תקדים מסוכן

הרבה דברים משונים והרבה דיס-אינפורמציה מסתובבים סביב פרשת
שרון-קליין. האם באמת פנה ראש הממשלה אריאל שרון ליועץ המשפטי
לממשלה אליקים רובינשטיין, וביקש ממנו חוות דעת מנומקת לגבי
פיטורו של קליין? ומה היתה תשובת היועץ? ומדוע יצר ראש הממשלה
ספין תקשורתי רועש ולא פנה קודם כל ישירות לנגיד, באופן
דיסקרטי, והציע לו לפרוש בשקט ובצורה מכובדת מהתפקיד (שהרי
נגיד צולע, אשר יוקרתו נפגעה, יתקשה מאוד לתפקד ומעל החלטותיו
תרחף עננה, ומי שתינזק מכך בראש ובראשונה תהיה כלכלת ישראל)?



לראש הממשלה טענות רבות נגד הנגיד, והוא לא היחיד. חלק גדול
מהטענות נכונות; הן מתייחסות למדיניות הריבית של הנגיד ובעיקר
להתבטאויותיו הפומביות. גם גדולי התומכים בעצמאותו של בנק
ישראל ובנגיד הנוכחי מורטים את שערותיהם מייאוש, לאחר
כמעט-כל-הופעה פומבית של קליין. הקריאה של קליין שלא להפקיד
כספים בבנקים קטנים, האזהרה הפומבית שלו מפני קריסת בנק גדול,
הבעת החשש בסוף השבוע שעבר מפני אי-יכולתה של הממשלה להמשיך
ולשלוט - היו אולי נכונות, אך לא נאמרו במקום ובזמן הנכון. עם
זאת, מכאן ועד הדחת הנגיד הדרך ארוכה מאוד. ייתכן שאם שרון
היה מאמץ את מדיניותו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אשר נהג
להיפגש עם הנגיד יעקב פרנקל פעם בשבוע בארבע עינים, כל
האי-הבנות הללו היו נפתרות. ואולם שרון נפגש עם קליין פעם
בחצי שנה.



לא במקרה קבעו המחוקקים בכל המדינות הדמוקרטיות כי תהיה הפרדת
רשויות מוחלטת בין הזרוע הפיסקלית, הפוליטית במהותה, לבין
הזרוע המוניטרית, המקצוענית באופיה. לא במקרה קבע המחוקק כי
בנק ישראל ייהנה מעצמאות מוחלטת בתהליך קבלת ההחלטות, וכי
נגיד בנק ישראל יהיה היועץ הכלכלי לממשלה. היועץ, בתוקף החוק,
חייב לומר את דעתו המקצועית ללא חשש, ללא משוא פנים וגם ללא
מורא - למשל, מורא מפני פיטורים.



תהליך של הדחת נגיד הוא מסוכן בכל מדינה, ובוודאי במדינה
המתמודדת עם משבר כלכלי חמור זה יותר משנתיים. ראשית, קשה
מאוד, עד בלתי-אפשרי, להדיח נגיד מכהן. הליך כזה עלול גם
להגיע לדיון בבג"ץ ולהימשך שנים. ומה יהיה אז על כלכלת ישראל?
עוד לא קרה בעולם מקרה שבו נגיד ישב על כיסאו בחסות בית המשפט
העליון.



ואיך יגיבו השווקים המקומיים והבינלאומיים על הדחת נגיד? בעולם
המערבי המתקדם לא מוכר תקדים כזה. לא רצוי להיאחז ברגיעה
היחסית אתמול בשווקים כמודד למה שיקרה כאשר תהליך ההדחה
יתחיל.



כמו כן קיים ממד התקדים. הדחה של מי שנבחר על ידי הממשלה
לקדנציה מוגדרת של חמש שנים, משום שלא הוריד ריבית או משום
שהתבטאויותיו הקפיצו את ראש הממשלה, היא תקדים מסוכן מאוד
לדמוקרטיה הישראלית השברירית.