קייטנות, חופשות וחזרה ללימודים: מה קורה להוצאות שלנו בקיץ?

בתחילת יולי יצאו ילדינו לחופשת הקיץ המיוחלת והם אמורים לשוב חזרה לספסל הלימודים בתחילת ספטמבר, כלומר - בכפוף לתוצאות המו"מ של משרד החינוך, האוצר והגברת יפה בן דויד מהסתדרות המורים.

כמעט 2 מיליון ילדים יפתחו את שנת הלימודים הבאה, אבל עוד קודם לכן, המחקרים מלמדים שהוצאות משק הבית צומחות בחודשים יולי ואוגוסט - ולא על מוצרי צריכה: הממוצע להוצאות עבור תרבות וחינוך עומד על 12% מסך ההכנסות הממוצעות למשק בית, לעומת ההוצאה על מזון שעומד על 17% והוצאות הדיור שעומדים על כ 25%. עם ההוצאות הרבות הצפויות לנו בחופשת הקיץ ועלויות החזרה לבית הספר אנו מבינים מדוע קשה לחיות כאן ולכלכל בית ומשפחה.

שיא דורשי ההלוואות למשקי הבית הפרטיים נרשם בחודש ספטמבר בכל שנה. הפרשנות הרווחת היא שזה בגלל הקניות לחגים, אך זו מתבררת כהנחה שגויה - בבחינה מול כלכלני הבנקים הצלחנו לזהות שהצורך בהלוואות נובע מהמחנק שנוצר לאחר חודשי הקיץ, בשילוב עם כמיהה להתנהלות תקינה בחודשי חגי תשרי. גם המספרים תומכים בתזה הזאת: הכנסה ממוצעת למשק בית עומדת על כ- 18,000 שקלים והוצאות הקיץ גבוהות יותר.

כמו שמי שיש להם ילדים לא שוכחים לרגע: בתחילת יולי הילדים פרשו מספסל הלימודים לחופשה בת חודשיים. גם אם הם גדולים דיים כדי להישאר ברשות עצמם, הרי שבהנחה שאנו לא מעוניינים למצוא אותם דבוקים למסך וניזונים מג'אנק פוד, נצטרך למצוא להם מסגרת מותאמת.

אחד הפתרונות הוא למצוא קייטנה שתשלב אותם במסגרת מאתגרת לתקופה של שבועיים ועד חודש וחצי. שוק הקייטנות של 2022 שונה ממה שאנו הכרנו כילדים. אם בעבר הקייטנות היו מציעות רק טבלה של מקסימום אטרקציות מהלונה פארק ועד הלונה גל היום ההורים רוצים להרגיש שהם נותנים ערך לילדיהם ומשקיטים את המצפון בתשלום עודף לקייטנות "עם ערך מוסף". למה הדבר דומה? לנכונות שלנו לשלם כ-30% יותר על חלב מועשר, גם אם לא ברור לנו בדיוק מה (חוץ מהכסף שלנו) הפך אותו לעשיר יותר.

כך למדו גם מפעילי הקייטנות שבעזרת שיווק נכון אפשר לכבוש את ליבנו - משם הדרך אל הכיס קצרה. כך נוציא עוד מאות שקלים לחודש על קייטנת כדורגל, קייטנת חיות, קייטנת הייטק, קייטנת נינג'ה וספורט, קייטנות לאפייה, תפירה ועיצוב אופנה, קייטנות שחייה וגלישה וקייטנות טבע ואיכות הסביבה. ובל נטעה: מחירי הקייטנות יכולות להגיע גם ל 10,000 שקלים לכל משתתף - ואם יש לכם יותר מילד אחד ואתם לא מתכננים לשלב אותם בקייטנה מסובסדת של הרשות המקומית מדובר באטרקציה לא זולה.

בזמן שאנו בעבודה וילדינו בחופשה ומבלים באטרקציות שונות, דפוסי הצריכה שלנו משתנים: בחודשים יולי-אוגוסט שוק מוצרי הצריכה מאבד בממוצע כ- 3.5% מהיקף המכירות. עכשיו שימו לב היטב לנתון הבא: בכמויות מדובר בירידה של עד 6%. משמע: מחיר הממוצע לפריט צומח. כאשר שואלים את הקמעונאים מדוע, התשובה השכיחה היא "כל עם ישראל בחו"ל".

ואכן לנסיעות ולחופשות יש השפעה אך לא מדובר בהשפעה העיקרית, שכן החופשות בממוצע הן לארבעה ימים ולא לחודשיים. מכאן שההשפעה העיקרית על הצריכה היא שינוי מהותי באורח החיים: הילדים יוצאים לקייטנות בהן דואגים להם לארוחה מסודרת.

