בערך ונשאב כול כולו לתוכו. הוא התגלגל למגמת מחשבים ופיסיקה, כי ככה יצא, ושם נחשף לעולמות התכנות, אבל לא חשב שזאת תהיה הקריירה שלו ואת השירות הצבאי עשה במג"ב. אחרי השחרור טס לקנדה, למד פיננסים ומנהל עסקים לתואר ראשון וכשהשתעמם מהתחום, עלה לו רעיון לפתח בוט של מסחר בבורסה.
"מפה לשם החלטתי ללמוד תואר שני. חברתי לפרופסור שהתמחה בסטטיסטיקה יישומית ועבדתי בקרן גידור קנדית, כמפתח אסטרטגיית מסחר, איך לסחור טוב יותר במניות כדי לחסוך בעלויות. עברתי לחברה נוספת שעסקה בעיבוד שפה טבעית ובשיא הקורונה חזרתי לארץ. בהתחלה עוד עבדתי מרחוק עם קנדה, אבל פחות נהניתי.
"כשאיש קשר בלינקדאין פרסם שמחפשים בבנק דאטה סיינטיסט הגעתי לפה. היום אני בצוות שמפתח תובנות, שאמורות לעזור ללקוחות להסתדר טוב יותר ולזהות מה שחורג מהצפוי"
בשביל הנשמה: חוץ מ"הגילדות" ששותות לה את רוב הזמן הפנוי, הילה רצה פעמיים בשבוע והיא אמא מאוד מעורבת של שני המתבגרים שלה. לגיא יש אח תאום בשם גל, אחות בשם גיל ושם המשפחה שלהם גלעדי. "אחי מהנדס בניין", הוא צוחק. "אין לו תחת לשבת על כיסא כל כך הרבה שעות. בצבא היינו לא שם לב". איליה מנגן בגיטרה ומטייל כמה שיותר.
ערך מוסף: בכל חג יש מסיבות מושקעות, הם נסעו לטיול של יומיים לים המלח עם מסאז'ים, ריינג'רים, גלידות, על האש, אלכוהול, והופעה של עברי לידר במצדה ויש האפי אוור לכולם והאפי אוור בצוותים. "אולי זאת תרבות הקירות השקופים", אומרת הילה, "אנחנו חברים מאוד טובים. כולנו התחלנו לעבוד בקורונה וזה לא מובן מאליו שאתה לא רואה את האנשים פיסית והופך להיות חבר שלהם".
גיא לא מחפש את הפסיליטיס. "לא חסר לנו כלום בשום צורה. משאבי האנוש מנצלים כל סיבה למסיבה. ביום הגאווה אחד העובדים סיפר את הסיפור האישי שלו, הכל בכיף, באווירה קלילה. בכל יום חמישי המנכ"ל מושיב את העובדים במטבח וכולם דנים בהתקדמות, נזכרים מה אנחנו בעצם עושים פה. יש גאוות יחידה". איליה מסכים ומדגיש שההנהלה דואגת לעובדים ובכל דבר קטן מתייעצים איתם.
משבר בענף: הילה לא מודאגת: "מכיוון שיש לנו מוצר ממשי שנמצא בבנייה, והמשקיעים מאמינים בו, אין תחושת לחץ או דאגה". איליה: "לא מרגישים אצלנו משבר בשום צורה. אנחנו מגייסים, מתרחבים, מוסיפים מוצרים ואין שום תחושה של האטה".
קוד לבוש: טי שירט.
ליגת העל: וואן זירו לקחה את החסות על ליגת העל ומי שנכנס למשרדים נתקל במסך ועליו תמונה של כדורגל על רקע ירוק. הילה מתכננת להיות במגרשים, גיא לא ממש חובב כדורגל ישראלי ואיליה מבטיח לעקוב בעונה הבאה.
מאיפה עובדים: המודל היברידי וגמיש לגמרי. כל צוות מגיע בין יומיים לשלושה למשרד. גיא לא מסוגל יותר לעבוד מהבית יותר, "צריך לקרות משהו ממש יוצא דופן, כדי שלא אגיע למשרד".
שכר: "אנחנו חברת הייטק לכל דבר", מסבירה הילה, למי שעדיין חושב שמדובר בחבורת בנקאים מעונבים, "אנחנו סטארט אפ לכל דבר, פינטק, וגם השכר כאן תחרותי לחברות ההי טק. אם השכר היה נמוך לא הייתי כאן" ואיליה מספר על תכנית האופציות.
מה הלאה: גיא פה בפול פאואר. "עד שלא אראה את הבנק עומד על הרגליים, אין סיכוי שאזוז מפה". "בגלל שאני מעורבת בכל כך הרבה פרויקטים מעבר לפיתוח", אומרת הילה, "אני נמצאת במגרש משחקים גדול ויש לי המון מה ללמוד" ואיליה כל כך מושקע רגשית בחברה, כי כמו כולם הוא הגיע בגלל החזון, וכשהוא רואה איך הבנק נבנה לו מול העיניים, הוא פשוט מתרגש.