ביטויים אפוקליפטיים על הצפוי למשק ואמירות שליליות חסרות תקדים על מנהיגות המדינה השמיעו אתמול כלכלנים בכירים באוניברסיטת תל אביב. "סדר העדיפויות של הממשלה מהווה סכנה קיומית" אמר דר' דני בן דוד; "ארבעים שנה אני מלווה את המשק, אינני זוכר תקופה בעייתית כל כך" (פרופ' חיים בן שחר); "מדובר באיום על עצם הרעיון הציוני של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" (פרופ' דני צידון); "המשק לא יוכל לשאת עוד שנה-שנתיים של התכווצו בכל הפרמטרים" (פרופ' ליאו ליידרמן); "הקריסה הכלכלית תבוא בגלל הבעיות החברתיות" (דב לאוטמן) - ציטוטים נבחרים מתוך הדברים הקשים שנאמרו בערב עיון שערך בית הספר לכלכלה בנושא "המדיניות הכלכלית הנדרשת מהממשלה החדשה".
כל הדוברים תלו את המצב הקשה באינתיפאדה, אך הוסיפו כי ניתן היה להימצא במצב חברתי-כלכלי טוב לאין שיעור, גם בתנאים שנוצרו.
פרופ' חיים בן שחר בחר להשוות את מצב המשק כיום למשברי עבר כמו תקופת ההיפר אינפלציה ב-85', המיתון שלאחר מלחמת יום כיפור, ומשברי שנות ה-60. לדבריו, מעולם לא היה מודאג כמו היום. "מבנה הממשלה והכנסת עקום. נושאי התפקידים לא מפנימים את הצרכים ואת הבעיות ומגדילים את הגירעון באמצעות חוקים פרטיים מטורפים ובסיוע חוסר המנהיגות באוצר", אמר בן שחר. הוא הוסיף כי כיום חסרים כמעט 20 מיליארד שקל בתקציב, כך שהגירעון בפועל הוא 7% תוצר, ולא 4%-3% כפי שטוענים באוצר.
כל הדוברים בכנס הפליגו בשבחי יכולתה של גדר הפרדה הרמטית לסייע בעצירת ההתכווצות במשק. על פי מחקר שנערך באוניברסיטה תוכל גדר ההפרדה, אם אכן תצליח למנוע פיגועים בתוך המדינה, להוסיף לתוצר 19-14 מיליארד שקל בשנה. בן שחר אמר כי כדי שהגדר תהיה אפקטיווית היא צריכה לכלול גם פינוי התנחלויות שיוותרו מצידה המזרחי.
עם זאת, הוא הוסיף כי כיום אין כוח פוליטי שיוכל להביא להקמתה, ולכן יש לפחות לעצור את התכווצות המשק "באמצעות תאוזה ואומץ פוליטי".
בן שחר אמר כי נאומו של נגיד בנק ישראל ביום חמישי שעבר הציג בדייקנות את מצבו של המשק והזהיר מפני הסכנות העורבות לו. לדבריו, הדחת הנגיד היא איוולת. "במקום לטפל בבעיות עורפים את ראשו של השליח".
דר' דני בן דוד, שמחקריו הצליחו לנסוך בשנה האחרונה מידה לא קטנה של חרדה מפני הצפוי בטווח הארוך, אמר כי המצב הנוכחי מחייב התייחסות מיוחדת לטווח הקצר. לדבריו, תרומת הממשלה למצב הקשה נובעת ממדיניות כלכלית לא אמינה של האוצר ומהיעדר האופק המדיני. הוא ציין שני תחומים שגורעים מהמדינה משאבים רבים ללא הצדקה. התחום הראשון הוא הפניית כספים שמאפשרים לאוכלוסיות שלמות להימנע מעבודה כדרך חיים.80%" מהגברים החרדים אפילו לא מחפשים עבודה, וכך גם 78% מהנשים הערביות". לדבריו כש-50% מילדי כיתה א' הם חרדים וערבים - לא יהיה מי שישלם סכומים אלה בעוד דור. התחום השני אליו מפנה המדינה תקציבי עתק ללא הצדקה הן ההתנחלויות, שלהערכת בן דוד, יפונו בעתיד.
"עניים וזקנים יותר"
פרופ' דני צידון אמר כי אין מדינה בעולם המערבי המצויה במצב חמור כל כך. לדבריו, אם לא יחול שינוי מהותי בתוך שנתיים, יגיע המשק לרמתו הנמוכה מתחילת שנות ה80-. "נהיה עניים כמו אז, אך זקנים ב-20 שנה". צידון אמר כי יש לעבור לניהול משק בתנאי משבר. "מי שלא מבין את חומרת המצב, שיארוז וילך הביתה".
לדבריו, אין טעם לדבר עתה על חידוש הצמיחה. קודם כל יש לעצור את ההתכווצות, לאחר מכן לדאוג שלא יתפתח משבר פיננסי ולעצור את הגידול באבטלה, ורק בסופו של התהליך תוכל להתחדש הצמיחה, אמר. "השפל הנוכחי אינו תופעה מחזורית. מעולם לא חווה המשק תופעות מסוג זה, ולכן מדיניות אנטי מחזורית של הגדלת הגירעון רק תדרדר את המשק למצב קשה עוד יותר", אמר צידון.
עומקו של המשבר והיקף הבעיות בו לא מאפשרות לקבל את ההמלצות מספרי הכלכלה כפשוטן, הוסיף. הוא הציע לממשלה להיעזר במומחים מהאקדמיה כפי שנעשה ביציאה מהמשבר ב-85', שהיה "קל יותר", לדבריו.
בנוגע לצעדים שעל הממשלה לנקוט אמר צידון כי יש לקצץ את השכר בסקטור הציבורי. "חרגנו מכל פרופורציה בסקטור הציבורי אפילו בניטרול מרכיב הביטחון", אמר.
בנוסף הזכיר צידון את ביטול חוק משפחות ברוכות ילדים וחוק הנגב וקיצוצים בהטבות לאזורי עדיפות, כפעולות שיש לנקוט באופן מיידי. לדברי צידון, הפניית כספים לתשתיות תעזור רק בטווח הארוך.
פרופ' ליאו ליידרמן הפנה את המבט למצב המוניטרי הבעייתי בו מצויה ישראל, ואמר כי השווקים הפיננסיים מביעים חוסר אמון ביעד האינפלציה של הממשלה. ליידרמן אמר כי להתאוששות הסקטור העסקי אין פתרונות קסם, וכי הריבית הריאלית הגבוהה לא מאפשרת צמיחה. "במקום להידמות לאזור ממנו באתי (דרום אמריקה - ר.ש) באיכות הכדורגל והבשר, אנחנו מתקרבים אל מדינות אלה בתחום הפיננסי", אמר ליידרמן. הוא הוסיף כי הגדלת הגירעון תסכן את היציבות הפיננסית של המשק.
דב לאוטמן, יו"ר חברת דלתא המשמש יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, אמר כי ללא אופק מדיני ורפורמה במערכת החינוך לא ניתן לחדש את הצמיחה. "בעבר היינו במקום ראשון בעולם ברמת מערכת החינוך, עתה הידרדרנו למקום 32. יש פועלים זרים שהמדינות מהן הם באים משיגות אותנו ברמת מערכת ההשכלה", אמר לאוטמן.
הוא הוסיף כי יש לשנות את המערכת הפוליטית ולהקטין את הסקטור הציבורי. "מנהל טוב צריך להסתכל קדימה - אבל אצלנו אין מנהיגות", הוסיף. לאוטמן אמר כי הקריסה הכלכלית תגיע בגלל הבעיות החברתיות.