בנוסף, בחופשת הקיץ אנו מבלים יותר עם המשפחה מחוץ למטבח הביתי וההוצאות שלנו על מסעדות ומזון מחוץ לבית צומח, הרכב סל הקניות שלנו משתנה. בכיר באחת מחברות המזון הגדולות מספר לנו על דפוסי הצריכה של משקי הבית שבקיץ מכילה יותר מוצרים מהירים להכנה. החברה שלו למשל, משווקת סדרת מוצרים ידועה תחת הקונספט של אוכל מהיר מהמקפיא היישר למיקרוגל, מה שנותן פתרון מהיר למשתמש.

בחודשי הקיץ הביקוש למוצרים אלה מתגבר. בדקנו בקרב שני יצרני המזון הגדולים בישראל - שטראוס ותנובה, ומצאנו עלייה במכירות מותגים כמו "דלישס" של שטראוס או "מאמא עוף" ו-מעדנות" של תנובה.

הילדים לרוב שמחים (לפחות בהתחלה) עם העובדה שהם יכולים "לבשל" לעצמם כמו גדולים ואילו ההורים שמחים על שנמצא פתרון של ארוחה חמה לילדים בין חטיף לחטיף (הגם שחלק מהמנות אינן בדיוק מתחום המזון הבריא).

במשאל שערכנו בשנת 2018 בקרב כלל התושבי ישראל נמצא נתון אחד שחוצה מגזרים: דתי, חילוני, ערבי, עירוני, כפרי ואחר: 87% מהנשאלים שהם תא משפחתי שיש בו ילד אחד או יותר, השיבו שהם מתכננים חופשת קיץ. המאפיינים שונים כמובן: בגבולות ישראל או מעבר לים, בין אם מדובר בקמפינג בחופי הכנרת או חופשה במלדיביים.

כמובן שישנה סטייה משמעותית בין התכנון לבין הביצוע בפועל, בעקבות העלויות והאירועים המשתנים. עלות חופשה משפחתית ממוצעת עומדת על כ 16,000 שקלים למשק בית (זוג הורים ושני ילדים) ואם נוסיף את עלות הקייטנה הבסיסית והוצאות משק הבית על מוצרי צריכה, נגיע לסכום של כ- 25,000 שקלים עודפים של הוצאות לחודשי יולי ואוגוסט, לפני הוצאות דיור, חינוך ותחבורה - ועוד לא דיברנו על כמה עולה לחזור לספסל הלימודים.

החזרה לבית הספר אינה זולה. היא כבר מזמן לא רק רכישה פונקציונלית של עפרונות, עטים ומחברות. בעידן שבהו כל ילד חשוף למדיה, הפכו הקניות לקראת החזרה לבית הספר גם לשאלה של טרנדיות ממותגת.

בעבר הייתה זו נחלתם של בני ה- 16, אבל היום כבר בכיתה אלף אנו נתקלים בדפוסי צריכה תחרותיים: אם תיק האוכל הוא ללא תמונה של מיניונים ובקבוק השתייה לא ממותג בוב הבנאי או אלזה, ספק אם נצליח להתמודד עם הכנת התיק.

חולצת בית הספר עולה לנו בממוצע 20 שקלים לתלמידי הכיתות הראשונות - ולעומת זאת אותה חולצה עם הדפס של LOL או סמי הכבאי תעלה לנו פי 5.

אז אולי החינוך בישראל, לפחות על פי החוק הוא "חינם", אבל רשימות הציוד שאנו מקבלים בשילוב עם הצורך שהילד ירגיש מקובל, גורמת לנו להיכשל בחינוך לצרכנות נבונה: תיק ב- 500 שקלים, נעליים ב- 500 שקלים, מחברת ב- 50 שקלים, יומן ב- 50 שקלים, סמארטפון ב- 5,000 שקלים ומחשב נייד בעוד 5,000 שקלים, העיקר שאח"כ נזעם בפייסבוק בגלל שמחיר הביצים זינק מ- 11.30 לתבנית ל 12.10 שקלים. מבלי שנשים לב לכך, אנו מחנכים את הדור החדש שזה בסדר לשלם - וסקר מחירים נועד לפסטה של אסם ולקוטג' של תנובה.

עלות החזרה לבית הספר תעלה לנו בממוצע כ 1,250 שקלים לציוד וכלי כתיבה, אבל סכום דומה נוציא על לבוש. בסעיף הטכנולוגיה ההוצאה כבר בסדרי גודל אחרים: בין 1,500 ל 15,000 שקלים, כל מספר בתווך זוכה. אז אם שאלתם מדוע מחירי הדיור זינקו, הרי שזה משום שמישהו צריך לממן את ההוצאות.
ביצענו סקרים מדגמיים למוצרים השכיחים בחזרה לבית הספר, ממחברת לכתיבה ועד הפבטרמה שנשים בכריך - ובדקנו כמה זה עולה לנו בכל אחת מהרשתות.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות
הסקר המלא יתפרסם גם בגיליון "עסקים" של מעריב, שישי, 15.7