אמש נערכו שתי פגישות בנושא התייקרות מחיר הלחם, מהן לא יצאה בשורה חד משמעית. בעוד שראש הממשלה יאיר לפיד דורש מאגף התקציבים לספק תשובות בעוד יומיים, נראה שבאוצר לא מתלהבים לסבסד את עליית מחירי הלחם ולהעניק מעין 'פיצוי' למאפיות.
גורמים בסביבת רה"מ ידעו לספר לוואלה! כי מדובר בסכומים יחסית נמוכים וכי באוצר מבקשים להעביר תמיכה למי שזקוק לכך דרך משרד הרווחה. אותם גורמים אף מתחו ביקורת על האוצר.
מנגד במשרד האוצר הסתפקו בתגובה הבאה: "באוצר ייבחנו צעדים אפשריים בנושא. סל הפעולות יוצג בפני ראש-הממשלה והשרים בדיון הבא".
בכל אופן, נראה כי צלילה לנתונים עשויה ללמד ששני הצדדים טועים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההוצאה הממוצעת של משפחה ענייה בישראל, חלק ממה שמוגדר "חמישון חמישי" על לחם לא-מפוקח, נעה סביב כ-49 שקל בחודש, ואילו ההוצאה של אותה משפחה על לחם במחיר מפוקח כ-13 שקלים בחודש.
גם מעמד הביניים, שנשחק תחת העליות החדשות ביוקר המחיה, מוציא סביב שמונה שקלים בחודש על לחמים מפוקחים לעומת 20 שקלים בחודש על פיתות.
לכן נדמה שאם מישהו בממשלה רוצה לסייע לשכבות המוחלשות עליו לסבסד דווקא את הפיתות ולא את הלחמים המפוקחים, וכך גם נכון לגבי מעמד הביניים.
לא על הלחם לבדו
מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שבחן את ניתוח הכנסות והוצאות משקי בית לפי עשירונים מעלה כי כאשר בוחנים את סך ההוצאות של כלל משקי הבית בישראל עולה התמונה כי ההוצאה על מזון כולל פירות וירקות בעשירונים התחתונים נעה סביב 20% מכנסות משק הבית ואילו בעשירונים העליונים היא נעסה סביב 15%.
ואילו ההוצאה הגבוהה ביותר מהכנסות משק הבית אצל כלל העשירונים היא על דיור ונעה סביב 25% מההכנסות, כך שמי שרוצה לסייע למשקי הבית, אולי כדאי שילמד את הנתונים שהכנסת עצמה מספקת ולא יקדם רק את מה שתופס כותרות.